מחברת מנחם, פMachberet Menachem, Letter Peh
א׳פא
1
ב׳לפאת נגבה תימנה (שמות כו, יח), ולא תשחית את פאת זקנך (ויקרא יט, כז), ואם מפאת פניו ימרט ראשו (שם יג, מא), ותחלקם לפאת (נחמיה ט, קב), אמרתי אפאיהם (דברים לב, כו), ענין אחד להם.
2
ג׳פאר
3
ד׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, אשר בך אתפאר (ישעיהו מט, ג), כי תפארת עזמו אתה (תהלים פט, יח), פארך חבוש עליך (יחזקאל כד, יז), לתת להם פאר תחת אפר (ישעיהו סא, ג), כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו). וקרוב לענינם היתפאר הגרזן על החצב בו (ישעיהו י, טו), התפאר עלי (שמות ח, ה).
4
ה׳השני, ותחת פארתיו ילדו (יחזקאל לא, ו), ותארכנה פארתיו (שם לא, ה), מסעף פארה במערצה (ישעיהו י, לג), לא תפאר אחריך (דברים כד, כ), כמו שבירה.
5
ו׳פג
6
ז׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, ויפג לבו (בראשית מה, כו), נפוגתי ונדכתי עד מאד (תהלים לח, ט), אל תתני פגות לך (איכה ב, יח), ולא תדמה מאין הפגות (שם ג, מט), נגרה ולא תפוג (תהלים עז, ג), על כן תפוג תורה (חבקוק א, ד), ענין רפיון המה.
7
ח׳השני, התאנה חנטה פגיה (שיר ב, יג), כמו נצניה לפי הענין.
8
ט׳פגל
9
י׳ולא באה בפי בשר פגול (יחזקאל ד, יד), פגול הוא לא ירצה (ויקרא יט, ז), ומרק פגלים כליהם (ישעיהו סה, ד).
10
י״אפגע
11
י״במתחלק לשני מחלקות: האחד, ויפגע במקום (בראשית כח, יא), ופגעו לי בעפרון בן צחר (שם כג, ח), ואל תפגע בי (ירמיהו ז, טז), ויצו עליה במפגיע (איוב לו, לב), ענין פגישה הם.
12
י״גהשני, ויפגע בו וימת (מ"א ב, כה), ופגע בו וקברהו (שם ב, לא), אשר פגע בשני אנשים (שם ב, לב), פן יפגענו (שמות ה, ג), פגעת את שש ועשה צדק (ישעיהו סד, ד), פגיעות מות הם.
13
י״דפגר
14
ט״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, רב הפגר (עמוס ח, ג), וירד העיט על הפגרים (בראשית טו, יא), ופגריהם יעלו באשם (ישעיהו לד, ג), ופגריכם אתם (במדבר יד, לב), כפגר מובס (ישעיהו יד, יט), ענין גויה הם.
15
ט״זהשני, אשר פגרו מעבר את נחל הבשור (ש"א ל, י), כמו נשארו.
16
י״זפגש
17
י״חאפגשם כדב שכול (הושע יג, ח), פגוש דב שכול באיש (משלי יז, יב), כל יפגשך עשו אחי (בראשית לב, יח), ופגשו ציים את איים (ישעיהו לד, יד), ענין פגיעה המה.
18
י״טפד
19
כ׳והפדה לא נפדחה (ויקרא יט, כ), ואת פדויי השלשה (במדבר ג, מו), והפרה (שמות כא, ח), כמשמעו ענין גאולה.
20
כ״אפדע
21
כ״בפדעהו מרדת שחת (איוב לג, כד), ענין פדיון הוא כמשמעו.
22
כ״גפדר
23
כ״דואת ראשו ואת פרדו (ויקרא א, יב), את הראש ואת הפרד (שם א, ח), פתרונו לפי ענינו כמו חלבו.
24
כ״הפז
25
כ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, הנחמדים מזהב ומפז רב (תהלים יט, יא), ראשו כתם פז (שיר ה, יא), ויפזו זרעי ידיו (בראשית מט, כד), ותמורתה כלי פז (איוב כח, יז).
26
כ״זהשני, מפזז ומכרכר לפני יי' (ש"ב ו, טז), ענין רקידה הוא.
27
כ״חפזר
28
כ״טמפזר ומפרד (אסתר ג, ח), אשר פזרו בגוים (יואל ד, ב), יש מפזר ונוסף עוד (משלי יא, כד), פזר נתן לאביונים (תהלים קיב, ט), ענין חלוק הם.
29
ל׳פח
30
ל״אמתחלק לארבע מחלקות: האחד, פח יקוש (הושע ט, ח), והפחתם אותו (מלאכי א, יג), אשית בישע יפיח לו (תהלים יב, ו), הפח נשבר (שם קכד, ז), הפח בחורים כלם (ישעיהו מב, כב), ענין מוקש הם.
31
ל״בהשני, ותקותם מפח נפש (איוב יא, כ), ויפח באפיו נשמת חיים (בראשית ב, ז), נפח באשפחם (ישעיהו נד, טז), ונפחתי בו (חגי א, ט), עד שיפוח היום (שיר ב, יז), סיר נפוח אני ראה (ירמיהו א, יג), לפחת עליו אש (יחזקאל כב, כ).
