מעבר יבק, קרבן תענית ד׳Ma'avar Yabbok, Korban Ta'anit 4
א׳הנה פתחנו פתח כחודה של מחט בתקון כולל זה ברם כל טהר ידים יוכל להוסיף אומץ על דברינו בכוונות עליונות בהויות ויחודים ותקונים המזיינים ומדשנים לנפש כפי השגת יד כי אי אפשר לכוין דברים אלו בכתב כי יתארכו הגליונות ודי לנו לעורר הלבבות מהאנשים פחותי הערך כמוני הצריכים תקון ודאי ורמות להם חכמות. ויכוין בתענית כפי מה שבא בזהר פרשת שמות דף כ' ע"ב והסדר הראוי לנהוג בתענית ובמה יעסוק בהם הנה באו מפורטים בספר ראשית חכמה בשער הנ' וגם גורי האר"י דרשו בהם בפרט כוונות לכל מין תענית ביחודים הנאותים ליאמר בהם כפי פרטי העוונות הנה הנם צמותים בספר ראשית חכמה הקצר ובפרט התקון הכולל ממאתים תעניות עם הכוונות שבהם ומאן דמצי לצעוריה נפשיה טוב לקיים אותם. מלבד קונטריסין רבים ונחמדים אשר הם ביד משכילי עמנו ישמרם ה' ומבקשי ה' יבינו כל ואם המתבודד ה' זה המבקש לראות עולמו בחייו ויהיה ממשפחת הבריאים ויוכל לטהר עצמו בטבילה ביום שלפני התענית או ברחיצה ט' קבין אם ראה קרי או קיים מצות עונה ובקבלתו התענית מבעוד יום לא יאכל בשר ולא ישתה יין תענית כזה יועיל לשלשה עשר תעניות כמו שבא בקונטרס אחד של החכם סרוק זצ"ל. ועכ"פ יפרוש מתשמיש בליל תעניתו וטוב שירחץ מעט לפחות במקומות המטונפים שטהרה מביאה לידי קדושה כלל הדברים כל כ"ו שעות אלו יהיה תמיד לבו למעלה ועיניו למטה ולא ידבר דבור חול ככל האפשר לו ורובו של יום לפחות ישב לעצמו כי עקר גדול לתקון זה הוא התבודדות ותמיד יכניס אהבת ויראת שמים בלבו ויקדש מחשבותיו ורעיונותיו ככל האפשר לו. וכן כל מי שירא לנפשו מפני חלום רע או מפגע רע או משטן המשחית או משום איזה מקרה בלתי טהור פן יאונה אליו רעה כבר הוזהר במאמר המלך החכם כי ברוב חלומות והבלים ודברים הרבה כי את האלהים ירא ואמרו במדרש קהלת דף ע"ו ע"ב אמר רבי אם ראית חלומות קשין וחזיונות קשים והפוכין או שאתה מתיירא מהן קפוץ לשלשה דברים ואתה ניצל מהם דא"ר יודן בשם ר"א ג' דברים מבטלין גזירות רעות ואלו הם תפלה צדקה ותשובה רבי מונא אמר אף התענית דכתיב יענך ה' ביום צרה וכן אמרו בגמרין במס' ראש השנה. ובהנהגה זו כלהו אתנהו ביה ואמרו במדרש תהלים מזמור ק"ד אם זכית מלאכי שלום משמרין אותך ואין נוגע בך דבר רע שנאמר לא תאונה אליך רעה ע"כ ירגיל עצמו בהתבודדות קצת שעות מהיום על הדרך הנזכר או ירבה בימים כאלו כמו יום אחד לשבוע. ואם יתענה סך תעניות הלא טוב לו ליחד אחת מהם בראשיתם ובסופם בהתבודד לעצמו עם כל התקונים האלו ובזה יוסיפו עליו אומץ מלמעלה וכבר נמצאו בתקוני גורי האר"י המודפסים כי בתקון יום א' יוכל אדם להציל נפשו מכרת א' ואפי' באכול די מחיתו יע"ש וכ"ש אם יוסיף בו התענית והתבודדות ואם יהיה יום ששי בזה יזכה לשתים להכין עצמו לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו לקבל אור ג' שבתות. שבת מלכתא. ושבת הגדול. והשבת המתווך ביניהם. להאיר נפשו רוחו ונשמתו באור שבת שהוא מעין העולם הבא ואז יקרא וה' יענהו ולא יירא משוד כי יבא ויהיה מוצק וישכון בטח ורענן ויתענג על רב שלום ויזכה למה שאמרו במדרש תהלים מזמור קי"ד בשם פנחם הכהן בר חמא הרקיע ששמו מרבות הקב"ה זורע מעשיהם של צדיקים עליו והוא עושה פירות. וסדר התענית זה יהיה ע"ד שאמרו במדרש שיר השירים על תפוח שאתה נותן בו איסר ומריח בו כמה ריחות וכן אמר משה לישראל במצרים בדבר קל אתם נגאלים כן ביום א' בחדש הבעל תשובה יזכה ויחיה ויראה בטוב וישב בקתדרא בג"ע כפי המשל המובא במדרש קהלת דף ע"ג ע"א על פסוק מה יתרון העושה ואמרו במדרש תהלים דף מ"ג אמר הקב"ה מי שישרתני בעה"ז הוא ישרתני לעה"ב ועתיד הקב"ה לעשות פיהם של צדיקים לעתיד לבא כמעיין נובע שאונו פוסק שם דף מ"ד. ומצוה קלה שהיא בכאיסר אמרה תורה למען ייטב לך והארכת ימים והעושה מצוה זאת כתקנה מובטח אני כי תנתן לו נפשו כמה דאמרו במשנה פ"ג דמכות העושה מצוה אחת על אחת כמה וכמה שתנתן לו נפשו:
1