מחברת מנחם, מMachberet Menachem, Letter Mem
א׳מא
1
ב׳ומאה מכם רבבה ירדפו (ויקרא כו, ח), למאות ולאלפים (ש"א כט, ב), עזים מאתים (בראשית יא, כג), כמשמעו.
2
ג׳מאד
3
ד׳במאד מאד (בראשית יז, ב), ובכל מאדך (דברים ו, ה), עד מאד (תהלים קיט, ז), כמשמעו. וכל מאד בתורה כוותיה.
4
ה׳מאומה
5
ו׳את כל מאומה (בראשית לט, כג), ומאומה אין בידו (שופטים יד, ז), אין מאומה (מ"א יח, מג), כמו אין דבר.
6
ז׳מאן
7
ח׳ואם מאן אתה לשלח (שמות ז, כז), עד מתי מאנת (שם י, ג), וימאן אביו (בראשית מה, יט), לשון סרבנות הם.
8
ט׳מאס
9
י׳המאס מאסת את יהודה (ירמיהו יד, יט), שבט בני מאסת כל עץ (יחזקאל כא, טו), שבט מאסת (שם כא, יח), ואתה זנחת ותמאס (תהלים פט, לט), כי אם מאס מאסתנו (איכה ה, כב), לשון געול המה.
10
י״אמג
11
י״בלמען למוג לב (יחזקאל כא, כ), ותמגגני תשיה (איוב ל, כב), ותמוגני ביד עונינו (ישעיהו סד, ו), נמגו כל יושבי כנען (שמות טו, טו), ענין תמס המה.
12
י״גמגל
13
י״דשלחו מגל כי בשל קציר (יואל ד, יג), ענינו כמו חרמש. ולא נודע המ"ם אם יסוד הוא, אם אין.
14
ט״ומגן
15
ט״זאשר מגן צריך (בראשית יד, כ), אמגנך ישראל (הושע יא, ח), כמו אסגירך לפי הענין.
16
י״זמגר
17
י״חוכסאו לארץ מגרתה (תהלים פט, מה), ואלהא די שכן שמה תסה ימגר כל מלך ועם (עזרא ו, יב), ענין חרם הם.
18
י״טמד
19
כ׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, מי מדד בשעלו מים (ישעיהו מ, יב), ומים יתכן במדה (איוב כח, כה), וימדו בעמר (שמות טז, יח), ענין מכילה הם.
20
כ״אהשני, מדו בד (ויקרא ו, ג), ומדיו קרועים (ש"א ד, יב), ויכרת את מדויהם (ש"ב י, ד), על פי מדותיו (תהלים קלג, ב), ענין מלבוש הם.
21
כ״בהשלישי, ויתמדד על הילד (מ"א יז, כא), וסבאים אנשי מדה (ישעיהו מה, יד), איש מדון (ש"ב כא, כ), אנשי מדות (במדבר יג, לב), ענין אורך הם.
22
כ״גמדוע
23
כ״דמדוע לא אכלתם (ויקרא י, יז), מדוע משדי לא נצפנו עתים (איוב כד, א), מדוע לא כליתם (שמות ה, יד), מדוע ככה עשית (מ"א א, ו), כמו למה.
24
כ״המה
25
כ״וויתמהמה (בראשית יט, טז), כי לולא התמהמהנו (שם מג, י), חשתי ולא התמהמהתי (תהלים קיט, ס), ענין בוש [נ"וו בושש] המה.
26
כ״זמהל
27
כ״חסבאך מהול במים (ישעיהו א, כב), אין למלה זו דמיון בתורה. ופתרונה כפי ענינה, כמו מעורב במים.
28
כ״טמהר
29
ל׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, מהר ימהרנה לו לאשה (שמות כב, טו), מהר ומתן (בראשית לד, יב), אין חפץ למלך במהר (ש"א יח, כה), המלה כמשמעה.
30
ל״אהשני, כי צר לי מהר ענני (תהלים סט, יח), מהרה חושה אל תעמד (ש"א כ, לח), למהר לשלחם מן הארץ (שמות יב, לג), ענין חיש המה כמשמעו.
31
ל״בהשלישי, ולבב נמהרים (ישעיהו לב, ד), ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה, יג), ענין סכלות הם.
