מעבר יבק, מנחת אהרן א׳Ma'avar Yabbok, Minchat Aharon 1
א׳חלק שלישי
1
ב׳שמעה עמי ואדברה ישראל ואעידה בך במנחת אהרן ההולכת לפניך המעידה ומגידה כי עשה אלהים את ישר וכל פעל למענהו ואפי' יצה"ר שבו קדוש יאמר לו והוה מעטרא ליה כסאסא ליה לשבולתא אלא שהמה בקשו חשבונות רבים מרבים הבל שיש בו חטא ואדם ביקר בל ילין עד כי קרובים נעשו רחוקים וסלעים נעשו גבוהים בארבעה אבות נזיקין ומשים שלום בבית כמעט בטל וזאת תורת האדם שחב בשמירתו להתחייב בתשלומי נזקו בהשלמת שפתיו בפרי תורה ותהלה ועבודה שבלב וינהיר נהוריה יום וליל בשרנא ואורה דאורייתא כי נר מצוה ותורה אור ואם יזכה ליהנות מתבלין זה ואורח זו ילך אשר גזר עליו המלך ישאב מים בששון ממעיני הישועה ויתהפכו ארבע מראות נגעים לתענוגים ויציאות והכנסות מעולם שכלו שבת מתנה טובה שבבית גנזיו של יוצר האדם בצלמו ובדמות תבניתו. ובכנף רננים אלו יתעלה באברה ונוצה להתקשר במעדנות כימה וים עליון ישים כמרקחה ואת כל גבוה יראה:
2
ג׳כמו שהחיות הגשמי נגדר בשלשה דברים. הנה הם חומר וצורה והעדר. כן החיות השכלי נחלק לג' שכל היולי. שכל נקנה. שכל נאצל. שכל היולי. בו יפעל האדם המלאכות הראויות לו כפי טבע הרכבת חומרו. שכל נקנה. בו יתעצם האדם במדות ויתנועע למעלות הנאותות לצורתו. שכל נאצל הוא מה שיורהו התורה שנאצלה מלמעלה בהיא גברת כל ההשכלות ובה יגבר האדם על כל ההויות ויפשוט צורה וילבש צורה נאה הימנה. שזוהי דרך ההעדר אל מציאות חשוב אשר הזמן סרסור בדבר. הרי שחיות האדם הוא רוח שכלי מרחף על פני הנפש ומצייר צורתה ואינו רוח מגשמי הגדל בחיק הגוף. כי הרוח שכלי עצם. והרוח גשמי מקרה. והדבור שהוא גדר האדם ראיה לזה כי הוא פועל הנפש השכלית. וכשהדבור מצד השכל הטבעי לבד הנקרא היולי. אין בו ממש. רק הוא כקול הברת הבעל חי. וכשהוא בשכל הנקנה בזה יקרא דבור אדם. וכשהוא בשכל נאצל הוא דבור אלהים. כי דבר ה' אתו. הנה כי יש באדם כח להיות כמלאך וגם להיות כשטן כפי פנייתו ליצר טוב שהוא שכל וליצר הרע שהוא סכל. ונרמז במלת אמ"ש אדם מלאך שטן. ולהיות כי יש בנפש כח להעצים חיל בהשכלתה לכן היא באה בגוף להשכיל בפועל ולקנות כלים חדשים בפועל השכלותיה. וזאת תורת האדם להשכיל בנפשו כל המושכלות אשר הוכנו לו מדברי התורה תמימה אשר בה תוציא הנפש כחה לפועל ההשכלה ובזה התייפה בעה"ז ותתכבד לעה"ב. ובג"ע ג"כ מצד פועל השכלתה אשר תביא עמה דברים חדשים ונאים. והחכמים בבואם בג"ע מפארים ומייפים אותו וכל חכם לב בהם ישמח בחכם הבא אצלם וגם שאין לך כל צדיק וצדיק שאין לו מדור בפני עצמו שם כדאמרי' בגמ' מציעא פרק ז' ובשבת פכ"ג הוכיחו זה מפסוק כי הולך האדם אל בית עולמו. מכל מקום בבא הצדיק למדורו למעונו תרבה הארה אלהית בכל הג"ע. ומיתת הצדיק הוא הדור אל הישיבה של מעלה במה שיוליכו שם דברים חדשים המתבקשים תמיד. וזהו פירוש נתבקש בישיבה של מעלה שכל