מעבר יבק, מנחת אהרן ח׳Ma'avar Yabbok, Minchat Aharon 8
א׳אל נא יחשדני שומע פתח אמרי בנהום עלי דברי כי ח"ו היום יצאתי להטיל מום בקדשים מרבים ונכבדים מבני עמנו אשר קול להם לשם שמים בשיר ערב אל נא ינקטו לי בדעתייהו כי אין משיבין את הארי שלא בפניו וכ"ש אחר מותו וצריך עיון גדול וחכמה רבה קודם שיוכל האדם לנגד שום חכם נוח נפש והביא בעל הלקוטים מעשה מרש"י ז"ל הבא לאחד בחלום וא"ל יפה כוונתי ויפה פירשתי והאמת כוונתי ומצדך יבצר שלא הבנת כראוי ועיין בספר החסידים סי' תקנ"ט שכר המפרש דברי חבירו ועונש הסותר דברו חנם כי קובל עליו במותו וכו'. וכבר אנו מותרים ועומדים בדברי הזהר שדבריו אמתיים ומוסכם בישראל שהדבר שלא יחלוק על הגמרא ואין מפורש שם ובו בא מפורש שמקבלים אותו והביא בעל ספר יוחסין בדף מ"ב הרבה דברים בזה וכן בתפלין של ח"ה כי לא נשאר גאון וכן הראב"ד והרמב"ן לא אסרו אותו חוץ מבעל ספר המצות והרא"ש כי סמכו על הירושלמי כאשר הביאו בספריהם. וכיון דבגמ' בבלית שלנו אינו מפורש אנו לוקחים סברת הזהר שאוסר וכתוב שם בפ' יתרו דף ס"ח ת"ח לא ינהיג בר נש קלנא באחרא ומלה דהדיוטא מלה איהו דהא במשה כתיב וישמע משה לקול חותנו וגם שחבורים אלו ספיר גזרתם ויש בהם הרבה מעיינות של תורה וחכמה ואגדה שעל האגדה בפרט אמרו במדרש שיר השירים על פסוק מעסיס רמוני אלו האגדות שטעמם כרמון נגד סברת ר' זעירא בירושלמי דמעשרות דהוה מקנתר לאילך דאגדתא וצווח להון ספרי קסמי. וכתב על זה בעל יפה מראה שהיה קוראם כן לפי דס"ל שאומרים דברי שקר בפתרון הכתובים שלא קבלום מהראשונים. ובירושלמי דשבת פ' כל כתבי אמר ר' יהושע בן לוי אנא מן יומוי לא אסתכלית בספרא דאגדתא וכו' וכבר בא בהקדמת הספר כוונת חכמינו ז"ל באמרם במציעא ובירושלמי דשבת פרק כל כתבו העוסק במקרא מדה שאינה מדה ומשם יתברר ודאי כי בתפלה ובתחנה המקרא קודם למשנה וגמרא ואין לך מדה גדולה הימנה. וכ"ש שקודם לדברים המיוסדים מדעת האחרונים. ורבי יהושע בן לוי וכן רבי חייא בר אבא בירושלמי ס"ל כי אם הותר כתיבת משנה והגמרא לא הותר כתיבת ההגדה וטעמו פירש בעל יפה מראה בשבת דף ק"ז ומ"מ המנהג אינו כדבריו. וא"כ גם שפיוטי האחרונים כחם יפה ככל האפשר להם מ"מ מלה דהדיוט אינון לגבי תורה נביאים וכתובים. והגם דמינייהו ג"כ אתקלס עילאה ביוצאם מפי נפש זכה וברה. דברכת הדיוט אינה קלה בעיניו כד איהי דוקא ברעותא דלבא כמה שכתב במסכתא ערכין פ"ב איזוהי עבודה שהיא בטוב לב זו שירה. בלי ספק עלה יעלה על כלנה תחנות בפסוקי אנ"ך כדאמרי' במדרש שיר