32
ל״גמום
33
ל״דבניו מומם (דברים לב, ה), לא יגש כי מום בו (ויקרא כא, כג), אין בהם כל מום (דניאל א, ד), כי משחתם בהם מום בם (ויקרא כב, כה).
34
ל״המזוזה
35
ל״ווכתבתם על מזוזות (דברים ו, ט), על שתי המוזות (שמות יב, ז).
36
ל״זמח
37
ל״חמתחלק לארבע מחלקות: האחד, מחיתי כעב פשעיך (ישעיהו מד, כב), מחני נא (שמות לב, לב), אמחנו מספרי (שם לב, לג), ימחו מספר חיים (תהלים סט, כט), וחטאתם מלפניך אל תמחה (נחמיה ג, לו), כמשמעו.
38
ל״טהשני, אכלה ומחתה פיה (משלי ל, כ), ומחיתי את ירושלם כאשר ימחה את הצלחת (מ"ב כא, יג), מחה ענינו קרוב מלחיבה.
39
מ׳השלישי, יען מחאך יד (יחזקאל כה, ו), ימחאו כף (ישעיהו נח, יב), ומחה אל כתף ים כנרת (במדבר לד, יא), וזקיף יתמחא עלהי (עזרא ו, יא), ומחי קבלו (יחזקאל כו, ט), ענין מכה הם.
40
מ״אהרביעי, ומח עצמותיו ישקה (איוב כא, כד), שמנים ממחים (ישעיהו כה, ו), עלות מחים אעלה לך (תהלים סו, טו), וחרבות מחים (ישעיהו ה, יז), ענין שומן הם.
41
מ״במחץ
42
מ״גמחץ ביום אפו מלכים (תהלים קי, ח), מחצתי ואני ארפא (דברים לב, לט), למען תמחץ רגלך בדם (תהלים סח, כד), ימחץ ודיו תרפינה (איוב ה, יח), וחציו ימחץ (במדבר כב, ח), כמשמעו.
43
מ״דמחק
44
מ״הוהלמה סיסרא מחקה ראשו (שופטים ה, כו), ענין מחץ הוא.
45
מ״ומחר
46
מ״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, מחר חדש (ש"א כ, יח), ויהי ממחרת החדש השני (שם כ, כז), ויאמר למחר (שמות ח, ו), כמשמעו.
47
מ״חהשני, ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג), ובלוא מחיר (ישעיהו נה, א), ומחיר כלב (דברים כג, יט).
48
מ״טמט
49
נ׳מתחלק לשש מחלקות: האחד, ומטה ידו עמך (ויקרא כה, לה), לעת תמוט רגלם (דברים לב, לה), והגבעות תמוטינה (ישעיהו נד, י), בל נמוטו פעמי (תהלים יז, ה), במסמרים לא ימוט (ישעיהו מא, ז), כמו לא ימוש.
50
נ״אהשני, אשבר מטהו מעליך (נחום א, יג), ואשבר מטת עלכם (ויקרא כו, יג), מוסרות ומטות (ירמיהו כז, ב), ענין ניר הם.
51
נ״בהשלישי, נקבת במטיו ראש פרזיו (חבקוק ג, יד), ומטך אשר הכית בו את היאר (שמות יז, ה), כי במטה יחבט קצה (ישעיהו כה, כז), ענין מקל הם. כל מטה לחם שבר (תהלים קה, טז), הנני שבר מטה לחם (יחזקאל ד, טז), ענין משען לחם.
52
נ״גהרביעי, למטה יהודה (שמות לא, ב), ענין שבט ומשפחה הם.
53
נ״דהחמישי, בפאת מטה ובדמשק ערש (עמוס ג, יב), וישתחו ישראל על ראש המטה (בראשית מז, לא), מטה ושלחן (מ"ב ד, י), ענין ערש הם.
54
נ״ההששי, כלא מטא על נבוכדנצר מלכא (דניאל ד, כה), וגזר עלאה היא די מטר על מרי מלכא (שם ד, כא), ענין מגע הם.
55
נ״ומטר
56
נ״זחלקה אחת תמטר (עמוס ד, ז), הנני ממטיר לכם (שמות טז, ד), לשון גשם הם.
