מעבר יבק, שפת אמת ל״בMa'avar Yabbok, Sefat Emet 32
א׳נאמר בתמימי דרך קריבה בימיהם למיתה ומלבד הנדרש בזה בזהר פ' ויחי ובשאר מקומות לפי דרכנו נאמר שקריבת הימים ירצה כי יורדים למטה קרוב להנהגה התחתונה הנקרא אחרית הימים בפ' תשא והיא בית מועד לכל חי וכד אחשכת נהורא ואתדבקת בחויא כדין שאיבת מותא לכלא: וזהו פי' בעטיו של נחש וכשהימים קרבים ליה אז יגוע אדם ואיו ומורידים אותו על ערש דוי בהפך אותיות רעש ואש אוכלה כנדרש בתקון י"ח דף ל"א ל"ב ע"ב. ופי' כי החולה בא לחולה מחמת הפוך רחמים לדין בסוד היו"ד במלואה נהפכת לדו"י גם יו"ד במספרה היא עשר והעשר חזרו להיות ער"ש הרי כי כל משכבו הפכת בחליו הוא סוד שני הפכים. ורעש הוא מלכות הכוללת עשר ספירות והיא רעש ודאי מטתו שלשלמה. ויש לה ג' בחינות שתים מן הימין ער"ש עש"ר וב' מן האמצע שר"ע ושע"ר. ויתבארו במקומן וב' מן השמאל הא' רע"ש ומצד דין החזק שנפגמת מצד החצונים נאמר עליה מקום המשפט שהיא מקום לת"ת הנקרא משפט שם הקליפות חצונות שהם רש"ע והקדושים עליונים מתקנים דיניה בכל יום וזהו ברעש גדול. ובזהר פ' ויחי ובפ' בשלח דף מ"ז ע"ב ובפ' תרומה דף קע"ד שם פי' מיתה הנאמרת במשה ואמר כי יעקב היה דבוק בעץ החיים דלית ביה מותא לעלמין ויהב חיין לכל אינון דמתדבקן ביה ובעת גריעת הכחות שהיו לו בחלק הנקרא ישראל שבבחינה הנקרא יעקב אבינו לא מת כדפי' החכם אלשיך אז אסף רגליו פי' כל סבותיו ומקריו שעברו עליו בעוה"ז למטה שרגליה יורדות מות ובחינה שסביבותיה שיתין פולסי דנורא מגבורה עליונה: ובתקון כ"ד פי' שכנגד ס' גבורים השומרים המטה התחתונה יש ס' מלכות אלו זכרים ואלו נקבות בית קבול לאלו ושיתין פולסי דנורא אלו עם עשרה דידה נחתו מסטרא דאימא עילאה ומאן דאתדבק למטה בעלמא דנוקבא מיתה אזדמנת קמיה כדאמרי' על חבקוק בנה של שונמית דאצטריך אלישע לאתערא רוחא מלעילא ואתקשר באתר דהוה ואתיב ליה נפשיה בכח רי"ו אותיות: על כן הנקבות עליהן מוטל המצוה ראשונה להתעסק בצרכי המת להכין ליה זוודתא מלבד מה שאמרו במדרש ב"ר פ' ט"ז שהולכות אצל המת תחלה על ידי שגרמו מיתה לעולם. עוד לפי דרכנו נאמר שכן אשת חיל בטח בה לב בעלה ועושה בחפץ כפיה להכין בגדי מלכות לבעלה מכח מעשים והתעוררות התחתונים כי צו לצו פי' מכל מצוה ומצוה קו לקו נארגים חוטים וקוים ללבושי יקר ומהן המעורר מטל חלקו וכן אמר שלמה בחכמתו נודע בשערים בעלה ירצה שמסבת לבושים היקרים שהתקינה לנגדו ולו אשת חיל נודע וניכר שמידה באו לו ובזה מתעלה לישב בשובה ונחת עם זקני ארץ בחינת שלש ראשונות כי עשתה בחפץ כפיה בחכמת הפלך שהיא חכמה מיוחדת לה לארוג מהשפעות העליונות היורדות מכח מעשים מהם אורגת בגדים נאים לבניה. וכן הפלך הוא הורדת השפע ע"י שפתותיה שהם שושנים עליונים מהצמר העליון דכתיב ושער רישיה כעמר נקי שהם סוד השערות שבהם תקוני ושרשי התחתונים בסוד התפשטות השערות ולכן הבעל כופה אשתו לעשות בצמר כי כשהיא בטלה מסוד ההשפעה מביאה העולם לידי שעמום ממהומת המבטלים היחוד ח"ו ואפי' הכניסה לו כמה עבדים שגם שמלה מתלבשת במטטרו"ן וסנדלפון שהם עבד ואמה ויש עוד למעלה מאלו בחינת עבד עברי מ"מ עיקר הנהגת התחתונים הוא על ידה ובחינת אלו הם לבושים המעלמים שפעה כדי שיוכל העולם לסובלו. הנה כי על הנשים תחלה להתעסק בצרכי המת. ויכינו לו תכריכיו ראשון ראשון מלמטה למעלה והחלוק הסמוך לבשרו קודם לכל ואח"כ הבתי שוקים וכן בהדרגה. וסוד התפירה הוא במטטרון בחינת אופן שמלכות נקבה מקננת בו ושם נארגים החלוקה דרבנן וגם לבושי מלכות לעלות למעלה ולכן עליהן המצוה הזאת ואחר שעשו לו הנקבות תקון המתייחס להן ולבחינתן באים האנשים על הנשים ומעלין אותו בכח הרחיצה וטהרה שהיא הכנה לקדושה בסוד וטהרו וקדשו ובה ובכחה מסתלק מעלמא דנוקבא אשר ירד לשם במיתתו ועולה לעלמא דדכורא: וטוב ליתן הדס ושושנים ואזוב במים ושם מתקנים בחינות נשמתו ורוחו ונפשו בהלביש אותם בגדי ישע אחר שהפשיטו מעליו בגדי בדדין שהוא הסדין שהיה בתוכו והזוהמא אשר היתה דבוקה בבשרו כאשר יבא הכל מפורש בחלק ג' מדרושנו זה אשר יקרא שפתי רננות בעה"י:
1