מעבר יבק, קרבן תענית ג׳Ma'avar Yabbok, Korban Ta'anit 3
א׳בשעת תפלת המנחה יתריע בפה באומרו הנוסח עננו ה' עננו שבמחזורים כדאמור רבנן במסכת תענית בתפלת המנחה נענה אליהו ואמרי' במדרש מזמור קמ"א במנחה מתה נפשי עלי ומעי מתחלפין לפיכך צריך אדם להתודות חטאתו ולהתחנן בתפלת המנחה לכן נאמר משאת כפי מנחת ערב ואח"כ יתפלל מנחה עם הצבור בכוונה כפי טוהר לבו ואל יסתכל אנה ואנה בפני שום אדם ויסתיר עצמו בטליתו ואל יזוז מבית הכנסת אם אפשר לו עד כי יפנה כל יום הקדוש ההוא ואז יפטר בכי טוב וילך ויאכל בשמחה לחמו וישתה בלב טוב יינו בסעודת החדש שהיא מצוה ובכל פעם שירחץ ידיו יאמר ארחץ בנקיון כפי וגו'. אך אל יאכל אכילה גסה ויזהר בכל תקוני השלחן גם בסעודה ההיא בדקדוק ככתוב על ספרי המחברים בפרט בספר ראשית חכמה שער הקדושה ובזה יובטח לו כי רצה אלהים את מעשיו ביוה"כ קטן ההוא ובה יוסיף אומץ בכל ערב ר"ח כדאמרי' במדרש שיר השירים מה יונה מחדשת בכל חדש וחדש גורן כך ישראל מחדשין בכל חדש תורה ומעשים טובים ויזהר בחדש הבא מריחוק עבירה יותר ממה שנזהר בחדש עבר למען ימעטו בעיניו תלאות נפשו בפקודת מעשיו אחר שעבר החדש הזה וכן ידקדק בדקדוקי מצות ותמיד יוסיף שמן לנר. וזאת תורת האדם הנלבב להרגיל עצמו בכל ימי חלדו להשים אל לבו על כל פגע ומקרה בלתי טהור המתגולל עליו מאיזה מין שיהיה שהכל בא לו מדין הצדק בדין ובמשפט ישר כמו שעשו אחי יוסף במצרים ולפי בחינת היסורין הבאין עליו יפשפש וימשמש במעשיו כי ודאי ימצא בו דופי וידע נאמנה דאיהו הוא דעוית לנפשיה ולגרמיה ומשובותיו הם המוכיחים ומצערים אותו לא זולת. אם נפל למשכב בסיבת חולי כבר באו פרטים ובחינות בזה מבוארים במאמר ראשון בחסד אל וממשפט הזה יבחן וידע במקרים המתחדשים עליו מידי זמן בזמן בשאר מיני יסורין או חיסור ממון וכן כל צער מתחולל ואפי' יהיה קטן בעיניו כנקיפת אצבעו כבר הכריזו עליו מלמעלה כך לסבת עונותיו כי אפי' צפרא מבלעדי שמיא לא מתצד כאשר הראו להרשב"י ובנו בעת צאתם מהמערה כדאמרי' בגמרין ובמדרש רבה. וכן אל יפול לבו עליו אם זרים אוכלים חילו או אם קרוביו ומיודעיו ואחיו ובית אביו מעבירים עליו את הדרך וכל אחד מברך לעצמו ואוכל וחדי והוא חוץ למחנה מושבו עם גוזליו מרחף יאלם ולא יפתח פיו כי ידע נאמנה כי הוא חרץ לו משפטו זה ומי יתן כי תחשב לו לתקון מקלקול הצינורות משפע המים המתוקים והזכים אשר היו ראויים לבא בדרכי הנועם מאשד הנחלים לכבודה בת מלך פנימה דרך צנורות הקדושה שהם אחים וקרובים ואחוזים זה בזה ולא יתפרדו ותהום אל תהום קורא לחבירו לקולם והוא בחטאיו הסב השפע אחורנית ח"ו או כי לא הרבה החלב המלובן בתוכם כראוי לחלק נשמתו או נפשו ורוחו אשר חנן לו אלהיו בהתרשלו מכמה מצות ויחודים ותקונים ואפי' כדהוה אפשר ליה למעבד כפי מיעוט ידיעתו והשגתו לא עבד על כן מודדים לו בזה מדה כנגד מדה ויחשוב זה לו לתקון ויכשיר מעשיו. ובראש כלם יקדש עצמו בשעת תשמיש. ובעונות הראויות פן ח"ו יערה לאשפה ולא יגע לרי"ק ולא ילד לבהל"ה ולפחות יכוין למה שכתבנו בכוונת הזווג בסוף מעירי שחר כי היא דרך כבושה אפילו למאן דלא קרי ולא תני וכל המוסיף הרי זה משובח. ומכל הבא עליו יודה למלך המשפט דיהיב לוה למיטרפיסיה בהאי עלמא. ואולי בזה נתן רמז למה שאמרו בגמרא ירמיהו אחי העביר עלי את הדרך יאמר שלהיות שהוא במעשיו בלתי טובים הרים וסלק חס ושלום תרין דודין הממתיקין דאינון יו"ד ה"א מעל הבנים שהם ימי הבנין והכבו"ד המקבלת מהם הנכללים בוא"ו ה"א וזה היה בשומעו לאחיו שהוא יצה"ר אח לצרה יולד והוא רע ומר כי הוא מסטין ואח"כ מקטרג ונוטל רשות ויורד זה גרם כי העבירו מעליו את הדרך ומלת עלי יהיה כמו בסבתי שכן הוא הלך בדרך לא כבושה. כלל הדברים טוב לגבר כי ישא עול היסורין על צוארו באהבה וביראה ובפרט כשאין בהם ביטול תורה ותפלה כי אם יזכה המקום ימלא חסרונו והתוספת יהיה מרובה על העקר כדרך ברכתו של הקב"ה כדאיתא בב"ב פ' יש נוחלין בבנו של יוסף בן יועזר דאעבריה אבוהי מנכסיה דהוה עיליתא דדינרי. ועינא פקיחא דלית ליה גבינין דהבט אל עמל לא יוכל אמטי לידיה מרגניתא בגו ביניתא ושיימוה בתליסרי עיליתא דדינרי א"כ עליו לשבח ולהדר למלך שמיא דכל מעבדוהי קשוט ואורחיה דין כי לא לאדם דרכו על כן בסוף ימי החדש ביום שופכו נפשו לה' יעביר לנגד עיניו כל מאורע הן לטוב הן למוטב קטן או גדול שעבר עליו בכל ימי החדש וישים בכף שניה עונותיו ויחדש וישפר מעשיו וישוב אל בעל ההשגחה ויודה לשמו כי טוב כי לעולם חסדו ואם האיש הלזה המתבודד יחשוב בסדר זמנים מתחלת ימי החדש עד סופו כפי הכוונה אשר הצגנו במאמר ראשון יושלם כוונת טהרתו יותר בנקל וירגיש בעצמו טוהר לב ברחמי שמים בהתקדשו עצמו למטה:
1