מעבר יבק, שפת אמת ז׳Ma'avar Yabbok, Sefat Emet 7
א׳אמרו רבנן במס' ברכות קשה רמה למת כמחט בבשר החי רצונם בזה אל סוד החושים השוכנים בגוף הנזכר וכבר אמרנו כי הנפש הזאת אינה פועלת בגוף כי הוא חלק השפל בנפשו בלתי נרגש ועליה אמר רב לההוא ספדנא אחים לו בהספדאי דהתם קאימנא עם היות שאפשר לנו לומר שגם רשימו מנפש רוח נשמה שם בזמן הקבורה ואולי יחד כלם במציאותם שם עומדים עד יהא טמון בארץ חבלם וכן כל השבעה ימים הראשונים יש להם עדיין התקרבות גדול עם נרתקם דשבקו בהאי עלמא כדאמרי' בפ' ויחי. ועיין בריקאנ"טי פ' וישב פי' מאמר קשה רמה למת וכו' וראיה למה שאמרנו ממרים שלא נסתלק הבאר שהיה בזכותה עד אחר קבורתה דכתיב ותמת ותקבר ואח"כ ולא היה מים לעדה. וזכות הצדיקים מועיל הרבה לעולם הזה בשבעת ימים הראשונים אחר פטירתם דז' ימים של אבלו של מתושלח שמשה האורה לעולם. ולהיות כי יש לגוף חיות מה בקבר על כן מועיל לפייס הנפטר על קברו כדאמרי' בגמרין ובירושלמי דיומא צריך מפייסתיה על קבריה ומימר סרחין עלך מלבד כי מדור הנפש בחצר מות הוא באויר שנגד הקבר דווקא ואיך יודיעו למתים צער החיים ומה תועיל התפלה בבית הקברות אם לא ישהה בקבר חלק חיות מה. ואמרי' בזהר צדיקייא אע"ג דאתפטרו בהאי עלמא לא אסתלקו כי נשאר הרגש בגופם בקבר עם היות נשמתם בישיבה העליונה ומשה האיר ליהושע אף אחר מותו כשמש שמאיר לירח בלילה ואמרו בפ' שמות דאי לאו בעותא דמיתי על חיי לא יתקיימון פלגות יומא: ולהיות לנפש הבהמית הזאת ב' חלקים חלק א' ימשך אחר הגוף בתאוות גשמיות והיא מרכבה ליצר הרע כדפירשו בזהר פ' וירא וחלק שני הוא מרכבה אל הנפש כדפי' והחלק שהיא מרכבה אל יצה"ר הוא סוד עכנא דמערתא הנזכר כמה פעמים כענין הנחש שהוא מרכבה אל ס"מ נחש הקדמוני. ואיתא בזהר בשעה שמת עובדיה בא הנושה יהורם לקחת בניו הלכה אשתו גועה ובוכה בבית הקברות וצעקה ירא אלהים כך וכך עושים ליתומיך אמר לה וכו' עד דאמרו ליה אמור לה שתלך אצל אלישע וכן עשתה. ומזה יובן קבורת הצדיקים במקום ידוע כגון אצל משפחתו או צדיק אצל צדיק וכיוצא כי יש קרוב דעת אל הנפשות בעולם ההוא מפני יחס הבן עם אביו בנפש רוח נשמה וכ"ש בנפש הבהמית כי היא נפש ירושה אל הבן מן האב וכן הצדיקים להיותם מעלתם שוה ונהנים זה מזה כדמיון הנאת השכנים בעולם הגשמי כך הנאתם אחר המות ומעשה דהנהו רוחי דמסכתא ברכות יוכיח ועוד נדבר בזה לקמן. וכתוב בספר הזהר דנוקבא דאתנסיבת לתרין דבההוא עלמא אהדרת לקדמאה. על דרך אין האשה כורתת ברית אלא למי שעשאה כלי:
1