32
ל״גהשלישי, רקעי פחים (במדבר יז, ג).
33
ל״דהרביעי, ואל האחשדרפנים והפחות (אסתר ח, ט), את פני פחת אחד (מ"ב יח, כד), פחת יהודה (חגי א, א), סגניא ופחותא (דניאל ג, ב), לחם הפחה לא אכלתי (נחמיה ה, יד).
34
ל״הפחד
35
ל״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, פחדו בציון חטאים (ישעיהו לג, יד), ופחדו יפל עליכם (איוב יג, יא), פחדכם ומוראכם (דברים יא, כה), ענין מורא הם.
36
ל״זהשני, גירי פחדיו ישרגו (איוב מ, יז). ודמיונו בלשון ארמית מריס פחדין (תרגום מרוח אשך ויקרא כא, כ).
37
ל״חפחז
38
ל״טפחז כמים אל תותר (בראשית מט, ד), אנשים רקים ופחזים (שופטים ט, ד), לשון מהרות.
39
מ׳פחם
40
מ״אופעל בפחם (ישעיהו מד, יב), פחם לנחלים (משלי כו, כא).
41
מ״בפחר
42
מ״גהסף די פחר (דניאל ב, מא), ענין חרס היוצר הוא, כמשמעו.
43
מ״דפחת
44
מ״האל הפחת הגדול (ש"ב יח, יז), באחת הפחתים (שם יז, ט), פחד ופחת ופח (ישעיהו כד, יז), יפל אל הפחת (שם כד, יח), פחתת הוא (ויקרא יג, נה), ענין עומק הם.
45
מ״ופטד
46
מ״זארם פטדה וברקת (שמות כח, יז), לא יערכנה פטדת כוש (איוב כח, יט), אבן השהם הוא.
47
מ״חפטר
48
מ״טכל פטר רחם ליי' (שמות יג, יב), ופטורי ציצים (מ"א ו, יח), יפטרו בשפה (תהלים כב, ח), פוטר מים (משלי יז, יד), כי לא פטר יהוידע הכהן (דה״ב כג, ח).
49
נ׳פטש
50
נ״אוכפטיש יפצץ סלע (ירמיהו כג, כט), מחליק פטיש (ישעיהו מא, ז), כלי מפץ הם.
51
נ״בפך
52
נ״גמתחלק לשלש מחלקות: האחד, הנה מים מפכים (יחזקאל מז, ב), את פך השמן (ש"א י, א), ענין אסוך הם.
53
נ״דהשני, ותשם בפוך עיניה (מ"ב ט, ל), כי תקרעי בפוך עיניך (ירמיהו ד, ל), לשון כחל המה.
54
נ״ההשלישי, הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך (ישעיהו נד, יא), אבני פוך ורקמה וכל אבן יקרה (דה״א כט, ב).
55
נ״ופל
56
נ״זמתחלק לשש מחלקות: האחד ונתן בפללים (שמות כא, כב), פקו פליליה (ישעיהו כח, ז), ויעמד פינחס ויפלל (תהלים קו, ל), ויפלל אלהים (ש"א ב, כה), ראה פניך לא פללתי (בראשית מה, יא), עשו פלילה (ישעיהו טז, ג), ואיבינו פלילים (דברים לב, לא).
57
נ״חהשני, ונפלינו אני ועמך (שמות לג, טז), הפלה חסדיך (תהלים יז, ז), והפליתי ביום ההוא (שמות ח, יח).
58
נ״טהשלישי, הנפילים היו בארץ (בראשית ו, ד), ושם ראינו את הנפילים (במדבר יג, לג).
59
ס׳הרביעי, נפילה מתחלק לארבע ענינים: האחד, מיום נפלו עד העם הזה (ש"א כט, ג), מי גר אתך עליך יפול (ישעיהו נד, טו), לכו ונפלה אל מחנה ארם (מ"ב ז, ד), וממנשה נפלו אל דויד (דה״א יב, יט). והקרבים אליהם חבלים נפלו לי בנעימים (תהלים טז, ו), ויפלו חבלי מנשה עשרה (יהושע יז, ה), ויפל הגורל על יונה (יונה א, ז). השני, לא נפל אנכי מכם (איוב יב, ג), ויתכן להיות מגזרתו ומפל בר נשביר (עמוס ח, ו), והקרובים אליהם, ולא נתן תפלה לאלהים (איוב א, כב). והקרובים אליהם, אמר אל טחי תפל (יחזקאל יג, יא), היאכל תפל מבלי מלח (איוב ו, ו). השלישי, נפל אשת בל חזו שמש (תהלים נח, ט), או כנפל טמון (איוב ג, טז), טוב ממנו הנפל (קהלת ו, ג), מפלי בשרו דבקו (איוב מא, טו). הרביעי, ויפל מלא קומתו ארצה (ש"א כה, כ), ויפלו לפניו (בראשית מד, יד), ויפלו על פניהם (ויקרא ט, כד).
