מעבר יבק, קרבן תענית ב׳Ma'avar Yabbok, Korban Ta'anit 2
א׳וראוי לבעל תורה להרגיל עצמו לקרוא לפחות שתא סדרי משנה פעם אחת בשנה בהבנת פשטי דבריהם כי נעמו ואשרי ת"ח שמשומר למודו בידו כדאמרי' במדרש משלי דף ס"ט ע"א שהקב"ה אומר לת"ח הבא לפניו אמור לפני מה שקרית ומה ששנית מכאן אמרו כל מה שקרא ושנה האדם יהיה תפוס בידו שלא תשיגהו כלימה ליום הדין וע"ש מכל פרטי השאלות ששואלין לת"ח ובדף ס"ח ע"א ספר בכבוד שנעשה ע"י אליהו לר"ע אחר מיתתו ואיך הושכב על מטתו בכבוד והדר כי ברכה לראש משביר ואם המתענה הזה אינו בעל משנה ירבה בשירי דוד ובעניות אחרונות שבאיוב ויקראם בקול ובנחת כי טוב מעט בכוונה מהרבות בלא כוונה. בלילה קודם שכבו ישב על גבי קרקע בחליצת מנעל וסנדל ויתאבל על חרבן הבית ויספוד ויאנח בנוסח אהה נפשי על עוונותי ויאמר הוידוי שסדרנו ביום ראשון של השבוע במעירי שחר שלנו וגם שם לפניו הסדר הראוי ליאמר בכל לילה אך בליל זה יוכל להוסיף כרצונו מסדרים הכתובים שם ואם אינו יוכל לקום הרבה קודם אור היום לפחות יאריך בבקשות עד אחר חצות ברם היה יותר טוב להקדים לשכב בנשף ראשון ולקיים ביום הקדוש הזה חצות לילה אקום וקודם קומו מהארץ יתן בעפר פיו בבכי ודמעה ויאריך בפסוקי שמירה כרצונו וטוב שישכב עם בתי ידים בידיו ואזור במתניו ובהקיצו משנתו בעודו על משכבו ירחש איזה פסוקי דרחמי כאשר ישים ה' בפיו ויכוין לתקון השעות שעברו ושיעברו עליו בשינתו ועכ"פ יתחזק לקשר מדת לילה ביום ויעסוק במשניות קדשים ובספר הזהר אם חלק לו ה' בו חלק ויקרא פרק דספרא דצניעותא שהם בפרשת תרומה ואח"כ ילך למשמרתו עם אחוזת מריעיו להתפלל על חרבן הבית כאשר הצגנו לפני בני גילנו על פי הכוונה שהיא בהקדמת אשמורת הבקר שלנו המכוונת מאד כפי עניות דעתנו לתקון יום כזה כאשר עיני המעיין בצדק ישפוט ויבין ויוסיף מדעתו אך לא יהיה לו שיח וסיג עם שום אחד מהם רק להצטרף עמהם לענות דברים שבקדושה וינעים בפיו הזמירות בבית הכנסת ויתפלל במורא ויראה רבה ויכוין בתפלתו כפי הבנתו וישתדל להשלים ק' ברכות בעניית אמו אחרי ברכות השחר מבניו ותלמידיו ויכוין בחזרת שליח צבור התפלה יותר משאר ימים ואחר התפלה יתעכב בבית הכנסת מעוטר בציצית ותפלין ושם יעסוק בתחינות ובקשות ומזמורים כפי כוונתו כי תפלת ישרים רצונו ואמרו במדרש תהלים מזמור ק"מ אמר קודשא בריך הוא לדוד רנן לפני ואני אפלטך דכתיב רני פלט תסובבני סלה ואת"ל יקרא המשניות במסכתות שאמרנו וישוב ויקרא בספר הזהר ואם יתעכב שם בבית הכנסת או בבית מדרשו עד אחר חצות זה יהיה לו תקון גדול וביום יקרא פרשת עשרת הדברות ופרשת היראה שבעקב ואם יאמר סדר המעמדות נ"ל שיפה עשה ואם יקרא בפיו קצור המצות להרמב"ם או