מעבר יבק, שפתי רננות ל״אMa'avar Yabbok, Siftei Renanot 31
א׳מה שאמרנו בפרק הקודם שהצדיקים נאחזים בעלים הנובלות מאילן עץ החיים בסוד נובלת חכמה של מעלה תורה זהו בעוה"ז אך אחר שמתעלים ומתאחדים בעולם הנשמות שם זוכים ליהנות מעצם האור המתהוה מאור הקדום שתמיד עושה פירות לצדיקים שנאמר אור זרוע לצדיק כנראה בזהר פ' תרומה דף קמ"ט דאור זה אזדרע כהאי זרעא דעביד תולדין וזרעין ואיבין ומיניה אתקיים עלמא ואמר כי הענן ששכן על המשכן היה מסטרא דאור קדמאה וגם שאינו נגלה ממנו מחדש בכל יום מעשה בראשות וחדוש זה הוא למעלה מן השמש בגן עדן שבעליית שם הצדיקים מתרבים בו בכל עת האורות ושם עוסקים ומשתעשעים בפירות אילן עץ החיים וזהו כוונת הפסוק אמרו צדיק כי טוב כי פרי מעלליהם יאכלו. ואמרו שכל מעשינו בעה"ז הם תהו ואפי' מעשה המצות ותהו הוא דבר שאינו מושלם וצריך תקון וכטעם ה' יגמור בעדי. ועצה טובה לאדם שיתפוס מצוה אחת לפחות בקנין גמור ויתמיד ויזרז בה כל ימיו ואל יניחנה מלעשותה אפי' בשביל ממון הרבה. כי היא מקדמתו והולכת לפניו לעה"ב כההוא דהוה גמיר מסכת חגיגה לבד שהובא במדרש רבי תנחומא ואמרו בקדושין פ"ק מי שיחד לו מצוה ולא עבר עליה כל ימיו זה נקרא עושה מצוה אחת שמטיבין לו ומאריכין את ימיו ואל ימנע אדם עצמו ואפי' יהיה השעה דחוקה לו מליתן בכל יום ששה או לפחות ארבעה פרוטות לצדקה ואם יהיה בשעת תפלה מה טוב ויפריד אותם בעת אומרו פסוק פותח את ידיך וישימם בקופה או יתנם לעני בעת אמירת ובא לציון ובבוקר כי היא תוספת קדושה וכל מקום שיש קדושה חצוני בורח שאין מקום לחצוני אלא לפתח או בגדרות אמנם פנימה בקדש אין שליטתו והיא מגן לתפלה שלא יזנב אחריה עמלק ראש צרים והקדושה נמשכת ממקום הקדש מלמעלה ותרד עד סוף המדרגות שהוא לבית חצוני טהור סוד התרגום ואז הוא עת רצון להמשיך השפע מצדק לצדקה לעשות מגן וצנה לקדושה ולהרבות השפע ולשים הצדקה בקופה. ובמנחה יקדים הצדקה לתפלה דכתיב אני בצדק אחזה פניך ולא יעבור שום יום מימיו שלא יתן צדקה אם מעט ואם הרבה ובערב שבת וי"ט יתן כפלים. ומי שאינו יודע לקבוע עתים לתורה שבעל פה ירגיל עצמו במעמדות הנסדרות ויקרא כל ימיו לפחות העשרים וארבע בכל שנה במיתון ובטעמים וכבר ברחמי שמים הורגלו כן פה בעירנו בעלי בתים הרבה ישמרם ה' ומי שאפי' זה אינו יודע ירגיל עצמו לקרות ספר תהלים לפחות פעם אחת בכל חדש ובפרט קודם שילך על מטתו ואמרו במדרש כי יעקב אבינו בבית לבן היה עוסק בספר תהלים כי הבא ליטהר בעה"ז מסייעים אותו לעה"ב ויפה כח הסיוע לעה"ב וכן פתחי לי אחותי פתח כחודה של