60
ס״אהמחלקה החמישי, תפלה לעני כי יעטף (תהלים קב, א), שמע תפלה (שם סה, ג), ואתפלל אל יי' (דברים ט, כו).
61
ס״בהששי, ופול ועדשים ודחן וכסמים (יחזקאל ד, ט), כמשמעו.
62
ס״גפלג
63
ס״דמתחלק לשני ענינים: האחד, פלג אלהים מלא מים (תהלים םה, י), על פלגי מים (שם א, ג), נהר פלגיו (שם מו, ה).
64
ס״ההשני, מי פלג לשטף תעלה (איוב לה, כה), בלע אדני פלג לשונם (תהלים נה, י), בפלגות ראובן (שופטים ה, טו), והקימו כהניא בפלגתהון (עזרא ו, יח), ענין חלוק הם, ויתכן להיות מגזרת העליון.
65
ס״ופלגש
66
ס״זושמונים פילגשים (שיר ו, ח).
67
ס״חפלד
68
ס״טבאש פלדת הרכב (נחום ג, ד) כמשמעו. לפי ענינו כמו, ולפיד אש (בראשית טו, יז).
69
ע׳פלח
70
ע״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, עד יפלח חץ כבדו (משלי ז, כג), כפלח הרמון רקתך (שיר ד, ג), ויפלח אל סיר הנזיר (מ"ב ד, לט), יפלח כליותי ולא יחמל (איוב טז, יג), פלח רכב (שופטים ט, נג), כפלח תחתית (איוב מא, טז).
71
ע״בהשני, לאלהי לא איתיכון פלחין (דניאל ג, יד), ענין עבודה הוא.
72
ע״גפלט
73
ע״דפלטה נפשי (תהלים יז, יג), על און פלט למו (שם נו, ח), ויבא הפליט (בראשית יד, יג), ענין הצלה המה. ויתכן להיות מגזרתו, תפלט פרתו ולא תשכל (איוב כא, י).
74
ע״הפלך
75
ע״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, שר חצי פלך קעילה לפלכו (נחמיה ג, יז).
76
ע״זהשני, ומחזיק בפלך (ש"ב ג, כט), מתהלך במשענת. ויתכן להיות מגזרתו וכפיה תמכו פלך (משלי לא, יט), שם הכלי 'פלך' כמשמעו, העשוי למטוה. ידיה שלחה בכשור וכפיה תמכו פלך, אם כישור כלי מטוה במה תטווינה הנשים. פלך כמו פלכה בלשון משנה, ואם כישור מגזרת כשרון, פתרון פלך כענין העליון.
77
ע״חפלן
78
ע״טאל מקום פלני אלמני (ש"א כא, ג).
79
פ׳פלס
80
פ״אושקל בפלס הרים (ישעיהו מ, יב), מעגל צדיק תפלס (שם כו, ז), חמס ידיכם תפלסון (תהלים נח, ג), ארח חיים פן תפלס (משלי ה, ו), התדע על מפלשׂי עב (איוב לז, טז).
81
פ״בפלץ
82
פ״גפלצות בעתתני (ישעיהו כא, ד), ועמודיה יתפלצון (איוב ט, ו), ענין רעדה ומורא הם. ויתכן להיות מגזרתו אשר עשתה מפלצת לאשרה (מ"א טו, יג), תפלצתך השיא אתך (ירמיהו מט, טז).
83
פ״דפלש
84
פ״הוהתפלשי באפר (ירמיהו ו, כו), בבית לעפרה עפר התפלשי (מיכה א, י), באפר יתפלשו (יחזקאל כז, ל), ענין כפישה הם.
85
פ״ופם
86
פ״זופם ממלל רברבן (דניאל ז, ח), וסגר פם אריותא (שם ו, כג), ויעש פימה עלי כסל (איוב טו, כז).
87
פ״חפן
88
פ״טמתחלק לאחד עשר מחלקות: האחד, פן יבא והכני (בראשית לב, יב), פן תאמרו מצאנו חכמה (איוב לב, יג), פן תאמר עצבי עשם (ישעיהו מח, ה), ופן יסורו מלבבך (דברים ד, ט).
89
צ׳השני, פנים בפנים דבר יי' (שם ה, ד), כי ראיתי אלהים פנים אל פנים (בראשית לב, לא), ראיתי פניך כראת פני אלהים (שם לג, י), אל מול פני המנורה (במדבר ח, ב), אל מול פני המלחמה החזקה (ש"ב יא, טו), אל פני הכפרת (ויקרא טז, ב).
90
צ״אהשלישי, פני יי' בעשי רע (תהלים לד, יז), פני יי' חלקם (איכה ד, טז), ואני אתן את פני באיש ההוא (ויקרא כ, ג), ענין קצף [נ"וו קנאה וזעם] המה.
91
צ״בהרביעי, פנה אלי וחנני (תהלים פו, טז), ופניתי אליכם (ויקרא כו, ט), פנה אל תפלת הערער (תהלים קב, יח).