57
נ״חמך
58
נ״טואם מך הוא מערכך (ויקרא כז, ח), וימכו בעונם (תהלים קו, מג), ענין דלות הוא.
59
ס׳מכר
60
ס״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, ממכר בית (ויקרא כה, לג), כי המוכר אל הממכר לא ישיב (יחזקאל ז, יג), כי נמכרנו אני ועמי (אסתר ז, ד), וכי תמכרו ממכר לעמיתך (ויקרא כה, יד), והתמכרתם שם לאיביך (דברים כח, סח), תמכר עמך בלא הון (תהלים מד, יג), כמשמעו.
61
ס״בהשני, מכר ד' את סיסרא (שופטים ד, ט), וימכרם ביד כושן רשעתים (שם ג, ח), יען התמכרך לעשות הרע בעיני ד' (מ"א כא, כ).
62
ס״גמל
63
ס״דמתחלק לארבע מחלקות: האחד, ומל יי' אלהיך את לבבך (דברים ל, ו), המלו ליי' (ירמיהו ד, ד), נמלו אתו (בראשית יז, כו), כאשר הם נמלים (שם לד, כב), בשם יי' כי אמילם (תהלים קיח, י), ופקדתי על כל מול בערלה (ירמיהו ט, כד), וקטפת מלילות בידך (דברים כג, כו), לערב ימולל ויבש (תהלים צ, ו), ענין גזירה.
64
ס״ההשני, מול האלהים (שמות יח, יט), מול הגלגל (דברים יא, ל), אל מול ההר ההוא (שם לד, ג), ממול ערפו (ויקרא ה, ח), והוא ישב ממלי (במדבר כב, ה), בערבה מול סוף (דברים א, א), ענינו קרוב מלעומת.
65
ס״והשלישי, מלו תוכך חמס (יחזקאל כח, טז), כי מלתי מלים (איוב לב, יח), אנכי מלאתי כח (מיכה ג, ח), לשון מלואים הם. והקרובים אליהם, עד יום מלאת ימי מלאיכם (ויקרא ח, לג), למלא את ירם (שמות כט, לג), מלאו ידכם היום ליי' (שם לב, כט), כי מלאות אחרי יי' אלהי (יהושע יד, ט), בלא יומו תמלא (איוב טו, לב), את מספר ימיך אמלא (שמות כג, כו), ובמלאת ימי טהרה (ויקרא יב, ו).
66
ס״זוהקרובים אליהם, מלאתך ודמעך (שמות כב, כח), פן תקדש המלאה (דברים כב, ט), ענין מלאה שלמה.
67
ס״חוהקרובים אליהם, בכסף מלא (בראשית כג, ט), בכסף מלא תנהו לי (דה״א כא, כב), כקש יבש מלא (נחום א, י), ומי מלא ימצו למו (תהלים עג, י), אשר יקרא עליו מלא רעים (ישעיהו לא, ד).
68
ס״טוהקרובים אליהם, כי מלאו מקדם (שם ב, ו), קראו אחריך מלא (ירמיהו יב, ו), אשר מלאו לבו (אסתר ז, ה).
69
ע׳והקרובים אליהם, כי מלאו ימי (בראשית כ, כא), ומלא ברכת יי' (דברים לג, כג), מלאו ארבעה כדים מים (מ"א יח, לד), ומלאת בו מלאת אבן (שמות כה, יז), ישבות על מלאת (שם ה, יב), ואת אבני המלאים (שמות לה, כז), יסוד אחד לכלם, אבל הענינים יפרידום כמעט.
70
ע״אהרביעי, מי ימלל גבורות יי' (תהלים קו, ב), מי מלל לאברהם (בראשית כא, ז), ובקצה תבל מליהם (תהלים יט, ה), כי מלאתי מלים (איוב לב, יח), הלהוכח מלים תחשבו (איוב ו, כז), לשון אמרים הם.
71
ע״במלאך
72
ע״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, ולא ישמע עוד קול מלאככה (נחום ב, יד), במלאכות אלהים לעם (חגי א, יג), ויבא המלאכים (ש"א יא, ד), ומלאך בא אל איוב (איוב א, יד), לשון ציר המה.
