מעבר יבק, הקדמהMa'avar Yabbok, Introduction

א׳הקדמה לשבח הספר הנכבד הזה
1
ב׳וכראות כמהה"ר גרשון קציגין יצ"ו. פאר הספר ומהללו. פתח בשפה ברורה ונשא משלו:
2
ג׳לקול המ"לה גדולה עלה וגלה באזני. העירו האירו רעיוני. ובעיני ראה ראיתי חכמה נעימה תמה ברה כחמה ביד רמה מיום ה' שמה. שמה ס"ברתי רשפי ק"סתי בידי עט"י בקולמוס נימוס בנוצה פרוצה בלשון אלכסון בקלוס דבר שבקדושה אשר הוא פרוסה. מורשה מאורשה לנו בנעימה. מה חובתי עלי ואעשנה אחזתיה ולא ארפנה. ועלי לשבח. וקול תודה לזבח. לאדון הכל אשר החייני והגיעני לאכול מפרי עץ הגן גן רטוב בחור וטוב. ואברך בורא מאורי האי"ש תם וישר וירא אלהים אשר ירח מנחה מנוחה. נחה ארוכה ממושכה כדת וכהלכה הלי"כות עולם ל"ו ובהיכלו כלו אומר כבוד כבוד ותודה בקל קרנא ומשרוקיתא נטע שורק פורק וזורק מרשו"ת לרשו"ת מראשית כל פרי האדמה דרך גבר בעלמא. ואין מלכות נוגעת בחברתה כמלא נימא. ובגוף ובנשמה קשה רימה. אדם להבל דמה. נמשל כבהמות נדמה. לכל יורדי דומה. קול ברמה. נשמע בתבל. כציץ נובל. בשנת היובל. אם נפש הוא חובל. בבקעת ארבל. ב"ת בב"ל השדודה:
3
ד׳אשרי שישלם לו את גמולו עם בת גילו השוכבת אצלו. ולא ילך סחוב והשלך. ובל ילין. בלא תבלין. בעמ"ק בל"א דב"ר. ולו תבן בלא בר. בר נקי כפים. עשה ועשה לו כנפים. לעוף בשמים. והמים המתוקים. לחכו ממתקים. וריוח לו בין הדבקים. ללכת אל עיר מושב לחסות בצל אל להסתופף. בהתאסף ראשי עם:
4
ה׳יחד שבטי ישראל. אצילי אל. שומרי משמרת הקדש פוקו חזו מי רואה אלו יוצאים ולא יצא לשבח להלל קול הקריאה הגדולה הזאת אשר היא מכרזת כשופר שפרו מעשיכם ולפניכם תתיצב כתייר הגדול לתור לכם מנוחה כי טוב ואת הארץ כי נעמה. מה יפו ומה נעמו. נעימות אמרותיו אמרות טהורות יפות וברות המאירות לארץ ולדרים המה הגבורים. הגברים. הגוברים לקיים את הדברים האלה בזמניהם. ולו יעבור את מעבר יבק בארץ בוקה מבוקה ומבולקה וביד חזקה:
5
ו׳ובזרוע נטויה כל הנשמה תהלל יה הללויה. כאשר עינינו תחזינה מישרים ונעשה בנו מאמר שפתי צדק צדק ומשפט נשירה בעוז נאזר מפוזר בין העמים ולאומים בארץ ינוחו נצח סלה ועד בהועד בית מועד מעת אל עת ומפקידה לפקידה כל האנשים הנגשים בעדת קדושים דיין שעתן יסבו בלכתן ירוצו ולא ייגעו:
6
ז׳ילכו הלוך וטפוף ולא יעפו בלכתן ומתן בחופתן כחתן ומוהר כמוהר הבתולות העולות ברום המעלות בלי אשם מעילות יעלו בגילה. בראש חילה. יחיו בצלו בהלו נרו אורו והדרו. נר מצוה ותורה אור יאיר שבילו ונתיב שכלו אצלו יאציל אצילות שפע וברכה ערוכה ממקור הברכה העליונה משמי מעונה גולות עלית כאשר יעיר קנו מול קונו לרצונו לפני ה' ומלין יגביר ויאדיר. יבחן מן המוכן כאבן בוחן פנת יקרת יסודים במגילת חסידים סגולת יחידים ב"ת קמ"ה ב"אמה ב"כל שמה שלל צבעים רקמה משוקקת שבעתים מזוקקת מתנשאת לכל לראש מחוקקת משובחת על כל מנה ומאתים מחזקת על כל ריס וריס סאה וסאתים שפתים ישק שפת אמת:
7