92
צ״גהחמישי, כי פנה היום (ירמיהו ו ד), כי פנו אלי ערף ולא פנים (שם ב, כז), ויפן ויצא מעם פרעה (שמות י, ו), והיה כהפנתו שכמו (ש"א י, ט), ויפן זנב אל זנב (שופטים טו, ד), נשאתי אימיך אפונה (תהלים פח, טז), ענין הפך וסבוב הם.
93
צ״דהששי, מפני שיבה תקום (ויקרא יט, לב), מפני האף והחמה (דברים ט, יט), כי לא אוכל לקום מפניכם (בראשית לא, לה).
94
צ״ההשביעי, מפני אשר ירד עליו יי' באש (שמות יט, יח), ולא יכלו החרטמים לעמד לפני משה (שמות ט, יא), לעמוד לשרת מפני הענן (דה״ב ה, יד).
95
צ״והשמיני, לפני בוא יום יי' (יואל ג, ד), וזאת לפנים בישראל (רות ד, ז), לפנים הארץ יסדת (תהלים קב, כו).
96
צ״זהתשיעי, סלו סלו פנו דרך (ישעיהו נז, יד), פנו דרך יי' (שם מ, ג), ופנה דרך לפני (מלאכי ג, א), ופנו את הבית (ויקרא יד, לו).
97
צ״חהעשירי, היתה לראש פנה (תהלים קיח, כב), ממנו פנה ממנו יתד (זכריה י, ד), פנת יקרת מוסד (ישעיהו כח, טז), ענין זוית המה.
98
צ״טהעשתי עשרה, הוא ההיכל לפני (מ"א ו, יז).
99
ק׳פנג
100
ק״אופנג ודבש ושמן (יחזקאל כז, יז).
101
ק״בפנין
102
ק״גורחוק מפנינים מכרה (משלי לא, י), יש זהב ורב פנינים (שם כ, טו), אבני שוהם המה.
103
ק״דפנם
104
ק״האל הקדש פנימה (ויקרא י, יח), אל החצר הפנימית (אסתר ד, יא), בפנימי ובחיצון (יחזקאל מא, יז).
105
ק״ופנק
106
ק״זמפנק מנער עבדו (משלי כט, כא), ענין מעדנים הוא, וארמית הוא כמו תפניקי מלכא (תרגום מעדני מלך בראשית מט, כ).
107
ק״חפס
108
ק״טמתחלק לשני מחלקות: האחד, כי פסו אמונים מבני אדם (תהלים יב, ב), כמו אפסו.
109
ק״יהשני, שליח פסא די ידא (דניאל ה, כד), כמו כף יד. ויתכן להיות מגזרת ויהי פסת בר בארץ (תהלים עב, טז), ואם פשה תפשה (ויקרא יג, ז), נכון להיות מגזרתו פסת בר, לולא שזה בסמ"ך וזה בשי"ן, אבל ברוב מקומות ענין אחד לשניהם.
110
קי״אפסג
111
קי״בעלה ראש הפסגה (דברים ג, כז), פסגו ארמנותיה (תהלים מח, יד), ענין זקיפה הם.
112
קי״גפסח
113
קי״דמתחלק לשני מחלקות: האחד, פסח הוא ליי' (שמות יב, יא), ופסח יי' על הפתח (שם יב, כג), פסוח והמליט (ישעיהו לא, ה), כמו חמלה.
114
קי״ההשני, והוא פסח שתי רגליו (ש"ב ט, יג), העורים והפסחים (שם ה, ו), עד מתי אתם פסחים (מ"א יח, כא), ויפסחו עלהמזבח (שם יח, כו).
115
קי״ופסל
116
קי״זפסל לך שני לחת אבנים כראשנים (שמות לד, א), ויפסלו בני שלמה (מ"א ה, לב).
117
קי״חפע
118
קי״טהופיע מהר פארן (דברים לג, ב), יושב הכרכים הופיעה (תהלים פ, ב), וחללו יפעתך (יחזקאל כה, ז).
119
ק״כפעל
120
קכ״אפעל ישועות בקרב הארץ (תהלים עד, יב), כי פעל אדם ישלם לו (איוב לד, יא), פעלך בקרב שנים (חבקוק ג, ב).
121
קכ״בפעם
122
קכ״גמתחלק לארבע מחלקות: האחד, פעם בחוץ פעם ברחבת (משלי ו, יב), פעמים רבות יצילם (תהלים קו, מג), הפעם אודה את יי' (בראשית כט, לה).
123
קכ״דהשני, ותחל רוח יי' לפעמו (שופטים יג, כה), הרימה פעמיך למשאות נצח (תהלים עד, ג), ותפעם רוחו (בראשית מא, ח), נפעמתי ולא אדבר (תהלים עז, ה), ותתפעם רוחו (דניאל ב, א).
124
קכ״ההשלישי, מה יפו פעמיך (שיר ז, ב), פעמי דלים (ישעיהו כו, ו), פעמי מרכבותיו (שופטים ה, כה), פעמיו ירחץ בדם הרשע (תהלים נח, יא), את הולם פעם (ישעיהו מא, ז), לשון רגל וצעד המה.