73
ע״דהשני, והמלאכה היתה דים (שמות לו, ז), לרגל המלאכה אשר לפני (בראשית לג, יד).
74
ע״המלח
75
ע״ומתחלק לשלש מחלקות: האחד, ברית מלח (במדבר יח, יט), במלח תמלח (ויקרא ב, יג), ותהי נציב מלח (בראשית יט, כו).
76
ע״זהשני, כעשן נמלחו (ישעיהו נא, ו), בלוי הסחבות ובלוי מלחים (ירמיהו לח, יא). והקרובים אליהם, כל קבל די מלח היכלא מלחנא (עזרא ד, יד), ארץ מלחה ולא תשב (ירמיהו יז, ו), ויזרעה מלח (שופטים ט, מה), ומכרה מלח (צפניה ב, ט), ארץ פרי למלחה (תהלים קז, לד), ומשכנותיו מלחה (איוב לט, ו), ענין חרב ושממה המה.
77
ע״חהשלישי, וייראו המלחים (יונה א, ה), מלחיך וחבליך (יחזקאל כז, כז), משרתי אניות הם.
78
ע״טמלט
79
פ׳והמליטה זכר (ישעיהו סו, ז), תפלט פרחו (איוב כא, י), כמהו.
80
פ״אמלך
81
פ״במתחלק לשלש מחלקות: האחד, ממלכת כהנים (שמות יט, ו), המלך תמלך עלינו (בראשית לד, ח), ממלך אדם חנף (איוב לד, ל), מלכי עלינו (שופטים ט, י), ונמליך מלך בתוכה (ישעיהו ז, ו), למחות מלכין (משלי לא, ג), ואין שם מלוכה בקראו (ישעיהו לד, יב), כמשמעו.
82
פ״גהשני, וימלך לבי עלי (נחמיה ה, ז), להן מלכא מלכי ישפר עליך (דניאל ד, כד), לשון עצה המה.
83
פ״דהשלישי, בתתו מזרעו למלך (ויקרא כ, ד), וקלל במלכו (ישעיהו ח, כא), ונשאתם את סכות מלככם (עמוס ה, כז), ענין סמל ואליל המה.
84
פ״המלק
85
פ״וומלק את ראשו (ויקרא א, טו), ענין שחיטה הוא כמשמעו, אך שחיטת העוף.
86
פ״זמ
87
פ״חמתחלק לארבע מחלקות: האחד, מים קרים (משלי כה, כה), מימינו בכסף שתינו (איכה ה, ד), כי מי נדה (במדבר יט, יג), הקורא למי הים (עמוס ה, ח).
88
פ״טהשני, מי ומי ההלכים (שמות י, ח), מי העיר ממזרח (ישעיהו מא, ב).
89
צ׳השלשי, וכמו השחר עלה (בראשית יט, טו), כמוני, כמוך, כמוהו, כמוהם, כמוכם.
90
צ״אהרביעי, מה. אבל מתחלק לענינים הרבה, מה תאמר נפשך (ש"א כ, ד), מה תתן לי (בראשית לח, טז), ומה דמות תערכו לו (ישעיהו מ, יח), מה הדבר הזה (שמות יח, יד), מה הערבון (בראשית לח, יח), ויהי מה ארוץ (ש"ב יח, כג). ויש כמהו בענינו, וחליפתו בנקידתו, ומה קול הצאן הזה באזני (ש"א טז, יד), לא ידענו מה היה לו (שמות לב, א). וחלופם בענין, מה אהבתי תורתך (תהלים קיט, צז), מה שמך (בראשית לב, כז), מה יקר חסדך אלהים (תהלים לו, ח), מה טובו אהליך (במדבר כד, ה), מה גדלו מעשיך (תהלים צב, ו), עד מה יי' תאנף לנצח (שם עט, ה), ולא אתנו יודע עד מה (תהלים עד, ט), עד מה אשור תשבך (במדבר כד, כב). וחלופם, ואחדלה מה מני יהלך (איוב טז, ו). וחלופם, ויעבר עלי מה (איוב יג, יג), במה אדע (בראשית טו, ח), ובמה יודע איפוא (שמות לג, טז), כמה ימי עבדך (תהלים קיט, פד), עד כמה פעמים.
