מעבר יבק, שפתי צדק ל״זMa'avar Yabbok, Siftei Tzedek 37

א׳שבח אנא בכח מועיל להעלות הנפש מעולם העשיה והוא שם מ"ב מקבוץ שבעה שמות כנגד ספירות הבנין וכנגדן במעשה בראשית עשרה מאמרות ול"ב נתיבות שכל אות יתלבש בו כח ורוחניות מאחד מהמאמרות או הנתיבות ויוצא מתחלת בראשית עד ב' ובהו בתמורות אלף ביתות העולות ואינם יורדות הכל ברזא דבינה דסלקא לאתעטרא לעילא לעילא. ופי' מורי הגאון מפאנו בספר העסיס שלו כי כל שם מ"ב מקורו מן ההוי"ה ומלוי מלואה שהם כ"ח אותיות כמנין מנצפ"ך במ"ק שהם בבינה. יעויין שער האותיות בפרדס. וסלקא לאתעטרא במלוי שם ההוי"ה ראשון שהוא בחכמה בן עשר אותיות וגם במקור הפשוט י' דוד שהוא בכתר שהם בין הכל מ"ב כ"ח וי' וד' שהפשוט שרש לכלם וזהו פירוש לעילא לעילא. ויש שם מ"ב שהוא דיוקנא דמלכא כנתבאר בתקונים והוא שם בן ד' פשוט ומלא עם מלוי מלואו שהן מ"ב אותיות וכמוהו בשם אה"י"ה במילוי יודין או אלפין אלא ששניהם בני מ"א אותיות וכללות השם משלים למ"ב וכל זה באצילות להעלות הבריאה אליו וכן נשמת אדם שהיא מי הבריאה תזדכך עמה ותעלה במדרגת אצילות אלא שהראשון שאינו להגה הוא באצילות הנעלם להעלות פנימיות כלי הבריאה אכתריאל י"ה ה' צבאות והשני משם אהי"ה הנגלה סוד המאמרות והכנויים הנהגים להעלות החלק החצון מכלי הבריאה אליהם ולהיות כי בבחינת המאמרות יבחנו הג' ראשונות בסוד רישא והשבעה בסוד דרועין וגופא וירכין לכן יש ב' שמות מאהי"ה המלא ביודי"ן להעלות סוד ג' ראשונות והמלא באלפין להעלות שבע אחרונות ועד"ז יהיה העלאת לבושי הנשמה בסוד שם אהי"ה וחלופי המלואים כי רבו יהיה עוד כפי השתנות הבחינות מדין לרחמים וכפי המזגתם בפחות ויתר. ואת שם מ"ב דדיוקנא חתים בחותמא והוא אהי"ה אשר אהי"ה שעולים מניינם מ"ב וזהו בבריאה להעלות אליהם רוחו של אדם עם כללות עולם היצירה בכל בחינותיו כל א' מהם משבע כנדרש למעלה וכן אהי"ה יה"ו שהוא שם המרגלא המפורש בר"מ פ' יתרו בדבור זכור את יום השבת עולה מ"ב ובפ' תרומה דף קנ"ט תמצא מדרוש זה ובהם דברים עתיקים כשתבין בשמות המרגלא. וגם בשמות הבריאה יש ב' בחינות להעלאת הפנימיות היצירה בסוד השם הראשון ובשני לבושים וכן נדין ברוחו של אדם ולבושו. ואית ציורא דחותמא בשעוה תחלתו אבגית"ץ עד שקוצי"ת והוא ביצירה להעלות אליה נפשו של אדם עם כללות העשיה שנר"ן של אדם ימשכו אחריהם סוד כל הכלליות שבכל עולם להיות הוא מרכז כלם והוא המעלה אותם בכח מעשיו המאירים כל ההויו"ת הנותנים חיות לכל עולם ועולם כאשר בא בדברינו למעלה ושם זה יוצא מבראשית הנזכר. ויש מוציאים אותו מפסוק אז ישיר משה או מן מ"ב אותיות אחרונות שבסוף התורה. ובזה נכיר עילוי התורה שבסופה נחתם שם זה המעלה רוחניותה עד בינה בסוד אותיות ומבינה לחכמה בסוד נקודות ומחכמה לכתר בסוד טעמים. עוד יש בה בחינת זייני"ן בסוד הצחצחות ומשם ומעלה ברצוא ושוב:
1