125
קכ״והרביעי, ונתת על ארבע פעמתיו (שמות כה, יב).
126
קכ״זפעמון
127
קכ״חפעמון זהב ורמון (שמות כה, לד), פעמן ורפן (שם לט, כו), ויתנו את הפעמנים (שם לט, כה).
128
קכ״טפער
129
ק״לופערה פיה לבלי חק (ישעיהו ה, יד), ופיהם פערו למלקוש (איוב כט, כג), פי פערתי ואשאפה (תהלים קיט, קלא), פערו עלי בפיהם (איוב טז, י), כמו פתחו עלי בפיהם.
130
קל״אפ
131
קל״במתחלק לשלש מחלקות: האחד, פה אל פה אדבר (במדבר יב, ח), פתח פיך לאלם (משלי לא, ח), פי צדיק ינוב חכמה (שם י, לא), כי פי הוא צוה (ישעיהו לד, טז), וחרב פיפיות בידם (תהלים קמט, ו), ולה שני פיות (שופטים ג, טז), והיתה הפצירה פים (ש"א ג, כא), כפי כתנתי יאזרני (איוב ל, יח), שירד על פי מדותיו (תהלים קלג, ב), כפי תחרא (שמות כח, לב).
132
קל״גהשני, לפי רב השנים (ויקרא כה, טז), כפי עבדתם (במדבר ז, ז), ולפי העלות הענן (שם ט, יז), לפיהן ישיב גאלתו (ויקרא כה, נא), הן אני כפיך לאל (איוב לג, ו).
133
קל״דהשלישי, ואתה פה עמד עמדי (דברים ה, כח), פה אשב כי אויתיה (תהלים קלב, יד).
134
קל״הפץ
135
קל״ומתחלק לארבע מחלקות: האחד, פצה פיך (יחזקאל ב, ח), הבל יפצה פיהו (איוב לה, טז), ואנכי פציתי פי אל יי' (שופטים יא, לה), אשר פצו שפתי (תהלים סו, יד).
136
קל״זהשני, פצני והצילני (שם קמד, ז), הפוצה את דוד עבדו (שם קמד, י), לשון הצלה המה.
137
קל״חהשלישי, ויפץ יי' אותם משם (בראשית יא, ח), יפץ קדים עלי ארץ (איוב לח, כד), עלה מפיץ על פניך (נחום ב, ב), ונפצות יהודה יקבץ (ישעיהו יא, יב).
138
קל״טהרביעי, מפיץ וחרב וחץ (משלי כה, יח), וכפטיש יפצץ סלע (ירמיהו כג, כט), ונפץ את עולליך (תהלים קלז, ט), ונפוץ הכרים אשר בידם (שופטים ז, יט), נפץ וזרם (ישעיהו ל, ל), נפוץ האיש הזה כניהו (ירמיהו כב, כח), ואחז בערפי ויפצפצני (איוב טז, יב), לשון שבר הם.
139
ק״מפצח
140
קמ״אפצחי רנה וצהלי (ישעיהו נד, א), ואת עצמתיהם פצחו (מיכה ג, ג), כמו פתחו.
141
קמ״בפצל
142
קמ״גאת המקלות אשר פצל (בראשית ל, לח), ויפצל בהן פצלות לבנות (שם ל, לז), מחשף הלבן (שם), יוכיח.
143
קמ״דפצם
144
קמ״ההרעשת ארץ פצמת (תהלים ס, ד), כמו הריסה, אין לו חבר.
145
קמ״ופצע
146
קמ״זחבורות פצע תמריק ברע (משלי כ, ל), למי פצעים חנם (שם כג, כט), פצע וחבורה (ישעיהו א, ו), הכוני פצעוני (שיר ה, ז), פצע תחת פצע (שמות כא, כה), פצוע דכה (דברים כג, ב), והרבה פצעי חנם (איוב ט, יז), נאמנים פצעי אוהב (משלי כז, ו).
147
קמ״חפצר
148
קמ״טמתחלק לשני מחלקית: האחד, ויפצר בם מאד (בראשית יט, ג), ויפצרו ביאש בלוט מאד (שם יט, ט), ויפצרו בו עד בוש (מ"ב ב, יז), ואון ותרפים הפצר (ש"א טו, כג).
149
ק״נהשני, והיתה הפצירה פים למחרשות ולאתים (שם יג, כא).
150
קנ״אפק
151
קנ״במתחלק לשני מחלקות: האחד, ופיק ברכים (נחום ב, יא), זאת לך לפוקה (ש"א כה, לא), פקו פלילה (ישעיהו כה, ו), יחזקם ולוא יפיק (ירמיהו י, ד), כמו לא ימוט.
152
קנ״גהשני, ותפק לרעב נפשך (ישעיהו נח, י), זממו אל תפק (תהלים קמ, ט), ויפק רצון מיי' (משלי ח, לה). והקרבים אליהם פוקו ואתו (דניאל ג, כו), ונפק מן קדמוהי (דניאל ז, י), די הנפקו מן היכלא (שם ה, ג).
153
קנ״דפקד
154
קנ״המתחלק לארבע מחלקות: האחד, ואתה הפקד את הלוים (במדבר א, ג), ויפקד המלך פקידים (אסתר ב, ג).