91
צ״בלמה
92
צ״גלמה זה אנכי (בראשית כה, כב), חנה למה תבכי, ולמה לא תאכלי, ולמה ירע לבבך (ש"א א, ח).
93
צ״דמן
94
צ״המתחלק לשבע מחלקות: האחד, מונה מספר לכוכבים (תהלים קמז, ד), ולא ימנו מרב (דה״ב ה, ו), ובממלאים למני ממסך (ישעיהו סה, יא), ומניתי אתכם לחרב (שם סה, יב), ולילות עמל מנו לי (איוב ז, ג), גם זרעך ימנה (בראשית יג, טז), מנא מנא תקל ופרסין (דניאל ה, כב), המנה יהיה לכם (יחזקאל מה, יב), ענין מספר המה.
95
צ״והשני, וימן יי' דג גדול לבלע את יונה (יונה ב, א), ויקראו בית ישראל את שמו מן (שמות טז, לא), ויאמרו איש אל אחיו מן הוא, כי לא ידעו מה הוא (שם טז, טו), אשר מנה את מאכלכם (דניאל א, י), ענין ערך הם.
96
צ״זהשלישי, יי' מנת חלקי וכוסי (תהלים טז, ה), למשה היה למנה (ויקרא ח, כט), ומשלח מנות איש לרעהו (אסתר ט, יט), זה גורלך מנת מריך (ירמיהו יג, כה), מנה אחת אפים (ש"א א, ה), מנת שעלים יהיו (תהלים סג, יא), ענין חלק הם.
97
צ״חהרביעי, ומהם ממנים על הכלים (דה״א ט, כט), מני שפטין ודינין (עזרא ז, כה), לשון פקידים הם.
98
צ״טהחמישי, עשה פרי למינו (בראשית א, יא), וחיתו ארץ למינה (שם א, כד), כמשמעו.
99
ק׳הששי. ותמונת יי' יביט (במדבר יב, ח), כי לא ראיתם כל תמונה (דברים ד, טו), פסל וכל תמונה (שמות כ, ד).
100
ק״אהשביעי, הללוהו במנים ועגב (תהלים קנ, ד), כלי זמר מכלי הנבלים הם לפי הענין.
101
ק״במנך
102
ק״גוהמניכה די דהבא (דניאל ה, ז), ענין כתר הוא.
103
ק״דמנע
104
ק״הוימנע מרשעים אורם (איוב לח, טו), וימנעו רביבים (ירמיהו ג, ג), מנעתי מכם את הגשם (עמוס ד, ז), לשון חשך [בנ"ה חשיכה] המה.
105
ק״ומס
106
ק״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, המסיו את לב העם (יהושע יד, ח), וימס לבב העם (שם ו, ה), תמס יהלך (תהלים נח, ט), המסו את לבבנו (דברים א, כח), המס ימס (ש"ב יז, י), והיה כמסס נסס (ישעיהו י, יח), כקדוח אש המסים (שם סד, א), לשון נמוק המה.
107
ק״חהשני, ויהי למס עבד (בראשית מט, טו), וישימו עליו שרי מסים (שמות א, יא), היתה למס (איכה א, א), וישם המלך אחשורוש מס (אסתר י, א), ענין עונש וגבוי הם. ויתכן להיות מגזרתו מסת נדבת ידך (דברים טז, י), כמו מתנת ידך.
108
ק״טמסך
109
ק״יטוב ילד מסכן וחכם (קהלת ד, יג), איש מסכן חכם (שם ט, טו), וחכמת המסכן בזויה (שם ט, טז), ארץ אשר לא במסכנת (דברים ח, ט), ענין דלות הם.
110
קי״אמסר
111
קי״בלמסר מעל ביי' (במדבר לא, טז), כמו למעול מעל לפי הענין, וימסרו מאלפי ישראל (שם לא, ה).
112
קי״גמע
113
קי״דמעי מעי אוחילה (ירמיהו ד, יט), מעי מפלה (ישעיהו יז, א), וצאצאי מעיך כמעותיו (שם מח, יט).
114
קי״המעד
115
קי״וולא מעדו קרסלי (ש"ב כב, לז), לא תסעד אשריו (תהלים לו, לא), ומתניהם תמיד המעד (שם סט, כד), ענין מוט המה.
