מעבר יבק, שפתי צדק כ״טMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 29

א׳כל הנדרש נרמז בשירי זמרה ובפרט במזמור הללו את ה' מן השמים וגו' ושם שירת החיה וכל בהמה וגו' מלכי ארץ וגו' בחורים וגו'. ואמרו בראש פרקי שירה כל העוסק בפרק שירה זה בעה"ז זוכה ללמוד ונצול מיצה"ר וכו'. והפליגו לדבר בשבחו. ואמר ר' אלעזר כל האומר שירה זו בעולם הזה זוכה ואומרה לעה"ב ואני מעיד עליו שהוא בן העה"ב ונצול מכל מיני משחית וכו'. ובפרט האומרים שירה שנמנו שם הם ס"ח כי מינים ההם יהיו כללות הנבראים התחתונים השופכים שיח לפני מלכם ואחריהם כל הפרטים ימשוכו. ועיין בפירוש פרק זה למה פרט אלו ולא זולתם. ואמירת פרק שירה זה לדעתי ירצה להתבונן במהות כל מין ומין עם בחינת שירתו איזה יחוד גורם ומעין אותו היסוד יכלול בנשמתו ויכניס כל פרטי השירות בפסוקי הזמירות בהיכל לבנת הספיר ומשם יעלה אותם בסוד צלמו ודמותו הכולל כל הנבראים עליונים ותחתונים ויכללם ביחודו בכח תפלתו. וכמו שישראל למטה צריכים שסנדלפון יקשור כתרים לקונו בתפלתן של ישראל ומיכאל מקריב נשמותיהם וכן הרבה פרטים מתבארים בפרקי היכלות בהיכלי הקדושה שיש מחנות רבות ואוכלוסין בלי מספר שמעלים יחוד התחתונים לגבהי מרומים ומל' הבוחר בשירי זמרה כוללם כלם בה ומתראה לפני המלך ה' צבאות בכחם. כדרך זה כל ברואי תבל תלויים בנשמת האדם שהוא מלך עליהם בתחתונים. ועל ידו ובכח חלקי נשמתו מעלה כל שירותיהם ותושבחותיהם לפני השכינה. וזהו שאמר אדם הראשון לכל הנבראים בואו נשתחוה ונכרעה נברכה לפני ה' עושנו. כי בלעדו לא היה להם רשות ליראות את פני המלך ה' צבאות והוא היה המריק להם שפעם. וזהו ורדו בדגת הים ובעוף השמים וגו'. וזה יכוין האדם בזמירות והעושה יחוד זה בעולם הזה גם כן יזכה לעשות דוגמתו בעולם הבא שהוא יעלה כל מלאכים הממונים למטה ויריק עליהם מברכות שתקבל נשמתו לפנים מהפרגוד וכלם יהיו תלויים בו והוא בתפלותיו מכליל ההיכלות זה בזה עד היכל קדש הקדשים ובזה מעלה המלכות עד הבינה ובינה מתעלית למקום האין העליון ומשם לנשמות הנשמות יוצר הכל ברוך הוא. ויש שירה למעלה ממלאכי חסד שהם מים העליונים מנעימי שירה ביום ומלאכי דין מזמרי שירה בלילה והשכינה מתעוררת לשיר על ידם והיינו במעשה ידיך ארנן. וישראל גורמים השירה שלימה. למלאכים כאשר יבא לקמן הנה כמה רב גובריה של אדם ילוד אשה בחסד אל גבר עליו והמשילו על כל מעשה ידיו ועל פיו יחנו ועל פיו יסעו אם משמרת ה' ישמור וזה בחייו וכל שכן וקל וחומר במותו יזכה לשמש במרום בראש חולה מכל אשר שת הקב"ה תחת רגליו וסבותיו ועל כן גדול עון המספר בבית הכנסת שהוא מפריד וגורע הנאמנות העליון. וגרסי' בפרק חלק אמר ר' יהושע בן לוי כל האומר שירה בעולם הזה זוכה ואומרו לעולם הבא. אמר רב ששת כל המלמד תורה בעולם הזה זוכה ומלמדה לעולם הבא שנאמר וכו'. וכן המנהג הצבור בנחת בעולם הזה. ואמרו בברכות כד הוו מפטרי רבנן מבי רבי ואמרי ליה מבי רבי חנינא הוו אמרין הכי וכו' וסיים רגליך ירוצו לשמוע דברי עתיק יומיא. ואולי מלאך מזלו של אדם הוא ממחנות אלו שמקבלים סיוע מתפלתן של ישראל ואלו יהיו גם כן הג' כתות של מלאכי השרת הבאים לקראת האדם במותו נגד מה שקדש עצמו במחשבה בדבור ומעשה להיות כי נהנו ממנו ומתורתו ומתפלתו בחייו. ואמרו בפ' תרומה שכשמזדמנים כל המחנות עליונות להיות חברים עם ישראל וישראל למטה אינם באים לסדר תפלותיהם ולשבח להקב"ה אינם עולים למעלה ואין בידם לשבח לו כראוי ונתן טעם לזה בגין דשבחא דקב"ה אצטריך למהוי כחדא עילא ותתא עילאין ותתאין בשעתא חדא וזהו ובאפס לאום מחתת רזון. ובמלין עשרה מזדמנים להיות חברים עמהם. ואמרו בתקונים דף י"ד על פסוק שימני כחותם הכי אמרה שכינתא אע"ג דאנת מסתלק מעלמא דיוקנך לא אעדי מני לעלם כחותם דאתדבק ביה רשימו דמריה כחותמא כמו שישראל משימים עליהם כחותם עולי של הבורא בתפלה של יד וראש ובברית מילה ושבת ויום טוב:
1