מעבר יבק, שפתי רננות מ׳Ma'avar Yabbok, Siftei Renanot 40
א׳במתניתא תנא כי בגיהנם יש ב' סופרים הכותבים זה מקום פלוני וזה מקום פלוני זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג"ע ופי' מורי זלה"ה כי נעשה צנור לשכר המגיע לחברו על דרך הנמנה מעשרה ראשונים שנוטל שכר כנגד כלן לא לגרוע חלקם אלא שכלם זוכים על ידו ונשאר לו כנגד כלן והוא אינו חסר ועיין בפ' י"ד ח"ב ממאמר חקור דין מהו עטרותיהם בראשיהם. והטיול בג"ע הוא כפי זכותן של צדיקים זכו ארוכות לא זכו קצרות כדאמרו על טיול דקב"ה עם אברהם אבינו ע"ה בחורבן הבית ואמרו כי נקרא גיהנם לפי שהיא שוחה עמוקה שיורדים בה על עסקי חנם והנפשות שעולים מעלין אותם לשלוחי ג"ע ואומרים הנם כנזכר למעלה ועל הנפשות שאינם צריכים לבון צווחין לון הנם קחו ולכו כמבואר למעלה. ואין דבר נצחי אלא במדת הטוב ופירוש ותולעתם לא תמות דוקא אבל תתבטל ואשו של גיהנם אין לו כביה עולמית אבל אחר העולם יכבה וזהו אין גיהנם לעתיד לבא וירצה על אור דידה וכבר אמרנו כי חללה של גיהנם יתקדש כקדושת הגן ורשעים עוד אינם ברם יתוקנו. וכתוב בתקון מ"ח שהמלאכים קדושים שהם אש יסודם בגבורה ומלאכי חבלה שהם אש יסודם בגיהנם ויש מלאכים שיסודם מרוח עמוד האמצעי ויש שהם ממים שעל הרקיע וכל מלאך יש בו שם הוי"ה כי הוא בכל מקום עלת העלות מיחד ארבע אותיות ושם מפרש גדולת שם הוי"ה בפ' פקודי מתבאר התפשטות ראשון של הקליפה הנקרא צלמות פירוש צלמות רכיבת הזכר על הנקבה ומזה נמשכות המלחמות וכל שופכי דמים ומוצא רוגז ושנאה על אלה במדרגה ראשונה של התפשטותה. מדרגה שניה ממנה מוצא כל המחבלים לעשות דין בגלוי במסתרים מעשיהם ושם אף וחמה ואלה הם הזרועות של הקליפה ויש שלשה קשרים לימין ושלשה לשמאל משם מוצא עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים הוא התפשטות שלישי לה. מדרגה רביעית הוא התפשטות הגוף ממנו יוצא כח לשפוך דמים. מדרגה חמישית אינון ירכין דילה ושם רצין בסטרא אחרא בג' קשרים מימין וג' משמאל ומרעין דרשעים מהכא נפקין מדרגה ששית הוא יונק לההוא נחש עקלתון והעובד ה' ירחיק עצמו מהם במעשיו הטובים וידיחם מעליו. ועיין בפ' בראשית ופקודי מהיכלי התמורות כי שם מתפרש דברים הרבה ממה שהם בגיהנם כמו שבהיכלי הקדושה מתפרש דברים הרבה וחיילות גדולות שהם בחדרי גן עדן. ומשפטי גיהנם כלים בי"ב חדש ולכן יש שכתבו כשמזכירין הת"ח אין צ"ל ז"ל כמו שאין אנו אומרים אותו על משה ואהרן והתנאים והאמוראים. ואפי' צדיקים ובינונים יורדים לגיהנם יש מי שיורד להצלת הזולת כדאמרו בסוף תקון ל"ג ויש מי שיורד ע"צ המרוק ויש מי שיורד לראות חלילה והוא דרך לשערי ג"ע כדרך מדבר לבאי הארץ. וגיהנם אמרו שהוא מזיעתן של חיות נושאי הכסא בשעה שכסא הכבוד מכביד עליהם בעת רעה מחמת עבירות התחתונים ולכן נברא