מעבר יבק, מנחת אהרן ג׳Ma'avar Yabbok, Minchat Aharon 3
א׳טל אורות עליונים שהכין יוצר בראשית לבני התחיה היה מזומן להחיות הדורות שקדמו לדור שיצאו ממצרים שכבר מתו מאז כאבות העולם ושאר מתים ח"ל וא"י. אמנם דור דעה היה ראוי להיות חירות ממ"ה וחירות משעבוד וזה על ידי קיום המצות בארץ זמן מה ידוע ליוצר אמנם לא נמשכה כוונה זו על הדרך הנזכר יען כי קלקלו בעגל בעון חטא אדה"ר ממש שמשך עליו כו' אף הם משכו עליהם כו' ונשאר העולם שומם כשהיה. ועכ"ז היה אפשר להם התקון השני. על ידי הכניסה לארץ. וגם לזה לא זכו וקלקלו לעצמם כדפירשו בההוא עובדא דינוקא בפ' ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה. ובזה נדע כי בגאולה יתוקן מה שנתוסף מצד מיעוט הירח. ויהיה אור הלבנה כאור החמה וישארו האנשים קרובים לעבודת קונם. ועוד נהיה פנויים לענייני העולם הגשמי לרוב העידון והזהב הכסף והמזון עד שיתבטל חלק גדול מהחמדה והצורך אל הדברים הגשמיים. והמיתה היא תקון אל מה שמשך כו' ומכ"ש כי יתוקן חלק שנתן הבורא בהם במה שהם צדיקים והגבירו הימין על שמאל ויצה"ר נעשה טוב. אמנם החיים שלא מתו אם יהיה צורך המיתה להם לפחות שעה אחת לתקון חלק מה שמשכו בערלה זה מקום ספק. ואחר התחיה עדיין ישארו מבעלי חיים הדברים הטמאים מפני שהם חלק צד הרע הנכנע אל הטוב ולכן אז יכנעו אל הימניית כאומרו לא ירעו ולא ישחיתו וגר זאב עם כבש וכן יהיו אז כל אותם העתידים לחוג את חג הסכות בסוד שבעים פרי החג ואולם אחר זמן התחיה הוא דבר לא נודע מה יהיה אפילו לצדיקים בג"ע כדפי' בזהר רות. וארבע בחינות יצה"ר שהזכרנו הם נזכרים ונרמזים במזמור קי"ח מלבד מה שדרשנו בו במאמר ג' פרק כ' אחר שהזכיר ד' פעמים כל"ח לעורר כח החסדים גדולים מאריך שהוא כתר האצילות ואח"כ השפיע מהחכמה שהיא אימא שבה שם י"ה בפ' מן המצר קראתי יה. ואח"כ המשיך מאימא דלא דחילת מנץ הטורף והיא שוברת כח החצונים וזה בפסוק ה' לי לא אירא מה יעשה לי אדם. שרומז לאדם בליעל מרכבת ס"מ ולילית. ומשם השפיע ויחד כל ו' קצוות של ז"א בפסוק ה' לי בעוזרי ואני אראה בשונאי. ובפסוק טוב לחסות בה' יחד כל האצילות עם נוקביה דזעיר ובפסוק מלאחריו הזכיר דרגין דכורסייא שהם עלמות שיר והיכלות שבע דיצירה ואמר כי אין לבטוח בהם הנקרא נדיבים להיות בה' מבטחנו ואליו ולא למדותיו וכ"ש לנבראיו ומלאכיו. בהגיעו לעולם העשייה ששם סביבו רשעים יתהלכון נגד ארבע בחינות יצה"ר שהזכרנו שהם ארבע מסכים שהזכיר יחזקאל רוח סערה. ענן גדול. ואש מתלקחת. ונגה. אמר נגד הג' ראשונות ממטה למעלה ג' פעמים בשם ה' כי אמילם. כי מלכותו בכל משלה לאכנעא לון כנזכר למעלה במאמר ג' פרק הנ"ל. ברם נוגה אינה קליפה טמאה אלא שאין השפע מתגלה בה כדי שלא יהנו ממנו החצונים השוכנים אצלה. ושמות ארבע קליפות אלו הם נחש שרף ועקרב וצמאון כנזכר. וזוהי קליפת נגה הצמאה לקדושה הנמנעת ממנה מחמת שכנותה אצל שלש האחרים הטמאים וזהו אוי לרשע ואוי לשכנו ובהדי הוצא לקי כרבא. לכן בקליפה הרביעית הזאת לא נאמר בה כי אמילם כראשונים רק וה' עזרני. ומצינו בגמ' שלשה מיני חמורים. בשבת פרק ט"ו חמורו של רבי חנינא בן דוסא ושל רבי פנחס בן יאיר בפרק הכל שוחטין ובתענית פ"ג חמורו של ר' יוסי דמן יוקרת. ואולי כוונת החסידים אלו היה לעשות מצע תחתיהם ולכבוש ג' קליפות קשות שאינם נכללים בקדושה. והצליחו במעשיהם כי חזרו להיות עושים רצונם על דרך שאמרו בסנהדרין פ"ז על נחש. חבל על שמש גדול שאבד מן העולם כו' וחמורו של אברהם אבינו ע"ה ושל ר"מ ושל משיח צדקנו אולי יהיו מקובלים לשלש מדרגות הקרובים אל הקדושה זה יותר מזה שהם בקליפת נגה. ובשבת פ' ר' עקיבא ובילמדנו פ' יתרו דרשו שם הרבה דברים משולשים שנוכל לדרוש הרבה מהם כדרך זה:
1