116
קי״זמעט
117
קי״חוילקטו המרבה והממעיט (שמות טו, יז), הממעיט אסף עשרה (במדבר יא, לב), אל ימעט לפניך (נחמיה ט, לב), מעט מעט אגרשנו (שמות כג, ל), והדל לא ימעיט (שמות ל, טו), פן תמעטני (ירמיהו י, כד), לשון מזער הוא.
118
קי״טמעך
119
ק״כשמה מעכו שדיהן (יחזקאל כג, ג), ומעוך וכתות (ויקרא כב, כד), ענין עישוי הם. וחניתו מעוכה בארץ (ש"א כו, ז), חניתו תקועה ומצוגה בארץ, ולא נודע אם המ"ם יסוד אם אין.
120
קכ״אמעל
121
קכ״בלמעול מעל ביי' (במדבר ה, ו), נפש כי תמעל מעל (ויקרא ח, טו), לא ימעל פיו (משלי טז, י), אנחנו מעלנו באלהינו (עזרא י, ב), כמשמעו.
122
קכ״גמופת
123
קכ״דונתתי מופתים בשמים ובארץ (יואל ג, ג), תנו לכם מופת (שמות ו, ט), מופת נתתיך (יחזקאל יב, ו), באתת ובמפתים (דברים ד, לד). ולא נודע אם המ"ם יסוד בסלה, אם אין. וכן מעוך, וחניתו מעוכה בארץ (ש"א כו, ז).
124
קכ״המץ
125
קכ״ומתחלק לארבע מחלקות: האחד, כי מיץ חלב יוציא חמאה (משלי ל, לג), כי אפס המץ כלה שד (ישעיהו טז, ד), למען תמצו (שם סו, יא), ונמצה דמו (ויקרא א, טו), וימציאו בני אהרן (שם ט, יב), והנשאר בדם ימצה אל יסוד המזבח (שם ה, ט), לשון שחיטה [נוו"ל סחיטה] המה.
126
קכ״זהשני, כמץ יסער מגרן (הושע יג, ג), וכמץ עבר (ישעיהו כט, ה), ענין דקות קש המה.
127
קכ״חהשלישי, אם נא מצאתי חן (בראשית ל, כז), מצאתי און לי (הושע יב, ט), לא מצא עזר כנגדו (בראשית ב, כ), גם צפור מצאה בית (תהלים פד, ד), לא מצתי חן בעיניך (במדבר יא, יא), לעת מצא (תהלים לב, ו), ענין אחד להם. וגם זה קרוב לענינם, ימצאהו בארץ מדבר (דברים לב, י), מצא חן במדבר (ירמיהו לא, ב), הצאן ובקר ישחט להם (במדבר יא, כב), ואל ארץ גלעד ולבנון אביאם ולא ימצא להם (זכריה י, י), ולא מצאו להם כן (שופטים כא, יד), ענין די צרכם. וגם זה קרוב לעליון, ותמצא כקן ידי (ישעיהו י, יד), חית ידך מצאתי (שם נז, י), והנה אנכי ממציא את האדם (זכריה יא, ו), תמצא ידך לכל איבך (תהלים כא, ט), כאשר מצאה ידי (ישעיהו י, י), ענין השגה המה.
128
קכ״טהרביעי, מצות תאכלו (שמות יב, טו), ורקיקי מצות (שם כט, ב), וסל מצות (במדבר ו, טו), וחלת מַצֹּת (שמות כט, ב), מצה תהיה (ויקרא ב, ה).
129
ק״למצח
130
קל״אוהיה על מצח אהרן (שמות כח, לח), והיה על מצחו תמיד (שם), לעמת מצחם (יחזקאל ג, ח), מצר נתתי מצחך (שם ג, ט), כמשמעו לפי ענינו.
131
קל״במק
132
קל״גוהיה תחת בשם מק יהיה (ישעיהו ג, כד), ועיניו תמקנה בחריהן (זכריה יד, יב), ימיקו וידברו ברע עשק (תהלים עג, ח), לשון המסה הם.
133
קל״דמקל
134
קל״המקל שקד (ירמיהו א, יא), ויצג את המקלות (בראשית ל, לח), ואקח לי שני מקלות (זכריה יא, ז), ומקלו יגיד לו (הושע ד, יב), ענין מוטות ובדים המה.
