מעבר יבק, שפת אמת ג׳Ma'avar Yabbok, Sefat Emet 3
א׳מערכה שלישית הצומח באדם צלם תחתון עבד לפני המלך והוא ההתפשטות בעולם המורגש לתרי תתאי מגו תלתא מן הדיוקנים הנ"ל העליון שבשנים אלו גם הוא ראש יחשב לתחתונים וישתנה אקונין שלישית הלזו לאדם בפני עצמו ולדוד בפני עצמו ולגואל בפני עצמו וכן לכל דומיהם הכי נמי לא נשתתפו בו אפי' רעים אהובים. ויש בו תרין דרגין חד רברבא הנקרא צלם באמת דכתיב ביה אך בצלם יתהלך איש וחד זעירא הנקרא צל כדכתיב כצל ימינו עלי ארץ. הראשון הוא דוגמא שלמה מאקונין שניה שזכרנו והתחתון גם הוא יתחלק לשנים שהם לבושי הרוח והנפש הנזכר באקונין שניה בסוד חלוקא דרבנן המזומנת לשלש הדיוקנין בכח פשוט מששת ימי בראשית אלא שהוא מחוסר מעשה המצוה וברכותיהן וכוונתם להשלמתו. וכלן מסתלקים לנחתמים למיתה בליל החותם וחוזרים עד שלשים יום לפני הגויעה ואז העליון לבדו שהוא דוגמא מאקונין שניה הנ"ל הוא לבדו הולך ולא ישוב עם נשמה עצמה דבריאה שהיא עולה מאליה לברור את חלקה ואין נטילתה על ידי שליח אלא הולכת וחוזרת כפי זכותו של אדם אך אינה מתיישבת בו בקביעות והיא חוזרת ג"כ עם מראה דמות כבוד ה' בשעת סלוק האחרון דכתיב ביה תוסף רוחם יגועון וכל אלו הל' יום שלפני הגויעה הארת נשמה הזאת שהיא רושם בעלמא נשארת בדמיון לפי שהיא כעוטיה בתוך דיוקן הרוח לבד ובכל לילה כשהיא עולה לראות וליראות עם הנשמה עצמה מראין לה מקום כבודה בההוא עלמא ואין הרוח העיקרי מלביש לגמרי ולא מצמצם בעצמו אותו הרושם הנשאר מן הנשמה שנסתלקה והלבוש התחתון בשני חלקיו אינו זז משם עד יום המות דכתיב ביה עד שיפוח היום ונסו הצללים והטעם כי המה המושלים ופועלים בעצם בשני חלקי הנפש החיונית שנזכר לקמן לא כן הצלם כי אין לו קרבה עצמית עם הכחות גופניות רק בפרוס עליהם סוכת שלום בלבד וגם בהסתלקו אין איש נגרע מן הפעולות בחיריות והטבעיות ומכל מחשבות אדם. ומן הצללים יש לו בבואה ראשונה ושניה כל ימי חייו לא כן השדים שאין להם לבוש כי אם מעשיה שבעשיה לבד. והנה השכל הפועל הוא המלאך הממונה על ההריון הוא שליח עליון להלביש כללות התמונה הזאת השלישית בגוף האדם. וכאן יודיע אליו האל ית' מהות הצורה שתחול על הטפה המזדמנת לו באותה שעה החכם יהיה או סכל והיא הנדונית עם כל מה שתחתיה בל"ו כריתות שבתורה כנגד ל"ו מנה דרבוא רבוון דאינון ששים רבוא אוכלסין שהנפש החוטאת נכרתת מהם ורזא דא מנשמת אלוה יאבדו ואין צריך לומר צלם תחתון זה הנזכר למעלה בעצם בגיהנם תחתון לפי צורך המירוק והיא לבדה נפש המשכלת לבעלי המחקר. ובה כל הרהורין ומחשבתין דהבלי עלמא וזו אינה מסתלקת בשעת השינה כמו שנתבאר. ולהיות שהנשמות הם חלק אלוה ממעל מצותן עושות רושם בקדושה העליונה ושוברות המזל כמו שבאו הרבה מעשיות בזה בגמ'. וכשעולה הנשמה למעלה אחר פטירתה באים לקראתה כמה נשמות של צדיקים כמ"ש במדרש הנעלם כי אחר פטירתו של רשב"י אתו לותיה תלת מאה נשמי דצדיקייא ועילא מנהון א"ה דהוא יתיב גביה והוא ממלל עמיה וכו': וממעשה דמציעא פרק הפועלים דאמר ר' זירא אמש נ"ל ר"י בר' חנינא אמרתי לו אצל מי אתה תקוע א"ל אצל ר' יוחנן ור"י אצל מי אצל ר' ינאי ור' ינאי אצל מי וכו' משם תתברר כי החכמים בני ישיבה אחת וכן התלמידים עם רבם לומדים יחד בג"ע ויושבים איש כפי מדרגתו וכבודו כאומרו באתר דזקוקין דנור ובעורין דאשא מאן מעייל בר נפחא לתמן ויש להם קתדראות באומרם צדיקים יושבים. נוטלים ויורדים בכח הארה ההיא הסובבת אותם בקתדרא מישיבה שלמעלה להתעדן בצרור החיים ואשרי מי שזכה לשמש אדם גדול בעוה"ז כדאמרי' מעשה בתלמיד של ר' אליעזר שנתחייב שריפה למקום ואמרו הניחו לו שאדם גדול שמש ע"כ אמרו אם דומה הרב למלאך ה' צבאות תורה יבקשו מפיהו. וכן שם במציעא נפל פתקא מרקיעא בפומבדיתא רבה בר נחמני נתבקש בישיבה של מעלה ונראה ג"כ מה שאמרו מפורש בפ' אלו הן הגולין גבי ידיו רב לו הנאמר ביהודה וזו מעלה נפלאה לנשמה ללמוד תורה בג"ע כמו שהיתה עושה בעוה"ז ואשרי הזוכה אליה:
1