מעבר יבק, שפתי צדק כ״חMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 28
א׳כח מזל זה יעדיף אחר שנולד האדם שמאירו בכח מעשיו וזה יהיה לדעתי אחד מהכונות שאומרים שהאדם העוסק בתורה בכל יום בורא שמים החדשים וארץ חדשה. כי מוסיף חדוש בכח מזלו עליון ותחתון אשר מציאותו קדום לו כמו שהנשמה קדמה בריאתה לגוף כנודע. ויתוסף לו עוז וחדוה אחר מות האדם כי המזל ימלא מקומו כי מדרך הקדושה להתרבות ולעולם מציאות הראשון נשאר לעד כדאמרו בכמה מציאיות שיש לנשמה מדי רדתה בעה"ז. שבכל מקום נשאר רושם מציאותה בירידה. ועד"ז תהיה בסוד עלייתה וחזרתה לאדוניה. ואמרו בתקונים כי נשמת השבטים היו מסוד המזלות. ופירשו כי מחסד ועד יסוד הם שש ומיסוד עד חסד שש אחרים ומצד המלכות נקראים ז' כוכבי לכת מהשכינה עד חסד. וודאי כי כח המזלות מושפע להם מהסדר זמניה עליונים. ועיין עוד מסוד המזל בתקון י"ח דף ל"ב ויש ג"כ י"ב מזלות מס"א. ומלמדי לאדם דעת אמרו מלאך מזלו זה שיש לכל אדם ברקיע כנזכר בעודו חי תמיד מתפלל עליו שישמע הקב"ה תפלתו. וזהו שומע תפלה. אינו אומר שומע תפלות. ומה היא התפלה עדיך כל בשר יבואו. ע"כ אין רשאין למעלה לומר שירות עד שיאמרו ישראל למטה. שכל ענין שאדם עושה מלאך מזלו מתראה באותו ענין למעלה שמכין עצמו למטה. וזהו וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל וגם לרבות מלאכי מזלם. וכשהיו ישראל מתגברים בקול שופר ובחצוצרות היו ברקים יוצאים מן הארון כמו שיוצאים ברקים וקולות למעלה ושוברין שרי השבעה עממין וזהו קול ה' שובר ארזים. וסמך לזה ממדרש רבה פ' במדבר דף קמ"ד ע"א א"ר אלעזר בן פדת בשם רבי יוסי בן זמרא בשעה שהיו ישראל נוסעים היו ב' נצוצים של אש יוצאים מתוך ב' בדיו של ארון כדי לפגוע שונאיהם וכו'. שכן משה אומר כי ה' אלהיך הוא עובר לפניך אש אוכלה הוא ישמידם וגו'. וכתיב אשר כגובה ארזים גבהו ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת פריו ממעל זה מלאך מזלם. ואח"כ ושרשיו מתחת. ואמרו אם יש עליו מלאך מליץ שמלאך מזלו של אדם מתפלל עליו קודם שיתפלל האדם וזהו טרם יקראו ואני אענה למלאך מזלו. ובהתפלל האדם אח"כ על עצמו כבר קדמו אחר ברחמים. נקל לתפלתו להיות נשמעת. וזהו עוד הם מדברים ואני אשמע. וזהו שמעה ה' צד"ק שהוא כח המזל אח"כ הקשיבה רנתי האזינה תפלתי. וכן אומר צדק לפניו יהלך ואח"כ וישם לדרך פעמיו. וכבר נודע מדברי הזהר פרשת תרומה דף קנ"א שבשעה שישראל מסדרים בבית הכנסת סדור שירות ותשבחות והתפלה. שמתקבצים שלש מחנות מלאכים. האחד הם המשבחים לקב"ה ביום עם ישראל בשירי דוד. והב' הם הנמצאים בכל קדושה שישראל מקדשים למטה ושולטים על כל המתעוררים בכל הרקיעים עבור התפלות של ישראל. והמחנה השלישי הם בתולות עליונות שמתתקנים עם השכינה ומקשטים אותה לעלות לפני המלך ה' צבאות. ואלה הם מחנות עליונים על כלם ומתתקנים בסוד תפלה מיושב ומעומד כנדרש למעלה. ובזמירות אנו מכניסים כל שירי הנבראים הנכללים בסוד פרק שירה בכח צורת האדם שהוא רודה על כלם בזה אנו מכלילים כל מיני זמרה. ובפרט מהנבראים תחתוני' בהיכל לבנת הספיר וגם פיוט יעידון יגידון מורה על זה ובזה מכלילים ומקדשים כל חלקי העשיה בתקון הקרבנות אחר י"ח ברכות שקודם התפלה שבברכות ההם מקדשים כל צרכי בני אדם להיותם בכח הקדושה וכל הארבע יסודות תחתונים נכללים בחומר הראשון והוא נכלל בז' ככבי לכת והם באזור המזלות והוא בגלגל החלק והוא ברקיע ערבות והוא בשבעים שרים. ומדור השבעים שרים מהאומות שלא הכירו בורא עולם יהיה ברקיע שהוא למעלה מהגלגלים שאינו מסבב ובחלק שכנגד א"י בו שרפי קדש ששם השכינה ושרים החצונים נגד ח"ל ובו צבא השמים שהם השרים ועל זה כתיב ונמקו כל צבא השמים וכל צבאם וגו' כי יסבב סיבוב אחר הרקיע. סנדלפון יש לו שבעה מדורין כמו שיש שבעה היכלות ליצירה ושבעה לבריאה ושבעה ספירות מחסד ולמטה מספרים כ"ח. וכן ללבנה למטה כ"ח מחנות תחתונים ובמדרגות הנקראים אישים שאמרו קצת שמשם שכל הפועל. והם בעשר כתות מלאכים הממונים על התקופות והמזלות והימים והשעות והחדשים והם מלאכי קדושה מעופפים במציאות ונקראים צפור כנף והם אופנים ותחתיהם ע' שרים ואופנים אלו ממונים על כתות העשייה ומשם עולים כלם להכלל בהיכל ראשון שביצירה שהוא לבנת הספיר.
1