מזיעתן גיהנם כי בעת רצון הכסא נושא את נושאיו ק"ו מארון הברית ושמעתי אומרים כי נהר דינור מתהוה ג"כ מזיעתן של ת"ח העוסקים בתורה ומנצחין זה את זה בהלכה. ועיין בפ' ל' ול"א בח"ב של עבודת הקדש המדבר מזה. ואמרו בתקונים דף צ"א כי מנהר דינור תלויים בו ס' ענפים מאש הנקראים ששים גבורים והם שתין פולסי דנורא דמחיוהו למטטרו"ן. ובנהר דינור יש בו כחות ודינים קשים מזיקים שצומחים ומתיילדים להעניש שם הרשעים ונקראים קוץ ודרדר ולמטה כיוצא בזה ארץ הגשמית מוציאה חיצונים כאישות ועכברים ויתושים ותולעים וקוצים וברקנים. ונחל עדניך הוא נהר דנפיק מעדן דעין לא ראתה ומשם יפרד לד' אתוון בשם בן ד' ויש נהר למטה דהוא מטטרו"ן דאתפרש לד' סטרין שהם מיכאל וגבריאל רפאל נוריאל שהם ד' מחנות שכינה. ג"כ באדם יש רמז ג"ע וגיהנם. ג"ע בסוד הנשמה ורוח ונפש שבמוח ושבלב. וגיהנם היא הכבד שבו המרה שהיא חרבא דמלאך המות ומצד הטחול יש עצירות קטטה כי הם נגד ג' ראשי המשחית כנגדם בקדושה מוח לב ריאה כנגד שלשה פני המרכבה ואדם כוללם כלם. ובתקון נ"ג א' אמר ווי לבני נשא דלא משתדלי באורייתא דאתקריאו עצים יבשים דאינון עתידים לאתוקדא באשא דגיהנם וגם דמתרבא אילנא דהוא גופא דאורייתא ולית ליה איבא דאינון פקודין דעשה כתיב רק עץ אשר תדע כי לא עץ מאכל הוא אותו תשחית וכרת כי בעולם המעשה צריך לקשט נשמתו בסוד המעשה עם דבורו ומחשבה ורעותא ליחוד ארבע אותיות השם שרוחניותם מחבר ארבע עולמות אצילות בריאה יצירה עשיה ורוח אחד לכל. עוד אמר וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה. וייצר בשני יודין. צייר לה בתרין עלמין בעלמא דין ובעלמא דאתי ויפח באפיו נשמת חיים דא נשמת כל חי ויהי האדם דא רוחא דחיי לנפש חיה דא שכינתא תתאה. ועוד ויטע ה' אלהים גן דא אורייתא שבכתב עדן דא עדונא דאורייתא ושוי תמן את האדם ומה כתיב ביה ביום נטעך תשגשגי. ויצמח ה' אלהים אבא ואמא כל עץ נחמד למראה דא עמודא דאמציעתא דכל גוונין שפירין ביה אתחזיין ובגין דא נחמד למראה תפארת שפירו דכל גוונין וטוב למאכל דא צדיק הנרמז במלת כ"ל עץ דבכל אתר כל איהו צדיק ע"כ. זכאה חולקיה מאן דדביק באילנא דא דחיי כי אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד ודורשי רשומות אמרו כי תורה בגימטרי"א אוצ"ר שד"י כי היתה גנוזה אצלו יתברך והיה משתעשע בה. והיא גם כן בגימטריא אמצעי"ת שהיא אמצעית בינינו לבינו יתברך לחיותנו ולזכותנו לעולם שכלו טוב ולג"ע עליון ותחתון ולהצילנו מרדת שחת ח"ו. וכבר ציינתי לך לעיל מקום דרושי ג"ע וגיהנם ועה"ב ותחייה בציוני. והרמב"ן בשער הגמול כבר ידעת שייחד שער ההוא לדרושים אלו והובאו דבריו בקצור בפרק ח' להרמב"ם מהלכות תשובה. והיה כל מבקש ה' ימצא במקומות אלו מבוקשו מלבד מה שהוספנו בפרקים חלו. ברוך המרומם על כל ברכה ותהלה:
1