השירים דף י"ט ע"ב אמר ר' לוי הקורא מקרא בעגונו ובנגונו עליו נאמר דבש וחלב תחת לשונך וקל וחומר זה כל אדם יכול לדונו מעצמו על כן את רעי עמי עיפה ועפר אתי בדומים לי. לי ולהם אשים דברתי ולפניהם ולפני העירוני רעיוני להציג קדמיהון בשולי מאמרי זה פסוקים אשר יחדו יהיו תמים ואיש באחיו ידובקו יתלכדו ולא יתפרדו בעבותות אהבה ויחוד אשר מימים ושנים סדרתים לפני בהכשר ובמחשבה. וגם כי הרואה אותם בסקירה ראשונה יאמר כי קבוצם אינה מלאכה ואולי גם לא חכמה מכל מקום ספיר גזרתם. ומעצמם אתם תלין סגולה להפיל ארצה מן הצבא ומן הכוכבים ולא יערכום שירים אחרים. והנה הם לפני למאורים להיות נכונים על שפתי ובעתותי בקר וערב בהם ארנין ואפגין בב"ה ובב"ה פעמים בקול ערב ופעמים בקול עצב כפי המורם מהם וכפי העת והזמן והמשתרג עלי מדי יום ביומו ואוכל מתוך אוכל בררתים וצרפתים אחד לאחד בהתפללי בהם לאל חיי יפיק לי בכחם ובזכותם (כי רב הוא מאד) שובע שמחות בנעימות אשר בימין עליון נצח ממרי נצחן קרבייא. ובהם מקריב אדם צורתו הנכבדת אל יוצרו ליחד למעלה בסוד קרבן לה' שהם הוי"ה ואדנ"י משולבים יחד. והיינו יחוד וקירוב רמ"ח כחות זכרים ברמ"ח נקבות וכבר ידענו שהנשמות נתונות בגוף וכדפרש"י ביבמות ונדה וע"ג גוף הוא פרגוד שחוצץ בין שכינה למלאכים ושם רוחות ונשמות וסי' ועל כן יחוד כל העולמות הם ביד הצדיקים ולהיות מקומם למעלה ממלאכי השרת הם חשובים ברקיע. והחצונים חתים מיראתם כדאמרי' בפסחים פרק אלו דברים על ר"ח ובקדושין פ"ב על ר"מ ור' עקיבא ובחגיגה פ"ב על ר' יוחנן דאמר על אחר אי נקיטנא ליה בידי מאן מירמי ליה מנאי. וביחוד שעושה האדם בסוד צורתו כזה מקריב למעלה קרבן גם לבוש נשמתו כמו שעל ידי סמיכת הקרבן בכל כחו שהוא כחו ונשמתו מקריב ג"כ לבוש נשמתו על ידי קרבן הבהמה וכמו שאדם עליון מתלבש בסוד ארבעה פנים כן יש מציאות לאדם להאחז נשמתו בכח הקדושה אשר לבהמה כי בצורת אדם נכלל כל מין רוחניות משאר הנבראים כלם ומצא מין את מינו וניעור ועל ידי שחיטתו וזריקת דמו הרי ממש לבוש נשמתו נקרב. ולהיות כי הת"ח מרבים שלום בעולם. לכן אמרו במס' תענית פ"ג על כמה צדיקים שהיה בא להם שלום בבת קול ממתיבתא דרקיעא. ואם כח קרבן בהמה יפה כ"כ. כ"ש כי על ידי ההבל העולה מן הנשמה בפסוקי יחודים אלו אשר אורם כמוס בתוכם ומניעים אור עליון כמי שנוגן במנגן התחתון ומכוון כנגד העליון אשר הביא בעל העקדה בפרק הניגון. כי יתקדש ויקריב קרבן לה' גופו ונשמתו ויסולו לפניו המסלה וירימו מכשול מדרך נפשו ויקרא וה' יענהו:
1