155
קנ״והשני, ולא נפקד ממנו איש (במדבר לא, מט), כמו לא נחסר.
156
קנ״זהשלישי, פקודי ה' ישרים (תהלים יט, ט), כי פקדיך נצרחי (שם קיט, נו).
157
קנ״חהרביעי, ויפקדם בטלאים (ש"א טו, ד), פקדיהם למטה ראובן (במדבר א, כא).
158
קנ״טפקח
159
ק״סמתחלק לשני מחלקות: האחד, ותפקחנה עיני שניהם (בראשית ג, ז).
160
קס״אהשני, כי השחד יעור פקחים (שמות כג, ה).
161
קס״בפקע
162
קס״גוילקט ממנו פקעות (מ"ב ד, לט), פקעים ופטורי צצים (מ"א ו, יח), ופקעים מתחת לשפתו (שם ז, כד), שנים טורים הפקעים (שם). [פירש בעל הערוך על וילקט ממנו פקועות, שהן כעין אבטיחים קטנים ועושין מזרע שלהם שמן, הוא שאמרו רבותינו ז"ל בשמן פקועות, עיין בשרשי רד"ק שרש 'פקע'.
163
קס״דפר
164
קס״המתחלק לשמנה מחלקות: האחד, פר בן בקר (ויקרא ד, ג), ופר שני בן בקר (במדבר ח, ח), ופרה ודוב תרעינה (ישעיהו יא, ז), פרות הבשן (עמוס ד, א), כמשמעו.
165
קס״והשני, פרי עץ הדר (ויקרא כג, מ), פרו וישרצו (שמות א, ז), ויפר את עמו מאד (תהלים קה, כד), בן פרת יוסף בן פרת עלי עין (בראשית מט, כב), פרה ראש ולענה (דברים כט, יז), כגפן פריה (תהלים קכח, ג), ותארכנה פארתיו (יחזקאל לא, ה).
166
קס״זהשלישי, אתה פוררת בעזך ים (תהלים עד, יג), פור התפוררה ארץ (ישעיהו כד, יט), שלו הייתי ויפרפרני (איוב טז, יב), לשון שבר הם.
167
קס״חהרביעי, אך ענינו קרוב לענין ראשון (נ"ו העליון), מפר מחשבות ערומים (שם ה, יב), מפר אתות בדים (ישעיהו מד, כה), אם תפרו את בריתי היום (ירמיהו לג, כ), והפר ברית ונמלט (יחזקאל יז, טו), ותפר ביום ההוא (זכריה יא, יא).
168
קס״טהחמישי, הפיל פור הוא הגורל (אסתר ג, ז), פורים על שם הפור (שם ט, כו).
169
ק״עהששי, פרה למוד מדבר (ירמיהו ב, כד).
170
קע״אהשביעי, זהב פרוים (דה״ב ג, ו).
171
קע״בהשמיני, או בקלחת או בפרור (ש"א ב, יד), ובשלו בפרור (במדבר יא, ח), כל פנים קבצו פארור (יואל ב, ו).
172
קע״גפרד
173
קע״דמתחלק לשלש מחלקות: האחד, הפרד הגמל והחמור (זכריה יד, טו), על הפרדה אשר לי (מ"א א, לג), כמשמעו.
174
קע״ההשני, עבשו פרדות (יואל א, יז), עם הזנות יפרדו (הושע ד, יז), ענין שתיות ונסכים הם. נראים שני המלים האלה קרובי ענין הם.
175
קע״והשלישי, מפזר ומפרד (אסתר ג, ח), אחרי הפרד לוט (בראשית יג, יד), לתאוה יבקש נפרד (משלי יח, א), ויפרדו איש מעל אחיו (בראשית יג, יא).
176
קע״זפרדס
177
קע״חפרדס רמונים (שיר ד, יג), שמר הפרדס (נחמיה ב, ח), גנות ופרדסים (קהלת ב, ח).
178
קע״טפרז
179
ק״פפרזות תשב ירושלים (זכריה ב, ח), חדלו פרזון בישראל (שופטים ה, ז), היהודים הפרזים היושבים בערי הפרזות (אסתר ט, יט).
180
קפ״אפרזל
181
קפ״בשקוהי דפרזל (דניאל ב, לג), על רגלוהי דפרזלא (שם ב, לד).
182
קפ״גפרח
183
קפ״דכדשא תפרחנה (ישעיהו סו, יד), פרח תפרח ותגל (שם לה, ב), פרח שושן (מ"א ז, כו), הפרחה הגפן (שיר ו, יא).
184
קפ״הפרט
185
קפ״והפרטים על פי הנבל (עמוס ו, ה), ופרט כרמך לא תלקט (ויקרא יט, י).
186
קפ״זפרך
187
קפ״חלא תדרה בו בפרך (ויקרא כה, מג), ויעבדו מצרים את בני ישראל בפרך (שמות א, יג).
188
קפ״טפרם
189
ק״צובגדיו לא יפרם (ויקרא כא, י), ובגדיכם לא תפרמו (שם י, ו), ענין קריעה הם.
