מעבר יבק, קרבן תענית ו׳Ma'avar Yabbok, Korban Ta'anit 6
א׳פה אציע לפניכם בני אשר הבנתי מדרושי ודברי חכמים מהו הסבה הגורמת שפעמים ח"ו קם איש על רעהו ורצחו נפש בלא מרמה עשה ועל לא חמס בכפיו לכאורה. להודיע ולהודע כי משפטי ה' אמת צדקו יחדו ושאין האדם הרוצח ממית אלא ערוד ממית שהוא החטא ברם מ"מ מלתא כבר אמורה וגם רשע ליום רעה ואין למוכה אלא להצדיק דין שמים עליו ולא לתלות כל הקלקלה ברוצח כי היה שבט עבר"תו רק שתלו הקלקלה במקולקל ולעולם אינו יוצא משפט מעוקל. לא ישתוה עונש שופכי דמים זה לזה יש מי שאינו ראוי להוליד בנים או זקן וזקנה ויש נשמה הגונה להוליד כמה מיני נשמות ומשפחות גדולות וא"כ יש שופך דמים שמחריב עולם מלא ויש מי שמחריב נפש אחת וזה אינו גלוי אלא לפני בורא הכל. יש עוד בנים נפשיים מצות רבות שהיה עושה שכלן הם בנים אל הנשמה והיא תביעה רבה כי הרג ומנע אותה היחודים והתקונים שהם הבנים שהיה ראוי להוליד כדדרשו דמו ודם זרעותיו כי כללו במיעוט דבריהם אלה כל מה שאמרנו וזו היא תביעת הגופים שהיה בכחו להולידם והיו מקבלים תקון כנדרש אצלנו במקום אחר ואפי' יתוקנו אותם הנשמות שהיו עתידים להתלבש באותם הגופים כי ודאי לא ידח מהם נדח גם להם יש תביעה על ההורג כי מתעכב תקונם ויהיה בסבובים אחרים הקשה להם וכל זה צעקה רבה על ההורג או מצד המצות או מצד התורה שזו אבדה שאינה חוזרת לעולם. גם הימים שהנשמה מתקשטת בהם בעולם כענין ויקרבו ימי ישראל למות והרבה כיוצא שהם מתהוים לבוש להתלבש האדם בהם וכאשר לא השלים ימיו אינו שלם בלבושו וחסר ימיו ושנותיו ואלו הם דמי לשון רבים כלם צועקים ולזה אמר החכם אדם עשוק בדם נפש עד בור ינוס אל יתמכו בו שעון שפיכות דמים גדול עד למאוד ופוגם במקום שאין הפה יכולה לדבר והמבין לאשורו שופך דם האדם באדם דמו ישפך ילבש חרדה ויאחז בשרו פלצות מחמת התגברות הדינים קדושים וחצונים ועזים ופועלי און בכל ארבע מדרגות אבי"ע. ואם המית רשע שהיה עתיד לחזור בתשובה זו רעה כפולה ומכופלת שהרג נשמה עם הגוף שאם נתקנה נשמה זו עם הגוף היה עושה מצותיו ומשלים משנתו ותורתו והיה עולה לאביו שבשמים ועתה בסבת הרוצח אינה עולה למעלה אלא עומדת למטה עד תשו"ב ותשלים ותעלה ולזה יאמר קול דמי אחיך צועקים אלי מן האדמה לא עלתה לפני לצעוק אלא צועקים אלי מן האדמה דוקא. עוד יש בכלל צעקת הנרצח שיעור צער המיתה שאולי היה עתיד למות בלא כ"כ צער כמשחל ביניתא מחלבא ועתה נצטער בהיות וקם עליו להרגו שניה תחלת הפציעה שהוא מכה ופצוע עד שמגיע הצער מדרגה אחר מדרגה עד שהגיע אל צער עקירת הנפש והחיים מן הגוף ובזה ישתנה הענין כפי הדרך שהרגו כמו שיוכל להבחין בזה טבע האדם ושכלו וזהו דמי אחיך יהיו פציעותיו וצער המיתה כל אותו צער צועק תמיד על ההורג ודאי. מלבד כי מסלק החיות מהמדות העליונות מעל התחתונות רחמנא ליצלן וזהו קול מצד ת"ת והרוח והיצירה צועקים אל"י תהיה הבינה שהיא אם כמספר אל"י היא הנשמה והבריאה מן האדמה מדת מלכות האדומה והנפש היא העשיה אחיך הגוף והעשיה גשמית כל אלו משתתפים בסוד הצעקה ראה כמה כובדו של עון זה. ופעמים הקב"ה מעמיד הרוצח גם אחר החטא מפני שיש בו צורך לעולם כשהיה בקין כי צדקת הצדיק עומדת לבסוף וכן רשעת הרשע והרשעים רואים ומחשבים בלבם שאין להורג עונש ונקמה ולא ידעו כי הנהגתו ית' תלויה במחשבתו העליונה אשר לא ידעה אלא הוא בעצמו ואנו משיגים אותו אחר המיתה כמו שהיה בהריגת למך לקין. ועונש הרוצח נכלל בו חרם נדוי שמתא וזהו ארור אתה מן האדמה שבו כל מציאות קללה ונדוי מפי עליון רחמנא לישזבן:
1