מעבר יבק, שפתי צדק א׳Ma'avar Yabbok, Siftei Tzedek 1
א׳מאמר א' מספר מעב"ר יב"ק
1
ב׳יהא רעוא. דאימא מלתא. דתתקבל ברעוא. קדם מלכא רמא. וקדם צדקיא:
2
ג׳אל ה' ויאר לנו וקדשנו במצותיו וצונו בהם לטוב לנו כל הימים ובהם יש בכחם יתר שאת ויתר עז בקצתם כי הקרן קיימת להם לעולם הבא ופירותיהם אוכל האדם בעולם הנשמות הנקרא עולם הזה. ופי' קרן ופירות הוא כי הקרן יהיה השפע שנשפע על המלכות בסוד אור חוזר ואור ישר בעת עשיית המצוה ההיא כאשר יתבאר לקמן. ואחר כך אותו האור נעשה פירות שהוא כזרע הארץ שגדל ועושה פירות ונזרע וחוזר ועושה פירות וכן אותו האור הקדוש נזרע בארץ העליונה ושם מגדל צמחים ופירות: ובכלל המצות אלו יש גמילות חסדים ירצה השפעת החסד ממקומו וגם החסד שבמדת הגבורה ולכן הם חסדים בלשון רבים. ובהיות האדם עושה חסד עם הבריות משפיע מצד החסד ואם עושה בהם בכחו וגבורתו ישפיעם מחסד שבגבורה וזהו גמילות חסדים ומצוה זו היא עם החיים ועם המתים ובגופו של אדם וגם בממונו. והיא שקולה כזכות אבות. ואמרינן בויקרא רבה פרשה ל"ו על פסוק כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה אם ראית זכות אבות שמטה וזכות אמהות שנתמוטטה לך והטפל בחסדים. ועיין בירושלמי דסוטה פ"ק גודל מצות גמילות חסדים וכן בגמרין שם ובמציעא ובשבת פרק מפנין. וביקור חולים גם כן היא מצוה שיש לה קרן ופירות ונבאר סודה לקמן. ואמרו פרק אין בין המודר ובירושלמי דפאה, כי ביקור חולים מצוה על הכל ובפ' הנזכר נתבארו שעות הבקור. ועוד אמרו ז"ל בסוטה הקב"ה מבקר חולים וקובר מתים. ובפ"ק דשבת כתוב שכל המבקר את החולה צריך לבקש עליו רחמים ויהא בכאב לב והביקור בלי בקשת רחמים אינו מקיים המצוה. ורבנן קשישי דמתניתין ודברייתא בפיהם המתיקו מלין כי צריך לכלול החולה בתוך חולי עמו ישראל. וגם שאין יסורין בלא חטא אליבא דמאן מכל מקום גזר דין דרבים נקרע מה שאין כן גזר דין דיחיד מלבד כי יפה צעקה לאדם בין קודם גזר דין וכו': ביום שבת דנהירו דעתיקא אתגליא והנהגת הרחמים רבים מתפשטן בעולם מכח ז' מדרגות הכסא שהוא עולם הבריאה הנכלל בשם אכתריאל יה ה' צבאות המתלבש בתוכם האצילות הקדוש בשבעה היכלות כנתבאר שמם בתקונים הנרמזים בז' אותיות אהי"ה יה"ו ולהם ז' שמות הו"יה אלי"הוד נקוד חירק סגול חירק אלהי"ם הוי"ה הוי"ה אדנ"י כנתבאר בפקודין מאלה הדברים פקודא כ"ד ביום הקדוש ההוא כ"ש שצריך להתפלל על החולה בלשון רבים משום דהוי כצרכי רבים שמותר לשאול אותם בשבת. ברם אסור לזעוק עליו בשבת כמו שאמרו שבת היא מלזעוק כי זעקה הוא גדולה. מעשר לשונות של תפלה. והיא היות האדם מתפלל עד שקצרה יד לשונו שיצעק מכאב לב כי היא במקום אסיפת המחשבה הנרמז בכ"ע. ותכלית התפלה היא שיעלה הצעקה מהלב. ולזה אמרו שקורעת גזר דינו של אדם כל ימיו. עוד אמרו גדולה זעקה שמושלת על מדת הדין של מעלה. עוד גדולה זעקה שמושלת בעולם הזה ובעולם הבא. עוד בשבילה נוחל העולם הזה והעולם הבא כי היא מבטלת אפילו מדת הדין הקשה. ודיני הבינה נמתקים על ידה ומחזרת האם על הבנים. והרבה סגולות יש לה להיות מגעת כח התעוררותה לכ"ע. ולכן אין לזעוק בשבת מכאב לב על החולה. אך בחול חובה להצטער בצער החולה ולהתפלל עליו עד כי יגיע לידי הצעקה. ובזה יזכה לחזות בנועם ה' שהיא בינה ולבקר בהיכלו שהיא מלכות הנה שכרו אתו בעולם הזה ובעולם הבא סוד בינה ומלכות. וכתוב במדרש רבה שאף על פי שאינו בן גילו של חולה המבקר אותו מכל מקום מרויח לו ובפרק אין בין המודר אמר ר"ל רמז לבקור חולים מן התורה מנין דכתיב אם כמות כל האדם ימתון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם. ושמעתי כי מסמיכים נטילת ששים מחליו למי שהוא בן גילו לפסוק ויתחזק ישראל וישב על המטה. המט"ה בגימטריא נ"ט כי בבא יוסף שהיה ודאי בן גילו של אביו שזיו אקונין שלו דומה לו ועוד כל מה שאירע ליעקב אירע ליוסף מלבד כי מרכבתו במרכבת המשנה אשר לו מדי בואו לבקר את אביו אז התחזק ישראל מחליו וישב על נ"ט חלקים ממנו בגימטריא המ"טה וזה יותר צודק ממה שאמרו ששים לאו דוקא. אלא מרגלא הכי בפומא דרבנן שתין תכלי מטו. שתין רהוטי רהוט וכדומה:
3