מעבר יבק, קרבן תענית א׳Ma'avar Yabbok, Korban Ta'anit 1
א׳חלק שני
1
ב׳מה יעשה האיש אשר מלכו חפץ ביקרו יבלה ימיו בטוב ושנותיו בנעימים ובעת במרום תמריא וירים לעד קולו וישב בדד וידום ויאחז פני כסא מידי חושבו בנשמתו ובגדולת בוראו איזה דרך יחלק אורו וגם כי בסלע תחתון ישכון ויתלונן למרחוק עיני שכלו יביטו ויבין מפלשי עב ואיך פרש עליו הודו ולזאת יחרד לבו ויתר ממקומו על כי רעתו רבה ואין קץ לעונו ומה יעשה ויחיה יקדש עצמו כמשרתי עליון לפחות יום א' בכל מחזור המאור הקטן מדי חדש בחדשו כי אפי' יום אחד בשנה חשוב שנה כההוא דהוו קרו ליה בר בי רב דחד יומא וכ"ש אם יהיה מבני העולם הבא וילבש מדא ועטופא דמצוה ודקדושה באגרא דתעניתא בכל עת מיעוט הלבנה כי חסד אל ישגיח בכחו ויפרוש עליו אורו וישיב נפשו מני שחת לאור באור החיים. כתר לי אחי זעיר ואחוך בקרבן תענית זה כי אך טוב לישראל הוא:
2
ג׳נמצא כתוב בשם האלהי חסידא קדישא הרב רבי יצחק לורייא אשכנזי כל מה שתמצא בדברי הראשונים תוכחות על עונות סגופים ויסורים קשים שלג וחרולים והפסקות וענויים לא נזכרו אלא למי שאין עמלו בתורה אבל מי שתורתו אומנותו ויודע דעת ויראת ה' זאת היא תקנתו לא יחלש ולא יבטל מלמודו כי התורה היא אש ומים המוציאה לרויה האדם העוסק בה והיא תבלין נגד יצה"ר כדאמרו במדרש תהלים על פסוק בלבי צפנתי אמרתך מי שהתורה בלבו אין יצה"ר שולט בו ולא נוגע בו וכה"א תורת אלהיו בלבו לא תמעד אשוריו והיא תושיה לכחות חומריות והיא כיין המשמח ודבש הממתיק וחלב המלבין ושמן המצחצח לנפש רוח ונשמה ואמרו במדרש אפי' אדם יוצא למיתה התורה שלמד בה היא משיבה נפשו כאומרו תורת ה' תמימה משיבת נפש ואמרו במדרש תהלים כי יצה"ר אין לו רשות ליכנס בבית המדרש וכה"א לפתח חטאת רובץ וכל מי שהוא עוסק בתורה אין יצה"ר שולט בו וגרסי' בשמות רבה קחו עמכם דברים ואין דברים אלא ד"ת שנאמר אלה הדברים ודברים אני מבקש ואני מוחל לכם כל עונותיכם א"ל אין אנו יודעין א"ל בואו והתפללו לפני ואני מקבל תפלתכם ואמר הקב"ה פיהם של ישראל הוא חרבם שנאמר רוממות אל בגרונם. אך עצת זו ישפר עליה יום אחד מהשבוע יתרחק מבני אדם ויתבודד בינו לבין קונו ותתקשר מחשבתו בו כאילו כבר עמד לפניו ביום הדין וידבר לאל יתברך רכות כאשר ידבר העבד אל רבו והבן מול אביו וכמה היה מזרז על זה החכם מורי כמהר"ר ישראל סרוק זצ"ל בשם רבותיו. מצינו כמה חסידים שהיו בוררים להם ימים מיוחדים ולא היו רוצים לראות שום אדם אלא מתפללים וקוראים כל היום לעצמם ואם מחמת איזה אונס הוצרך להם לראות פני אדם לא היו מתעכבים עמו זמן רב. וכתב בעל ספר החרדים ובכמה חברים הראשונים נמצא שבהתבודדות והפרישות והדבקות היו נוהגים בו חסידים יע"ש ולמד מהרר"י מקובל הנ"ל שזה מועיל לנפש שבעתים מהלימוד ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויתבודד יום אחד בשבוע או בכל ט"ו יום או יום א' לחדש ולא יפחות מזה וכ"כ הרמב"ן על מה שנאמר ביעקב אבינו קום עלה בית אל ושב שם מאי ושב כמו בשובה ונחת היינו שיכין דעתו בשובה ובישוב הדעת עמו יתברך. ומצינו בזהר פ' בשלח דף מ"ד ע"ב כי אלישע לא היה נקרא איש האלהים אלא בהיותו מתבודד לעצמו דאמר מאי שנא הכא דאמר