מעבר יבק, שפתי רננות כ׳Ma'avar Yabbok, Siftei Renanot 20
א׳כתוב בספר הלבוש ותולשין עשבים עם עפרן ואומרים זכור כי עפר אנחנו למען יזכור יום מיתתו ואנו אומרים פסוקים ועתה ה' אבינו אתה וגו' ויש אומרים שהוא רמז לתחיית המתים על דרך ויציצו מעיר כעשב הארץ וכבר כתבנו הנראה לנו בזה למעלה בחלק ב' וזורקים אותם על ראשיהם דרך צער על דרך ויזרקו עפר על ראשיהם השמימה. ונ"ל שיהיה להורות כי המתים בתחייה יתעלו בגוף טהור וזך הרבה למעלה מחומר הלז ע"י הטל עליון המוכן להם שהוא שפע יו"ד ה"א וא"ו בגימטרי"א ט"ל כנודע כנדרש במדרש הנעלם בפ' וירא בדרוש מתשע טפין הנוטפים מגנתא עוד מזה בפ' חיי שרה באורך וכבר כתבנו מזה למעלה במאמר ראשון. בצאתם אומרים ויהי נועם יושב בסתר עליון להבריח הרוחות ויש שיושבין ז' פעמים להבריח מהם הרוחות המלוות את המת כדאמרן לעיל על פסוק ונפשותיכן לפורחות ובכל עת שהוא יושב בורחות ממנו עיין הטעם שם ויש שיושבין ג"פ לבד נגד ג' מיני מזיקים שכתבנו למעלה וכן נגד ג' כתות של מלאכי חבלה. אך טוב לישב ז' פעמים ובפעם ראשון יאמר ויהי נועם יושב בסתר עד ונגע לא יקרב באהלך. וגם יאמר מלת כי שבראש פסוק כי מלאכיו ואח"כ ישב במקום אחר ויאמר ויהי נועם עד כי מלאכיו ופעם השלישי עד כי מלאכיו יצוה וכן עד דרכיך וישלים בפעם השביעי כל המזמור ונ"ל טעם לישיבת שבעה פעמים כי אמרו שהקליפות וסטרא אחרא מהם ששה כתות וכלם כאחד נקראים נגעי בני אדם ור"ת למפרע אב"ן כלומר שהם ע"י אבן הראשה שהוא היצה"ר הוא השטן וכלם רמוזים בפסוק לא תאונה אליך רעה שהם כחות נקביות ונגע לא יקרב באהלך אלו נגעי בני אדם ע"כ אמרתי שטוב לומר פסוק זה בלכתו לבקר החולה וכלם הם פורחות ומסתלקות ע"י שיר של פגעים ועקרו עד כי אתה ה' מחסי שבו ששים תיבות נגד הנה מטתו שלשלמה שבו ששים אותיות ובו קדשו ירושלים בימי עזרא כדכתב הר"ן והם סובבים האדם כשמוצאים בו עילה ליאחז בו וכ"ש גופים המתים. ונ"ל שעל כן בפסוקי מזמור מן המצר שהוא תקוני זעיר להיות כי פעמים מתגבר הדין וזה גורם למטה מטה בעולם העשיה התגברות החיצונים ע"כ להשמדם עדי עד אמר שש פעמים סביבה בחיצונים הסובבים במדורין חוץ למשכן מטטרו"ן. הא' כל גוים סבבוני ב' וג' סבוני גם סבבוני. הד' סבוני כדבורים. הה' והוא דחה דחיתני לנפול וה' עזרני והם ד' פסוקים כנגד ד' קליפות שאמר יחזקאל ובג' ראשונים שאינם מקבלים מתוק אמר שכל מגמתם לסבוב ולבלע הקדש ח"ו ע"כ יכריתם בכח שם ה' אך הפסוק הד' שהוא נגד הרביעית אמר דחיה לבד דחה דחיתני ולא הזכיר בה אמילה וכריתה להיותה נגד קליפת נגה שבעזר שם הוי"ה במלוי ב"ן מתמתקת כאשר כתבנו וא"כ כיון שאדם מסובב מו' מיני רוחות אלו ע"כ צריך לישב ז' פעמים ולומר שיר פגעים המבריח אותם מעליו ובפעם הז' יכוין להמשיך עליו כח הקדושה ולעלות למעלה שביעית ששם המים הנוזלים המטהרים כנזכר למעלה ולכן אחר זה הזכיר במזמור ההוא כח ימין החסד הנאדרי בכל בחינותיו היורד למטה וגובר בכל הספירות ויורד בפני אריה מיכאל ומשליט הימניים ומבריח החצונים וכל ההנהגה בלובן ופני אריה הם מתפשטים בכל העולמות והתפלות מקובלת. וזועמת בכל יום נגדם והם כאבק פורח וכרוח נושבת והיא סוד אבן דלא בידין דמחת לרגלא דצלמא שהוא כללות קומת החצונים בהתרוממותה למעלה ועושה חיל למטה ובזה אין חשש שישלטו כחות המיתה וזהו לא אמות כי אחיה וגם היסורים יהיו ע"י הרחמים הנכללים בשם י"ה ולא ע"י כחות החצונים ששם המיתה וזהו יסור יסרני יה ולמות לא נתנני ובזה יריק צדק לצדקה ויפתחו שערי צדק ומזה ישמע טעם לשבעת הקפות הנעשים בכל מקום ובפרט על המתים מלבד מה שכתבנו בזה למעלה. אח"כ יאמר ברכת אתה גבור עד ונאמן אתה להחיות מתים כי בכח שמות הקדושים שבו בהם סוד להבריח כחות הטומאה. עוד בברכה זו בה תקון הדינים שהם השש קצוות בגבורה וקשור דינים עליונים מהגבורה עם דינים התחתונים שבמלכות גורם מתוק להם כי כשצדק ומשפט יחד הוא מכון הכסא כי יצחק גבורה נח מרגזו ומתנחם ברבקה אשתו שהיא מלכות ובזה הדין יורד ממותק ומגביר מלאך גבריאל ומשם לפני שור שבהיכל הרצון ונותן הכח והגבורה להיכל הזכות ומשם יתפשט הכח לצד חוצה לכל בעלי הדין עד החצונים הנקראים צללי ערב שהם הכחות והצללים אשר לערב ולדין וזהו סוד תפלת המנחה שעושה נחת רוח ויצחק מתנחם ברבקה אשתו והדינים ממותקים וגם זה סוד תקון עקדת יצחק ובברכת אתה גבור בה מתוק הדינים בסוד הנזכר ונקרא גבורות בפי חכמי הגמרא שבה מתוקן. לכן טוב לאמרה אחר ז' ישיבות ואפי' נקבר המת ע"י אינו יהודי או סמוך לשבת יעשה כן ויש מקפידים שלא ליכנס לבית עד שירחץ ידיו ויעשה ז' ישיבות או לפחות ג' ומנהג אבותינו תורה היא:
1