ח׳תכון לעד זכותיה גו קופתיה וחופתיה אשר הבדיל לנחלה לו ולו יאתה תהלה אשר הפלא והפליא לעשות בקשות מחודשות במלאכת עבודת הקדש הקדיש נפשו לה' משומרים לבוקר וזה כמו עשרה שנים רצופים דלא פסק פומיה מליתן שבח ותודה להודות ולזמר לשם עליון באפריון מקדש מעט ב"ה של האלוף אבי"ו יצ"ו והאיר והעיר נרדמים לעמוד מימים ימים בחבורת קהל ועדה בהרבה יחידים אשר מתיחדים מתקבצים ובאים מדי יום ביום לשקוד על דלתותיו לעמוד לעבוד בבית ה' בלילות בי"ג מדות של רחמים וקדישא רבה והרבה להשיב אף וחימה בקול נעימה בחבורת מאירי שחר תושבי מודי"נא כשחר נכון מוצאם צאתם ובואם בפיוטים מיוסדים על אדני פז מפז ומפנינים בכל מיני אופנים מכלים שונים חדשים גם ישנים מכנף רננים. כל איש ואיש יחיש. יערב לו בהלולו ומלולו קול לו ישוב ורפא לו בדבור בחבור דברים ברורים לאדיר אדירים לשאול צרכיו יעריך ידריך פעמיו לשלום יביאהו עד הלום כספיר ויהלום ימצא הכנות ברבוי תחינות לבוחן בחינות. לשורר בנגינות בשפתי רננות:
8
ט׳יהלל פי בפומי ואמרי פי יהיו לרצון ולאל אתחנן בשבח עתר הענן ולשון אלם תרון בזכותו של אהרן ודברי אלה לפני ה' תמיד כפתיל צמיד להעמיד ולהתמיד חיים לכל עדתו ואומתו ראשית תבואתה זרע קדש מצבתה באהבתה יסגא תמיד ויצמיד יצמיד ישמיד כח הצפוני הצפון להסטין להקטין במותנא תניינא מרה כלענה יחסה בצל קורתו עלינו יאזין טיף נאקתנו ישמע עתירתנו תכון תפלתנו כקטורת בעתר ענן הקטרת:
9
י׳עולה דולה ומשקה ולמחסה אשריו ואשרי חלקו וחקו בשלם סכו ומעונתו בציון וחביון ואפריון נמטי ליה למר צרור המור אזן וחקר דבר וחבר למד לאדם דעת לדעת מוצאו ומובאו מדי חדש בחדש יחדש נפשו בתקון מעשה בדבור יעשה ועליו יכסה בעוז ומחסה אומר ועושה להגן במגן בתחינה בצינה במענית בחנית בקרבן תענית:
10
י״אענה לבי ואמר לי להתנצל במלולי וקולי קול צעירי הצאן בראותי שלשלת גדולה בעוז תהלה בחבור מאד נעלה. ואשמע אחרי קול רעש גדול מפריז מכריז קרי בחיל לא עליך המלאכה לגמור את ההלל כי רבה היא המלאכה בכל תוקף מלוכה וזאת תורת החקה. אמרתי אחכמה והיא רחוקה מלה בסלע ובתרין משתוקא ואני שפל ונבזה מעני לפניהם. וזה גם את זה לעומת זה לא אני בן חורין ליבטל הימנה ותגא בלב איש ישחנה ישיחנה לאחרים חברים מקשיבים בהיותי נקשר כקשר אמיץ וחזק ברוח עזה ורחמתין עזיזא באהבה רבה. לרבא דעמיה ומדברנא דאומתיה ולותיה אני מסתופף לחזות בנועם אמריו המתוקים והנעימים נטע נעמן מזמן לזמן ולפרקים קים לי בגווי דאפשר ואולי דזה וזה גורם מותר בזכרי כי זה ימים ושנים מעוט רבים שנים הלוך הלכתי כאשר נכסוף נכספתי בק"ק מנטוב"ה עיר ואם בישראל להדפיס ספרי ספר קרבן תודה ובלכתי שמה כמצווה ועושה מרבות הבאתי עמדי להדפיס ראשית כל פרי האדמ"ה תורת ה' תמימה ס' מעבר יבק כאשר היה בראשונה שלא הגיע לשליש של שליש שליש ממה שהוא עתה במהותו רב הכמות והאיכות הראשון הנוח לו מן הבא לידו היה אחי וראש עטרת ישראל פטיש החזק אשר אור תורתו ונשמתו זורחת אחי האלו"ף קלונימוס קציגין זצ"ל. והוא ראה אזן וחקר אותו מראשו לסופו עד הגיעו ליפי יופיו ועדיו ולחכי המתיק כדבש עד כי בפרק אסיפתו מן העה"ז השפל והאפל האיר נשמתו בדברי ספר המעבר יבק הנ"ל לכל תקפו לקול חברים מקשיבים אשר מערב עד בקר היו נצבים מראשותיו של צדיק הנזכר למעלה לרוב אהבתם אותו תנוח נפשו בגן אלהים. ואשים קנצי למלין הנאמרים בגבולין בלא תבלין באמת כאמור כי הנה מקום אתי ותשובתי בצדי דברי לצאת ידי חובתי אנא נפשאי כתבית יהבית. אם כן איפה זאת עשו קחו לכם מזמרת הארץ אשר ל"ו במסכנות תאכלו בה לחם לחם עוני עני ושפל ממאן דגני בבית אפל מבלי מלח טפל שוכן בערפל. זר בשירים כקול הסירים לשבח ולפאר ולהדר מעיין נובע ולבדוק עד מקום שידי מגעת ולאל אתפלל יהיו אמרי לרצון וקול ניב לחשון. ממני הצעיר גרשון וכל צפון ברך ה' זכרנו יברך ובקול קורא בגרון יקבל מנחת אהרן יברך את בית אהרן:
11