135
קל״ומר
136
קל״זמתחלק לשמנה מחלקות: האחד, ויתמרמר אליו (דניאל ח, ז), שמי לך תמרורים (ירמיהו לא, כא), כעת במרום תמרגא (איוב לח, יט), ותימרות עשן (יואל ג, ג), ענין מועל המה [נ"ה ענין אחר להם].
137
קל״חהשני, מר צרח (צפניה א, יד), קראן לי מרה (רות א, כ), מרח מאד (מ"ב יד, כו), כי רע ומר (ירמיהו ב, יט), על מצות ומררים (במדבר ט, יא), מי המרים (שם ה, יח), וברק ממררתו יהלך (איוב כ, כה), היא המרה התלויה בכבד.
138
קל״טהשלישי, ההימיר גוי אלהים (ירמיהו ב, יא), וימירו את כבודם (תהלים קו, כ), ובהמרותם תלן עיני (איוב יז, ב), ואם המר ימירנו (ויקרא כז, לג), ותמורתה כלי פז (איוב כח, יז), לשון חליפות המה.
139
ק״מהרביעי, והמה מרו ועצבו את רוח קדשו (ישעיהו סג, י), למרות עליון בציה (תהלים עח, יז), ימרה את פיך (יהושע א, יח), כי עם מרי הוא (ישעיהו ל, ט), שמעו נא המרים (במדבר כ, י), סורר ומורה (דברים כא, יח), ותהיינה מרת רוח (בראשית כו, לה), ענין סרבנות הם.
140
קמ״אהחמישי, מראי חלמא לשנאך (דניאל ד, טז), ועל מרא שמיא התרוממת (שם ה, כג), לשון אדוניות המה.
141
קמ״בהששי, שור ומריא (ש"ב ו, יג), וחלב מריאים (ישעיהו א, יא), מריאי בשן כלם (יחזקאל לט, יח), ושלם מריאיכם (עמוס ה, כב), ממיני בהמות הם.
142
קמ״גהשביעי, מר ואהלות קציעות (תהלים מה, ט), מר אהלים וקנמון (משלי ז, יז), מר דרור (שמות ל, כג), ענין סמים הם.
143
קמ״דהשמיני, הן גוים כמר מדלי (ישעיהו מ, טו).
144
קמ״המרג
145
קמ״ולמורג חרץ חדש (ישעיהו מא, טו), והמרגים וכלי הבקר לעצים (ש"ב כד, כב), הוא כלי הגורן הדש את החטים.
146
קמ״זמרד
147
קמ״חהמרדים והפושעים (יחזקאל כ, לח), ושלש עשרה שנה מרדו (בראשית יד, ד), בן נעות המרדות (ש"א כ, ל), למרד ביי' (יהושע כב, כט), ענין סרבנות הם.
148
קמ״טמרח
149
ק״נוימרחו על השחין ויחי (ישעיהו לה, כא), מלה זאת אין לה דמיון בתורה. ופתרונה כפי ענינה, ענין חיתול הוא.
150
קנ״אמרט
151
קנ״בואיש כי ימרט ראשו (ויקרא יג, מ), אמרטה משער ראשו וזקנו (עזרא ט, ג), פתרונה לפי ענינה. חרב פתוחה לטבח מרוטה (יחזקאל כא, לג), ויתן אתה למרטה לתפש בכסף (שם כא, טז), הוחדה וגם מרוטה (שם כא, יד), למען טבח טבח הוחדה למען היה לה ברק מרטה (שם כא, טו), ענין שליפה לפי הענין.
152
קנ״גמרץ
153
קנ״דמה נמרצו אמרי יושר (איוב ו, כה), וחבל נמרץ (מיכה ב, י), קללה נמרצת (מ"א ב, ח), או מה ימריצך (איוב טז, ג), ענין אחד להם.
154
קנ״המרק
155
קנ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, מרקו הרמחים (ירמיהו מו, ד), נחשת מרוק (דה״ב ד, טז), ומרק ושטף (ויקרא ו, כא), ענין גרידת הכלי ומבהיקו.
