מעבר יבק, שפתי רננות כ״אMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 21
א׳והחי יתן אל לבו דברים של מיתה כדאמרי' במ"ק פרק אלו מגלחין ובכתובות פ' המדיר דיספד יספדוניה המספיד צדיק למטה גם במותו יספדוהו למעלה ויפרסמו מעשיו בג"ע כאשר כתבנו בטעם ההספד. דידל שירים נפש המת בכוונתו בעשותו צרכיו כנדרש גם נשמתו תזכה שתורמה תרומה לפני מלכו וכן הקובר ומשמר ומטמין המת מכחות הטומאה ומהרוחות רעות בכוונתו ובהקפות הנזכר יזכה גם הוא להטמן מאימת מלאכי מות ומלאכי דין בכל שבעה עידנין דיחלפון עלוהי וכתוב בארחות חיים של ר' אליעזר הגדול בני הוי זהיר לנחם אבלים ולדבר על לבם כי לא היו ראוים חביריו של איוב להענש אלא על שאמרו דברי קנטורין ולא דברי ניחומים. והאבל יצדיק עליו דרכי ה' כדאמרי' בסנהדרין וירושלמי דר' אבהו מת לו תינוק אחד ואמר לעומדים לפניו דאם רשות של מטן שיש בה שקר וכזב וכו' נאמר בה הקרובים באים ושואלים שלום הדיינים והעדים וכו' רשות שלמעלן שאין בה לא כזב ולא שקר ולא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד והוא חי וקיים לעולמי עולמים עאכ"ו שחייבים אנו לקבל עלינו מדת הדין. טוב ללכת אל בית אבל לתת מוסר לנפשך ולשפוך דמעות מעיניך וכל השופך דמעות על אדם כשר לא ישפוך על בניו כשהם קטנים וגם שאין הכל יודעים כוונת הדברים והפסוקים מכל מקום יעשה תקון אפי' כפי פשוטן של פסוקים. אם מחמת איזו סבה מונעת לא יוכל לילך ללוות המת לא ימנע עצמו לפחות מלבקש עליו רחמים ולומר ב' או ג' מזמורים או יתן צדקה לכפרת נפשו בעת שקוברין אותו אך כשאפשר לו אל יפטר בכך אם הוא איש בפרט דבאתתא יש אומרים דבעשרה סגי לה. ובחסד אשר יעשה עם המתים כן יעשו בחייו ובמותו פמליא של מעלה ומטה כאשר נזכיר לפנינו בס"ד. הנותנים צדקה עבור המתים לחיים צריך להודיעם כדי שיתפללו על המתים שכן משה התפלל על עצמות יהודה ואף הנהנה מן החיים צריך להתפלל עליו דכתיב ושכב בשלמתו וברכך. וראינו כמה מעשים בגמ' ובירו' שהעניים היו מתפללים על הנותנים להם צדקה בפרט בשבת פרק במה אשה חד סב פגע בתרין תלמידים מן דר' חנינא אמר לון זכון עמי וקצון פלג עגיל ויהבון ליה אכל וצלי עליהון אמר תתקיים לכון נפשיכון בהדין יומא היך דקיימתון לי נפשי בהדין יומא נפקין בשלם וחוזרין בשלם ואישתזיבו מנשיכת נחש. והמתענים על אחרים בשכר שנותנים להם יכוונו שלהיות נשמות ישראל ממחצב א' כי הם גוי אחד הנצוץ שבנשמתו שיש לו שייכות עם אותו פלוני שמתענה עליו יקבל תקון בתעניתו ויהיה כמו מלאך מליץ אחד מני אלף ובכחו זה יבקש רחמים ויתפלל על אותו החולה או האסור או שבוי או מי שחלם חלום והמענה אותו מכוין שברבים יהיו אתו כדי שתקובל תפלתו עמהם בכח הצדקה והשכר שנותן להם לכופר נפש. על כן אל יבישוהו מסברו וטוב להוסיף מעין המאורע לאיש ההוא בענינו שאומר בשומע תפלה כי שם הותר לשאול כל מיני צרכים ויאמר ביום תעניתו איזה מזמורים הנאותים לפי דעתו לפי צורך האיש ההוא שמתענה עליו. ועל רשע שמת טוב להתפלל עליו ולעשות צדקה לכפרת נפשו אפי' אחר י"ב חדש בכל חדש ובפרט בסופו שאז גובר מדין במיעוט הלבנה והנהגה על ידי הוי"ה אחרונה מי"ב גבולי אלכסון שהיא דין יותר מהשאר כנודע. ואמרו שמלחמה גדולה בין המיימינים והמשמאילים קודם קדוש הלבנה ככתוב בתשובות הגאונים וכבר הובא בספר קול בוכים מהגל"אנטי ז"ל. ולכן מפייסים הרצון בחטאת ר"ח וזה טעם לתענית בחסרונה של לבנה להיות כי בסוף החדש תתגבר הדין מחמת המיעוט וכתיב והיה מדי חדש וגו' ואומר ואשם לא תכבה וכן מתפללים לפני שבת וראש חדש ואחריו על אותם שלא שמרו שבת וי"ט כהוגן. והחי המענה ומסגף נפשו למעט פורענות המת זה ודאי מועיל לאותו מת מפני יחס הנפשות אלו עם אלו שע"כ כל ישראל ערבין זה לזה וזהו סוד חטאת הקהל עבור יחיד אחד וכ"ש אם הוא קרובו ואצ"ל בנו. והנהנים מן הצדקות שהניחו המתים תוך שנה בפטירתו יאמרו והוא רחום יכפר עון בזאת ההנאה שאני נהנה על אודות פלוני בן פלוני וחטאתו תכופר ונפשו בטוב תנוח על גורל הצדיקים בטוב שמטיבין להם לעה"ב ורוחו תרגיע בחלק הטובים בג"ע ונשמתו תתעדן בטוב הצפון ותדבק בצרור החיים את ה' אלהינו עם שאר כל הצדיקים שבג"ע ולנקבה יאמר בלשון נקבה אם הוא ובני ביתו נהנים יאמר בהנאה שמהנה אותנו נפש פלוני ואחר שהתפללו על מרגוע הנפש ועל מנוחת הרוח ועל עדון הנשמה יתפללו ג"כ על הנפש השוכנת בקבר כי שם הבלא דגרמי ועצבונא דבשרא. ועל העצמות בפסוק ונחך ה' תמיד וגו' תשכב בשלום ותישן בשלום עד יבא מנחם משמיע שלום:
1
