מעבר יבק, שפת אמת ב׳Ma'avar Yabbok, Sefat Emet 2
א׳בבחינת צורת האדם למדוני חכמי הזהר והתקונים ור"מ ופקודין וס"ת ובפרט החכם קורדואירו בספ"ר שלו בשער הנשמה. ובפרט מן הפרט הגאון מורי מפאנו זצ"ל בספר העסיס שלו ובמאמר עולם קטן שחדש. ופה אביע תמצית כוונת המאירים עינינו בקצור נמרץ ואין מדרש בלא חדוש ובאור. צורת האדם נחלקת לג' חלקים. א' נפש שהיא מרכבה לרוח. ב' רוח מרכבה לנשמה. ג' נשמה ואצילות שלשתן מספירות עליונות. נשמה מבינה. רוח מת"ת. נפש ממלכות. והוסיף הגאון מורי בעסיס שלו כי יש חיה מחכמה יחידה מכתר. אשר אין להם דוגמא למטה לרוב העלמן. לא כן נר"ן שיש להם לבושים. והם נשמה דבריאה. רוח דיצירה. נפש דעשיה. ומצד פעולות האדם יוכל להגביר בנשמתו איזה חלק שיבחר ממנה כגון אם יעסוק בתורה יוסיף כח הת"ת שבנשמתו ויאיר מאד והוא יהיה העיקר ושאר חלקים טפלים אליו. וארבע מערכות יש לנשמה אשר תהלל יה והנגשת אל ה'. מערכה גדולה מעולה מכלן היא איקונין ראשונה האדם באדם צלם העליון מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעיני כל בעל כנף. שהם עשר כתות שאמרו למעלה שמשפיעים בגלגלים ובעולם התחתון. ונפלאת גם כן מאופן וחיה ושרף וכוללת בעצמה ה' פרצופין נפש רוח נשמה חיה יחידה וכלן מעולם היחוד לצדיקי ישראל וזאת לא תחטא ולא תענש ואינה נכנסת לגיהנם לא עליון שהוא נהר דינור ולא תחתון שהוא גיא צלמות אלא להצלת הזולת כי בזכותה עתידים צדיקים שיקראו בשמו של הקב"ה. מערכה שניה היא החי באדם דמות עליון שר לפני המלך והיא איקונין שניה הכוללת שלשה דיוקנין נפרדים קראו שמותם על שם המדרגות המתלבשות בהם מן המערכה גדולה שזכרנו שהם נפש רוח נשמה כי חיה ויחידה הם בסוד ראש ואינם צריכות לבוש ואלה הדיוקנין מתפשטים מבריאה יצירה עשיה. וגם ג' אלה מסתלקים בנפול תרדמה על אנשים להיות להם מהלכים בין עליונים כל אחד כפי זכותו ואז יגבר המדמה בשתים המערכות תחתונות שיבואו אחר זה ויבא החלום ברוב ענין. שלשה דיוקנין אלו הם בעלי בחירה ונהר דינור הוא לבונם דלא עדיפי ממטטרון דמחיוהו שתין פולסי דנורא בפרק אין דורשין. וגבריאל בפ' יום הכפורים בדרוש הגחלים שלקח מתחת הכרוב ואליהו בפרק הפועלים בעובדא דר' חייא. ואפשר לשנים התחתונים שהם הרוח והנפש שירדו לגיהנם תחתון לא לעצמם זולתי אם יקרה שיהיה להם בגדים צואים לרוע בחירתם שהבגדים יבערו באש והם לא יחסרו כלום. אבל דיוקן הנשמה אינו צריך ולא נטפל לגיהנם תחתון אם לא ירד שם להעלות את הזולת וגם זה לו מרוק לא מזער בשביל איזו מחשבה גרועה וזהו הרהורי עבירה קשים מעבירה שהיא בגשמי והמה ברוחני. ויגעו בדיוקן הנשמה שהקליפות מצדה מועטות ורחוקות מן הקדש. ובדיוקן הרוח הם מחצה על מחצה בסוד עץ הדעת טוב ורע אך אינם מתערבים בטבעם אלא זה לעצמו וזה לעצמו. וכאן הוא סוד ההבדלה שיזהר אדם שלא לערב קדש בחול אך בדיוקן הנפש אפי' מיעוט הטוב מעורב ברבוי הרע וצריך לברר הטוב מן הרע בכל כחנו וכל אחד מהדיוקנין כלול משלשתן אלמלא המחשבות הפגומות ישנן גם באלה השנים עם היותם משמשים בעצם וראשונה אחד לדבור ואחד למעשה:
1