העשי"ן והלאוי"ן שבסמ"ג או ההזהרות גם זה יהיה תקון לתעניתו. ואם יהיה מלמד תנוקות לא יבטל תלמוד תורה שלהם אך ימעט ממה שכתוב בסדר הזה כי מאן דמתני אין למעלה ממנו ברם יזהר למעט בדברי חול ככל האפשר לו ואל יוציא קללה מפיו ביום ההוא אפילו לא יכוין אלא לזרוק בהם מרה ורוב דבורו יהיה בלשון הקודש כלל הדברים יראה האיש המתבודד הלז כאילו כל היום הזה הוא עומד בג"ע לפני השכינה. ויהא נר דולק בבית הכנסת לשמו להזכיר לטוב נשמתו לפני השם וכבר אמרו בגמרין ובמדרש שיר השירים מפי רבותינו בשבחם יושבי עיר אושא שכר שהושלם לעובד אדום על שהדליק נר לפני הארון וכבר דברנו בסוד הנר של בית הכנסת במאמר ראשון ומי שאינו בעל משנה יאריך בסדר התחנונים שבמחזורים ויחרוז מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים. עוד נאות למשכיל לקרוא מגילת שיר השירים בכוונה ביום זה כדאמרו שם לא ניתן שיר השירים לישראל אלא לשבחן של ישראל ולכן אין דורשין אותו לעולם לגנאי שלהם כך אמר רבי יהודה לרבי מאיר כמה פעמים. וכלל זה יהיה ביד האדם בכל עת וזמן בהזמין עצמו לעשות איזה מצוה או תקון ויחוד טוב לומר בפיו קודם אקרא לאלהים עליון וגו'. ופסוק ה' יגמור בעדי וגו' שנזכרו בשתי פסוקים אלה ג' שמות הכוללים כל מיני שפע ורב טוב הלא הם אל אלהים ה' מלבד הסודות הכמוסים שבהם לסגולת זה אח"כ יאמר ויהי נועם ה' אלהינו עלינו וגו' ובזה יצליח דרכו וישכיל וכ"ש שיש לו לישא על שפתיו פסוקים אלו בכל שעה מהיום הנזכר עם שאר פסוקי דרחמי כאשר ישים ה' בפיו והודוי שהוא בסוף סדר הג' מימים אחרונים בימי השבוע במעירי שחר שלנו הם מכוונים הרבה להאמר ביום כזה. וקודם תפלת המנחה יקדים לבית הכנסת לא פחות משעה אחת ושם ישב בדד וידום ויחשוב תחלה בגדולת יוצר הכל וכמה גבהו דרכיו מדרכי בני אדם ועם כל זה הוא בוחר בשירי זמרה ואומר לישראל השמיעני את קולך ואח"כ בלבבו יבין וידע כמה הוא נבזה וגרוע ויעיר במחשבותיו עונות נעוריו ובפרט כל מה שפעל ועשה מיום ר"ח שעבר עד יום ר"ח זה ויספוד עליהם ובזה לא יירא מימי רע כדאמרי' במדרש תהלים על פסוק למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני אותם שדועכים את העון ברגליהם בעקביהם וכל המעביר עונו מנגד עיניו אין הקב"ה מוחל לו לכן יקיים וחטאתי נגדי תמיד ולפי כוון מחשבות לבו כן יקרא בפיו פסוקי דרחמי וסליחה ואם ישבר לבו בקרבו וידמע אז טוב לו ויעביר הדמעות על מצחו להעביר רשמי וכתמי העבירות ששם נרשמים. וסדרי הפסוקים אשר סדרנו להאמר מידי יום ביומו בשחרית ומנחה הם לדעתנו מאד מכוונים להאמר ביום רצון כזה ואפי' מי שאינו מרגיל עצמו בהם בכל יום ויודפסו בסוף ד' מאמרותינו אלה לזכות הרבים בהם אם יגזור ה':
1