מעבר יבק, שפתי צדק ד׳Ma'avar Yabbok, Siftei Tzedek 4
א׳אין לדבר בעון שעשה החולה אלא לעצמו כדי שישוב בתשובה ויפרש חטאיו לפני קונו: ובזהר פרשת בא דף מ"א מתבאר צורך פרוט החטא דבהא לית למקטרגא פטרא דפומא גביה ואתפרש מניה אך אם חוזר לסורו מזכיר לו המקטרג כל העונות כי הודוי מושך הפגם מהמקומות העליונים למטה ובזה חותם פי השטן שלא יסטין מפני שמשפיע לו שפע וחלק התמצית הראוי להם ועוד שהקב"ה אומר לו מה לך עוד עמו. ובתפלות היום השכינה מקבלת אפילו חלק החצונים מלמעלה להשפיעם בלילה בסוד תפלת ערבית בעת שהיא מחלקת שלל לאגפיה והוא סוד המותר והשחרות והפגם הנעשה וזהו ויבאו בני האלהים וגו' ויבא גם השטן בתוכם ליקח חלקו. ואז"ל כי ביחוד תפלת שחרית ומנחה שהם בסוד חבוק ב' דרועין מקבלת חלק הקדושה והשחרות מתרחק בודוי האדם בסוד אור י"ג מדות עליונות ויורד מדרגה אחר מדרגה עד למטה ומשם נזון החצוני ויש לו ידים להיות נמשך דרך צנור מיוחד לבל יתערב בחלק הקדושה ומשם יורד להנתן במצולות ים למקום הראוי לו ואם ח"ו חוזר לסורו אחר שהתודה חוזרים העונות שהשפיע מקודם לחצונים ונעורים למעלה ומסתלקי' משם למעלה ח"ו וזהו כונת ספר הזהר פר' פקודי דאמר נטלי לון מההוא סטרא בעל כרחיה וחיל בלע ויקיאנו. ולזה מקטרג. והוסיף להודיע לנו בפרשה בא בדף הנ"ל כח ההבל הקדוש העולה מפי האדם כי הוא להב אש קדוש וטהור העולה בסוד כח רוחניות הב' צורות קדושות הה' אותיות ע"י חמש מוצאות שהם מחסד עד הוד בכח נשמת הנקודות. קצת מהם על האותיות. מהם בתוכיותן. מהם למטן. בסוד ה' מלכים שהם הספירות במקומן וה' עבדים שהוא מציאותן במלכות למטה. והשב"א עבד עבדים והוא עבד משכיל מושל לפעמים. וכל רוחניות הנזכר מתעורר בכח הבל האדם בשירי זמרה ותפלה:
1
ב׳ואמר שבסיפור יציאת מצרים בכל יום ישראל יהבי חילא למריהון דאתוסף גבורתיה כד משבחן גבורתיה וכלהו דחלין מיניה וספור גאולה זו הוא הכנה לביאת משיח צדקנו. כי יציאת מצרים היה מסטרא דיובלא שהיא בחינת הבינה בגבורה דהיינו אילו של יצחק ומשם נמשך גאולה בלתי שלימה ולכן גאולת מצרי' לא היתה שלימה. אמנם יש שופר גדול שהוא בחינת הבינה בחכמה שמשם הוא גדול מסטרא דגדולה חסד אברהם ומתמן מתערין רחמי לא דינין והתוקע השופר הזה לגאולה היא החכמה ומשם ימשך הגאולה ברחמים גדולים שאין אחריו גלות. ועכ"פ הזכרת יציאת מצרים היא התעוררות לעתיד לא כביאה שרה ובפ' בשלח דף מ"ח באר איך בנסי מצרים איתבר חילא מכל קומת החצונים על כן חובה על כל בר נש לאשתעויי תדיר קמיה קב"ה בכל נסי דעבד ליה כי נס הוא התעוררות היסוד ונפלאות הם גלוי הבינה בחמשים שערים בהיותה נאחזת בחכמה וכתר. עוד בדבר אחר מתעלה כבוד ה' ומחליש