אדם יש לו חלק בתורה ואין אדם נוגע במוכן לזולתו לחדש מה שצפון לחבירו וגדולים צדיקים במיתתן יותר מבחייהם כי אז הם מחדשים בתורה הקדושה מעין מה שחדשו למטה בנובלת החכמה. ובגמרא מנחות פרק ה' על פסוק זית רענן יפה פרי תואר אמרו מה זית זה אחריתו בסופו ופרש"י כי מתבשל בסופו יחד אף ישראל אחריתן בסופן. מלבד הנדרש במאמר ראשון בטעם ירידת הנשמות בעולם עוד נוסיף פה הודעה לכל משכיל דורש בהודיע כי החצונים אין בריאתם לריק ולבטלה כמו שהקליפה לאילן היא יופיו וטובו כדפי' בזהר פ' צו בפסוק וראיתי אני שיש יתרון לחכמה מן הסכלות וכו'. ע"כ ברא הקב"ה אדה"ר ביצה"ר בתחלת בריאתו והיתה עצה מאתו להשכירו על טוב מעלליו לתת חלק בנפשו מאותה הקליפה שהיא קליפת האילן. וזה אף אם לא יחטא אדה"ר היה בו החלק ההוא. וזה אמת בלי ספק שאל"כ לא היה לו שכר בפעולתו וזה בענין הכסף הנקי והטהור שיצטרף ויתלבן ע"י ערוב העופרת ויתעלה עוד עניינו כי בטוב טבעו היותו בוחר בטוב ומואס ברע ישבור הרע ההוא עד כי יחזירנו אל מקומו ויצרפהו. וזהו שאמרו בזהר תרומה במשל הזונה שגם אל הזונה יש שכר ומעלה כשאין בן השר נפתה אחריה. כי כמו שהוא מגביר יצה"ט שהוא ימין מצד הקדושה כן מגביר הימין על השמאל ואף גם החצונים יתענגו על רב שלום כי יתלבנו ויצטרפו עד יכנסו אל מקורם ויתוקן הרע. וזה אחד מהתכליות עקריות להמציא בעולם צורת האדם למען תהיה בעולם התחתון הוי"ה דקה קדושה ורוחניות לתקן כח הגבורה החזקה ודיני אף המתפשטים לחוץ בזולת טעמים אחרים. וזהו טוב היצ"הר שנעשה יצר הטוב כדפי' בזהר כמו שהשמאל גבורה נעשה ימין בסוד כללותה בימין כך יצר הרע בהיותו נכלל ביצר טוב נעשה יצר טוב מימין ונשכר בג"ע בעידון הנפש כנזכר. כמה רב גובריה ותקיף חיליה מהמתגבר על יצרו כי בזה יהיה מרכבה אל כח הקדושה בבחינתה המשברת מלתעות עול כדאמרי' בגמ' דברכות פ"ב לעולם יהיה אדם ערום ביראה. ופרש"י להערים בכל מיני ערמה ליראת בוראו מענה רך ומשיב חמה וכו' כדי שיהיה אהוב למעלה ונחמד למטה וראוי לדעת כי לא יתעצם הדבר להיותו במדרגה העליונה אם לא ירד במדרגות התחתונות להתלבן ולהצטרף שם. כי בזה משנים התחתונים ישליך טרף. וכמה פנות מהתורה נכללים בדרוש זה. ואשרי היורד למצולות ים בשלום ויוצא משם בשלום כאברהם שירד למצרים ויצא משם בתוספות השפעות מנשמות קדושות הנרמזים בפסוק ואברם כבד מאד במקנה וגו' וגם ללוט ההולך את אברם זכה שבאו מזרעו נשמות רות ונעמה דוגמתו יצחק עצם מאד בארץ פלשתים יעקב הוציא מבית לבן כמה מרגלאן שפירן דאינון שפירתא דכל גינתא דעדן וכבש שור וחמור צאן ועבד ושפחה ושם מרוחו עליהם. ועל האמת גנב לבו של לבן שרומז לתוכיות הקדושה שהביא משם. וסוד המ"ב מסעות שעשו ישראל במדבר הגדול והנורא מקום שליטת נחש שרף ועקרב וצמאון אשר יתבארו לפנינו היה כדי ליסע ולכבוש מקליפה לקליפה לשברם ולכתותם. על כן נמנו כלם בתורה:
3