156
קנ״זהשני, ונתון תמרוקיהן (אסתר ב, ג), ובתמרוקי הנשים (שם ב, יב), חברות פצע תמריק ברע (משלי כ, ל), ואת המרק שפוך (שופטים ו, כ), ומרק פגלים (ישעיהו סה, ד).
157
קנ״חמש
158
קנ״טמתחלק לשנים מחלקות: האחד, לא ימוש ספר התורה הזה (יהושע א, ח), איך ימיש לי (מיכה ב, ד), לא משו מקרב המחנה (במדבר יד, מד), ימשני ממים רבים (ש"ב כב, יז), כי מן המים משיתה (שמות ב, י), אם ימשו החקים האלה (ירמיהו לא, לו).
159
ק״סהשני, אולי ימשני אבי (בראשית כז, יב), כאשר ימשש העור (דברים כה, כט), ימששו חשך ולא אור (איוב יב, כה), ממשש כמו מושש.
160
קס״אמשח
161
קס״בולמשח קדש קדשים (דניאל ט, כד), יען משח ה' אתי (ישעיהו סא, א), הכהנים המשוחים (במדבר ג, ג), ענין סיכת מרקחת הם.
162
קס״גמשי
163
קס״דשש ומשי ורקמה (יחזקאל טז, יג).
164
קס״המשך
165
קס״ובמשך היבל (שמות יט, יג), ומשך אבירים בכחו (איוב כד, כב), תמשך לויתן בחכה (שם מ, כה), משך הזרע (תהלים קכו, ו), ומשך חכמה מפנינים (איוב כח, יח), משכני אחריך (שיר א, ד), ומשכתי אליך (שופטים ד, ז), בחבלי אדם אמשכם (הושע יא, ד), ענין אחד להם.
166
קס״זמשל
167
קס״חמתחלק לשני מחלקות: האחד, להבין משל ומליצה (משלי א, ו), ותמשלני ונדמה (ישעיהו מו, ה), נמשל כבהמות (תהלים מט, יג), ואתמשל כעפר ועפר (איוב ל, יט), ונמשלתי עם יורדי בור (תהלים כח, א), ענין דמיון וערך הם.
168
קס״טהשני, אתה מושל בגאות הים (שם פט, יד), המשל ופחד עמו (איוב כה, ב), ובאה הממשלה הראשנה (מיכה ד, ח), ואתה מושל בכל (דה״א כט, יב), ולמשל ביום ובלילה (בראשית א, יח), ענין שלטנות המה.
169
ק״עמת
170
קע״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, ויהי מתיו מספר (דברים לג, ו), מתיך בחרב יפלו (ישעיהו ג, כה), כל מתי סודי (איוב יט, יט), מתי מספר (בראשית לד, ל), ענין אנשי מנין הם.
171
קע״בהשני, מתים בל יחיו (ישעיהו כו, יד), יחיו מתיך (ישעיהו כו, יט), ידרש בעד החיים אל המתים ( ישעיהו ה, יט), ועמכם תמות חכמה (איוב יב, ב), כמשמעו.
172
קע״גמתג
173
קע״דומתגי בשפתיך (מ"ב יט, כח), במתג ורסן עדיו לבלום (תהלים לב, ט).
174
קע״המתח
175
קע״ווימתחם כאהל לשבת (ישעיהו מ, כב), לשון רקוע הוא.
176
קע״זמתי
177
קע״חמתי תבוא אלי (תהלים קא, ב), עד מתי עשנת (שם ס, ה), מתי תנחמני (שם קיט, פב).
178
קע״טמתן
179
ק״פזרזיר מתנים (משלי ל, לא), ממתנים ועד ירכים (שמות כה, מב), ומתניהם תמיד המעד (תהלים סט, כד), מחץ מתנים קמיו (דברים לג, יא), והעמדת להם כל מתנים (יחזקאל כט, ז).
180
קפ״אמתק
181
קפ״בוימתקו המים (שמות טו, כה), חכו ממתקים (שיר ה, טז), נמתיק סוד (תהלים נה, טו), כדבש למתוק (יחזקאל ג, ג), מה מתוק מדבש (שופטים יד, יח), ומתוקים מדבש (יחזקאל ג, ג).
182
קפ״גנשלם מחברת מ"ם.
183