איש האלהים וכד הוה במתא אלישע אלא הכא ודאי איש האלהים דהכא היא דוכתיה ולא במתא ולא בשעתא דהוו בני נשא קמיה עוד אמר שם דאמר אלישע בגין דמתפרשנא בלחוד באתר דא אצטריכנא לאסתכלא ברגיזו דעלמא. וזהו ששנינו חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת וכו'. שהיו מפנים דעתם מענייני העולם ומקשרים דעתם לאדון הכל במורא ובאהבה ומדמים אור השכינה שעל ראשיהם כאילו מתפשט סביבם והם בתוך האור יושבים ואז היו רועדים בטבע ושמחים על אותה רעדה כדבר שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה. ויפה לאדם להרגיל עצמו להתבודד בכל יום בבית הכנסת לעצמו אחר תפלת שחרית מוכתר בתפילין ובציצית ויקבע לו שם עת קבוע להתבודדות וללמוד כל אחד כפי יכלתו ויהיו לטוטפות בין עיניו דברי המשורר ואני כזית רענן בבית אלהים וגו'. הנה זאת חקרנוה כן היא כי מה טוב ומה נעים לכל משכיל דורש את ה' שבכל ערב ראש חדש לפחות יקרא יום צום ורצון לה' ומצינו במדרש תהלים דבתפלת יום א' נקרא האדם צדיק הרבה בדף ט"ל ע"ב ויכוין כי גופו יהיה מזבח כפרה במיעוט חלבו ודמו על מיעוט הירח העליונה ובזה יהיה שכרו על ה' אלהיו וזה יכוין בכוונה שהביא בזהר פ' וארא דף כ"ז ע"א בפסוק ואהבת את ה' אלהיך ובפרט בפסוק שמע ישראל ובנפילת אפים ויאמר בקשת המתחלת בכתר אל שבסדר ראש חדש במעירי שחר שלנו מכוונת על חדוש הלבנה העליונה ואם יפסוק תעניתו ויקבל הוא עליו מבעוד יום באופן שיהיה כ"ו שעות בתענית זה יפה מאד ולא יאכל בקבלת תענית זה בשר ולא ישתה יין אלא פת וקטנית כסעודת עבור החדש או פת הצנומא בקדירה או פת ופירות ואח"כ יטבול פעם אחת פתו באפר ויפסיק ויפריש בכל שעה מכ"ו שעות התענית פרוטה מכיסו ליתנה לעני הגון בלילה קודם שיאכל באופן שיהיו לפחות כ"ו פרוטות ובזה ירחיב לו קב"ה כנפ"י החסד. ובהפרשת כל פרוטה יאמר אני בצדק אחזה פניך צדק צדק תרדוף למען תחיה וגו' או ה' זכרנו יברך. או מזמור שמעה ה' צדק או בבא אליו. או שיר המעלות ממעמקים קראתיך וכדומה. ובעת שרוצה לשכב על מטתו יפריש כל הפרוטות משעות שיעברו עליו בשינתו ויכוין לביסום מדת הדין וליחדה עם מדת החסד אשא במיא ומיא באשא וישים לבו במחשבה ורעותא ליחוד תרין דודין עילאין בסוד רוחא וליחוד קוב"ה ושכינתיה בקלא ודבורא דיליה ולעורר עליו כ"ו החסדים הגדולים שבהלל הגדול בכח שם העצם בן ד' אותיות ברוך הוא בנקודתו הידוע ויחשוב כי בהאיר האותיות ונקודות שם הקדוש הזה יאורו ויתוקנו כל שאר ההויות המסתעפים ממנו כי רוח פחד לכל ועיין במדרש קהלת דף ע"ג ע"ב קדושת שם המפורש קצת מכחו הנאדרי ובלילה בהתבודדותו יקרא משירי דוד בפיו בקול ובניגונים ויעסוק במשנה ואם שגור בפיו סדר קדשים היה טוב לקרותו כלו בכל היום ההוא ולפחות יקרא זבחים ומנחות ותמיד ומדות כדאמרי' במדרש תלמידי חכמים העוסקים בהלכות עבודה מעלה אני עליהם כאלו נבנה בית המקדש בימיהם שבין כלם הם ט"ל פרקים כמספר יה"ו במילוי האותיות והוא סוד מוריד הטל ויוסיף עוד לקרואי' פרקים במסכת יומא שהם מ"ט פרקים לפתוח עליו מ"ט שערי טהרה ולהבריח מעליו המ"ט מדרגות הטומאה בסגולת המשניות שהם בסוד עץ הדעת טוב ורע ורשב"י בפרשה שמות דף ט"ו ע"ב הביא כמה רמזים למספר המ"ט:
3