כח החצונים וזה על ידי מי שמתעסק בעולם הזה להחזיר הרשעים בתשובה. וכתיב בפרשת תרומה דף קכ"ח כ"ט שאין מצוה רצויה למעלה יותר מזו. כי ראשונה מחליש כח סטרא אחרא וגורם שיתעלה הקב"ה בכבודו ומקיים כל העולם למעלה ולמטה ורואה בנים לבניו ויזכה לעוה"ז ולעוה"ב. וכל בעלי דינין אינם יכולים לדונו לא בעוה"ז ולא בעוה"ב. ונכנס בי"ג שערים ואין מוחה בידו. ומעמידין דיוקנו לפני המלך העליון והוא מבורך בכל הברכות שנתברך אברהם כשעשה אותו הנפש בחרן. ומצאתי כי חרן היה מקום מוכן להביא גרים תחת כנפי השכינה יותר ממקום אחר. והיא בגימטריא ג' פעמים אלהים שאברהם מיתק שם כל הדינים הקשים. ובזווג אברהם עם אשתו לא יגע לריק כאדם הראשון בק"ל שנה. וכן חוה אמרו במדרש רבה כי על כן נקראת אימא של כל החיים. על כן אמרו דאית רוחין דביתא ורוחין דחקלא. אבל אברהם ושרה טפות שלהם נתלבשו בהם נשמות. ולכן אברהם נקרא אב המון גוים ושרה מגיירת הנשים וזהו הנפש אשר עשו בחרן דוקא כדאמרו בפרשה תרומה דף קמ"ז. והיו תקון ראשון של אדם ואשתו ומה שפגמו הם תקנו אברהם ושרה בבחינת חלק אחד מנשמתם של אדם וחוה. כי הב' חלקים אחרים נתקנו ע"י יצחק ורבקה ויעקב וזוגותיו ותקן ג"כ בני קטורה במסירת להם שם טומאה כאשר נבאר לקמן שאינם דברים כפשטן. ובסוף דברי הזהר אמר כי אין שכר המגיע לשכרן של אלו ואלמלא הוו ידעי בני נשא דא הוו רדפי בתר דא כמאן דרדיף בתר חיין וזו רפואה גדולה לחוטא להשיב רבים מעון. עוד ממעלת השב כי מעלת הלהב העולה משברון רוחו בפרוט עונותיו מלבד שמגדיל כח הקדושה עוד מחליש כח הטומאה על דרך אם רעב שונאך האכילהו לחם ואם צמא השקהו מים הראויים להם שהם העונות. כי אין זה כבוד אליו אלא גחלים אתה חותה על ראשו כעין גחלי רתמים ונהר דינור הנעשה מזיעתן של חיות הנמשך לגיהנם. והיינו סוד המן אל המשתה אשר עשתה אסתר. וסוד משתה שמנים משתה שמרים הכתוב בישעיה ובזה הם כלבים אלמים שלא יוכלו לנבוח. ושברון רוחו בודוי הם זבחי אלהים ודאי. ולכן חלמא בישא עציבותיה מסתייהו תו לא שליט דינא עלוהי דזבח דאתחזי למדת דינא אקריב גביה:
2
ג׳ואם יעלה הבל זה מתוך דמעה ובפרט למוטל על ערש דוי ששכינה למעלה מראשו ודאי כי בפיו יומתקו מליו ויקובל ברצון. ולית מפתחא דלא תבר ההוא דתב בתיובתא. ומתברא כל גזיזין ודינין וכמה שלשלאין דפרזלא ולית מאן דקיימא קמי תשובה. אך צריך לעשותה בעודו בתקפו כי לא לאיש הולך והכין את צעדו. ויהי מה יפה לעולם תשובה ואפי' אחר גזר דין. עיין בסבא דף ק"ו. ושם פירשו ואשלם נחומים לו ולאבליו. ונקרא בעל תשובה משום דאחיד באילן החיים דביה תליא תשובה. וע"ד אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד במקומו:
3