מחט מתוך חשך העה"ז ואני אפתח לכם פתחים גדולים לעה"ב ובעולם שאחר המות וכתוב בסבא פ' משפטים דף צ"ו על פסוק יעשה למחכה לו כד האי ברתא אשלימת עשיה בהאי עלמא אוף הכי הקב"ה אשלים עשיה אחרא בעלמא דאתי דכתיב ביה עין לא ראתה אלהים זולתך. ומקובלני כי הוא תקון גדול לעם הארץ לקרות בכל יום פרשת אותה שבוע או לפחות חצייה ובזה יזכה להגות בה גם הוא בג"ע. ומה שאמר המלך החכם כי אין מעשה וחשבון בשאול אשר אתה הולך שם ירצה כי היורד לשאול לפי שלא התחיל לטרוח בערב שבת בעה"ז כדאמרו במדרש כי רשעי גהינם אומרים להקב"ה הניחנו ונעשה תשובה והוא משיב להם שוטים וכו' כדדרשו על פסוק לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה בראש אידרת האזינו. להם אין מעשה שם אבל הצדיקים שנטועים ושתולים בעודם בעה"ז בבית ה' בג"ע עליון ותחתון שהוא מדורם אחר המות ומסלסלים נטיעותיהם ושרשי נשמתם ששם שם יפריחו וירטיבו מצות ומעשים טובים רוחניים ויחודים מופלאים בכח סתרי תורה שיתחדש להם שם כי הנגלות הם לנו ולבנינו פי' פשוטן של מצות הנגלות הם לנו ולבנינו וזה אינו אלא עד עולם פי' בעה"ז כי אחר העולם גם הנסתרות מה' אלהינו יתגלו לנו כי לא ירעיב ה' נפש צדיק ולא לבד יתקנו למעלה אחר המיתה כפי מעשיהם אלא אפי' המעשה הטוב והתקון שעלה במחשבתם לתקן וליחד אבל מפני קוצר המשיג ועומק המושג לא הספיקו להוציא מחשבתם הטובה מן הכח אל הפועל וכן כל מין מצוה שחשב אדם בעה"ז ותאב בה הרבה לעשותה ואפי' לא הספיק לקיימה מקבל עליה שכר בעה"ב כמ"ש על הרהורי תשובה וזה יקרא עמידה מכסא דין וישיבה על כסא רחמים כי אלהינו מרחם משלם שכר כפי המחשבה הזכה כמעשה וכתוב בפ' ויקהל כי הרצון טוב מקדש כל אברי הגוף והם ממשיכים עליה אור השכינה בכמה עושר וברכות. ואם תפלת האדם המך בעה"ז עולה בכמה רקיעים ובכמה עטרין וכל חיילין דכולהו רקיעין סגדין לגבה ומעלין אותה לרקיע שביעי ומשם על ידי דסנדלפון רבא ויקירא עילאה דכל מפתחאן דמריה בידיה ואעיל לה תוך שבעה היכלין ומחבר לון כחדא למהוי חד ושמא דקוב"ה מתעטר בכל סטרין עילא ותתא למיהוי חד כדאיתא בפ' ויקהל ופקודי ופ' בראשית מזה נוכל להבין כמה יהא רב גובריה מסוד היחוד אשר יעלה מג"ע תחתון מסוד הרוח ומג"ע עליון בסוד הנשמה. ששם מנוחתה וכ"ש בעליית הנשמה עצמה עם כל מרכבותיה ותקוניה וקשוטיה כמה נהורין סלקין ונחתין עמה. ובג"ע שהוא למעלה מהשמש מתחדש טובו בכל יום כי שמש ומגן ה' אלהים בעלמא דיליה ולא בעלמא דהדיוט והכל בסוד התעוררות העולה מן נפשות החיים ועולה עליהם תקוני נפשות הצדיקים המתים כנזכר:
1