מעבר יבק, שפתי רננות י״זMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 17
א׳השבע הקפות שנוהגים בקצת מקומות לעשות למת בבית הקברות נ"ל ע"ד כי הוא תקון גדול להבריח מעליו רוחות רעות כי סביבו רשעים יתהלכון שהם כמדורין סביב משכן הנער מטטרו"ן. ולהיות צורה הנכבדת זו כלי שנשתמש בו קדש וירד ממדרגתו בנסוע ממנו הנשמה הקדושה מחמת שירי קדושה הנשאר שם הרוחות מבקשים ליהנות ממנו. ולהיות צורת האשה אפי' בחייה מוכנת לשרות עליה כחות הטומאה כי הויית נפשה היא מן כח השמאלי ולכן כתיב מכשפה לא תחיה ואמרו כי דבר הכתוב בהוה לכן תכף למיתת נשים קבורה כי בגופה תרמוש חיתו יער. ובסוד ההקפות שהם דוגמת המחול שעתיד הקב"ה לעשות לצדיקים בג"ע כי אז תשמח בתולת ישראל במחול ההוא בסוד אני ראשון ואני אחרון החצונים תובעי דין מסתלקים מהמדורין ואינם נותנים עוד קול קטרוגם בבית ה' כי כשאור המלאכים קדושים הרצים עליונים יוצאים שם במדורין דחופים בדבר ה' אין פורץ ונדחים משם לסוף פתח לבנת הספיר בחלון ששם הנקראת נוקבא דתהומא רבה. וזה סוד הקפת יריחו להיותה סוגרת למטה ומסוגרת למעלה מכחות הטומאה בסוד ההקפות עם השופרות המחרידים כל עם הארץ ובכח קדושת הארון אשר היתה מכלה אותם והיו נמסים מפניה כמסוס נוסס כן ההקפות בסוד שיר של פגעים ושם מ"ב שבתוקפו ובגבורתו משבר הרים ומפרק סלעים וחוצב להבות אש ובוער כתנור לכל זדים ועושי רשעה יבושו ויחתו מגבורתם כל הרוחות אשר יחד יסולו דרכם סביב הנפטר ופונים מקום לקדושים הבאים ללוותו ומוליכים לפניו צדקו. וא"כ כמה רב טובם ויפים ממקומות שנוהגים אותם במקום דליכא למיחש לאנצויי המרגילם תבא עליו ברכה. ויש מקומות שאחר צדוק הדין כשנושאים אותו לקבר אומרים שיר של פגעים ונכון הוא. סדר ההקפות כפי הנמצא בדברי חכמים ברחיצה הגדולה המיוחסת להלל הזקן כבר באו בתחלת הספר:
1