190
קצ״אפרס
191
קצ״במתחלק לשני מחלקות. האחד, כל מפרסת פרסה (ויקרא יא, ג), ופרסתיך אשים נחושה (מיכה ד, יג), מקרין מפריס (תהלים סט, לב), ופרסיהן יפרק (זכריה יא, טז), ענין צפרנים הם.
192
קצ״גהשני, פרס פריסת מלכותך (דניאל ה, כח).
193
קצ״דפרע
194
קצ״המתחלק לשני מחלקות: האחד, כי פרע הוא כי פרעה אהרן (שמות לב, כה), בפרע פרעות בישראל (שופטים ה, ב), פרעהו אל תעבר בו (משלי ד, טו), ותפרעו כל עצתי (שם א, כה).
195
קצ״והשני, ופרע את ראש האשה (במדבר ה, יח), ראשיכם אל תפרעו (ויקרא י, ו), ופרע לא ישלחו (יחזקאל מד, כ), וראשו יהיה פרוע (ויקרא יג, מה).
196
קצ״זפרעש
197
קצ״חאחרי פרעש אחד (ש"א כד, טו).
198
קצ״טפרץ
199
ר׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, עמד בפרץ לפניו (תהלים קו, כג), פרץ נחל מעם גר (איוב כח, ד), יפרצני פרץ על פני פרץ (שם טז, יד), ופרץ גדר ישכנו נחש (קהלת י, ח).
200
ר״אהשני, ויפרץ האיש מאד מאד (בראשית ל, מג), ומקנהו פרץ בארץ (איוב א, י), הזנו ולא יפרצו (הושע ד, י), מה פרצת עליך פרץ (בראשית לח, כט).
201
ר״בפרק
202
ר״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, ואל תעמד על הפרק (עובדיה י, ד), כלה כחש פרק מלאה (נחום ג, א), מפרק הרים (מ"א יט, יא), ופרסיהן יפרק (זכריה יא, טז), פרק ואין מציל (תהלים ז, ג), ויתפרקו כל העם את נזמי הזהב (שמות לב, ג).
203
ר״דהשני, ויפרקנו מצרינו (תהלים קלו, כד), פרק אין מידם (איכה ה, ח), 'מושיע' בלשון ארמית פורק.
204
ר״ההשלישי, ותשבר מפרקתו וימת (ש"א ד, יח).
205
ר״ופרש
206
ר״זמתחלק לשלש מחלקות: האחד, פרש מעלה (נחום ג, ג), פרש ורמה קשת (ירמיהו ד, כט), רכב ישראל ופרשיו (מ"ב ב, יב), כמשמעו.
207
ר״חהשני, וקרבו ופרשו (ויקרא ד, יא), וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם (מלאכי ב, ג).
208
ר״טהשלישי, כי לא פרש מה יעשה לו (במדבר טו, לד), לפרש להם על פי יי' (ויקרא כד, יב), ואת פרשת הכסף (אסתר ד, ז), ופרשת גדלת מרדכי (שם י, ב).
209
ר״יפרשׂ
210
רי״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, ולא יפרסו להם על אבל לנחמו (ירמיהו טז, ז), הלא פרס לרעב לחמך (ישעיהו נח, ז), פרש אין להם (איכה ד, ד), פרשה ציון בידיה (שם א, יז).
211
רי״בהשני, אפרש את כפי אל יי' (שמות ט, כט), ובפרשכם כפיכם (ישעיהו א, טו), וכפיו פרשות השמים (מ"א ח, נד).
212
רי״גפרשגן
213
רי״דדנה פרשגן אגרתא (עזרא ד, יא), כמו פתשגן הכתב (אסתר ג, יד), ואת פתשגן כתב הדת (שם ד, ח), ענין טופס ובאור.
214
רי״הפרשז
215
רי״ופרשז עליו עננו (איוב כו, ט), פתרונו לפי ענינו כמו סך עליו עננו.
216
רי״זפרתם
217
רי״חחיל פרס ומדי הפרתמים (אסתר א, ג), כמשמעו, כמו השרים.
218
רי״טפש
219
ר״כופשו פרשיו (חבקוק א, ח), כי תפשו כעגלה דשא (ירמיהו נ, יא), ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג, כ), ולא ידע בפש מאד (איוב לה, טו), כמו במאד מאד.
220
רכ״אפשׂ
221
רכ״בואם פשה תפשה (ויקרא יג, ז), לא פשתה בעור (שם יג, כה), כמו בעור ירבה.
222
רכ״גפשח
223
רכ״דויפשחני שמני שומם (איכה ג, יא), ומצאנו בלשון ארמית וישסף שמואל את אגג (ש"א טו, לג), ופשח שמואל ית אגג.
224
רכ״הפשט
225
רכ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, פשטה וערה (ישעיהו לב, יא), פן אפשיטנה ערמה (הושע ב, ה), ויפשיטו את יוסף (בראשית לו, כג).
226
רכ״זהשני, אל פשטתם היום (ש"א כז, י), ועמלקי פשטו אל נגב (שם ל, א), ויפשטו על הגמלים ויקחום (איוב א, יז).
227
רכ״חפשע
228
רכ״טמתחלק לשנים חלקוה: האחד: ועבר על פשע (מיכה ז, יח), כי פשעי אני אדע (תהלים נא, ה), נאם פשע לרשע (שם לו, ב).
229
ר״להשני, ויפשעו ישראל בבית דוד (מ"א יב, יט), והם פשעו בי (ישעיהו א, ב), פשע וכחש ביי' (שם נט, יג), ענין מעל ומרדות הם.
230
רל״אפשׂע
231
רל״בכי כפשע ביני ובין המות (ש"א כ, ג), אפשעה בה אציתנה יחד (ישעיהו כז, ד), ויכרת את מדויהם בחצי עד המפשעה (דה״א יט, ד), פתרונו לפי ענינו.
232
רל״גפשׂק
233
רל״דותפשׂקי את רגליך לכל עובר (יחזקאל טז, כה), פשק שפתיו מחתה לו (משלי יג, ג), ענין מפתח הם.
234
רל״הפשר
235
רל״וומי יודע פשר דבר (קהלת ח, א), והן חלמא ופשרה תהחון (דניאל ב, ו), ענין פתרון הם.
236
רל״זפת
237
רל״חמתחלק לשלש מחלקות: האחד, פתות אתה פתים (ויקרא ב, ו), ואכל פתי לבדי (איוב לא, יז), בשעלי שעורים ובפתותי לחם (יחזקאל יג, יט), פתך אכלת תקיאנה (משלי כג, ח).
238
רל״טהשני, פתיתני יי' ואפת (ירמיהו כו), והנביא כי יפתה ודבר דבר (יחזקאל יד, ט), מי יפתה את אחאב מלך ישראל (דה״ב יח, יט), מי פתי יסור הנה (משלי ט, ד), ויהי אפרים כיונה פותה אין לב (הושע ז, יא), ויי' פתהן יערה (ישעיהו ג, יז), פתיות ובלי דעה מה (משלי ט, יג).
239
ר״מהשלישי, יפת אלהים ליפת (בראשית ט, כז), פתיה אמין שתין (עזרא ו, ג), כי ערוך מאתמול תפתה (ישעיהו ל, לג), ענין מרחב הם.
240
רמ״אפתאם
241
רמ״בואקוב נוהו פתאם (איוב ה, ג), בפתע פתאם (במדבר ו, ט), אשר פתאם לפתע יבוא שברה (ישעיהו ל, יג), ופתאם יבא אל היכלו (מלאכי ג, א), פתאם קרוב מפתע.
242
רמ״גפתגל
243
רמ״דותחת פתיגיל מחגרת שק (ישעיהו ג, כד), פתרונו לפי ענינו.
244
רמ״הפתגם
245
רמ״ואשר אין נעשה פתגם (קהלת ח, יא), וכנמא פתגמא התיבונא לממר (עזרא ה, יא).
246
רמ״זפתח
247
רמ״חמתחלק לשלש מחלקות: האחד, פתח דבריך יאיר (תהלים קיט, קל), פתח לבנון דלתיך (זכריה יא, א), פתח חרצבות רשע (ישעיהו נח, ו), כל יתרי פתח (איוב ל, יא), ויפתח הגמלים (בראשית כד, לב).
248
רמ״טהשני, פתוחי חתם, תפתח את שתי האבנים (שמות כח, יא), ויפתח על הלחת ידתיה (מ"א ז, לו), ועתה פתוחיה יחד (תהלים עד, ו).
249
ר״נהשלישי, ויבאו פתחי נדיבים (ישעיהו יג, ב), והמה פתחות (תהלים נה, כב), ואת ארץ נמרד בפתחיה (מיכה ה, ה), ענין חרבות הם.
250
רנ״אפתל
251
רנ״בוקצץ פתלים (שמות לט, ג), על פתיל תכלת (שם כח, לז), פתילים כמשמעו. ויתכן להיות מגזרתו, אשר אין צמיד פתיל עליו (במדבר יט, טו), ועצת נפתלים נמהרה (איוב ה, יג), נפתולי אלהים נפתלתי (בראשית ל, ח).
252
רנ״גפתן
253
רנ״דכמו פתן חרש יאטם אזנו (תהלים נח, ה), מדורת פתנים בקרבו (איוב כ, יד), על שחל ופתן תדרך (תהלים צא, יג), ענין נחש הוא, נחש וצפעוני.
254
רנ״הפתע
255
רנ״וואם בפתע בלא איבה הדפו (במדבר לה, כב), וכי ימות מת עליו בפתע פתאם (שם ו, ט), פתע כמו פתאום.
256
רנ״זפתר
257
רנ״חהלוא לאלהים פתרנים (בראשית מ, ח), תשמע חלום לפתר אתו (שם מא, טו), ענין פשר הוא.
258
רנ״טפתשגן
259
ר״ספתשגן הכתב (אסתר ג, יד), ואת פתשגן כתב הדת (שם ד, ח).
260
רס״אותשלם מחברת פ"א.
261