מחברת מנחם, רMachberet Menachem, Letter Resh
א׳רא
1
ב׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, ותרא האשה כי טוב העץ למאכל (בראשית ג, ו), וירא יעקב כי יש שבר במצרים (שם מב, א), ראה פניך לא פללתי (שם מח, יא), במראת הלילה (שם מו, ב), במראה אליו אתודע (במדבר יב, ו), ואראה מראות אלהים (יחזקאל א, א), כראת פני אלהים (בראשית לג, י).
2
ג׳השני, ומוראכם וחתכם (שם ט, ב), איה מוראי (מלאכי א, ו), יובילו שי למורא (תהלים עו, יב).
3
ד׳השלישי, והסיר את מראתו בנצתה (ויקרא א, טז), הוי מוראה ונגאלה (צפניה ג, א), ושמתיך כראי (נחום ג, ו), ענין טנוף הם.
4
ה׳ראם
5
ו׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, ומקרני רמים עניתני (תהלים כב, כב), כתועפת ראם לו (במדבר כג, כב).
6
ז׳השני, ראמות וגביש לא יזכר (איוב כח, יח), מאבני השהם הוא.
7
ח׳ראש
8
ט׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, בראשית ברא אלהים (בראשית א, א), ראשית חכמה יראת יי' (תהלים קיא, י), ראשון הוא לכם (שמות יב, ב), וראשית שמנים ימשחו (עמוס ו, ו), מראשית ערסתיכם (במדבר טו, כא). והקרבים אליהם, מראשו ועד רגליו (ויקרא יג, יב), ושמן על ראשך אל יחסר (קהלת ט, ח), אל ראשי המטות (שם ל, ב), והיה לארבעה ראשים (בראשית ב, י).
9
י׳השני, כי תשא את ראש (שמות ל, יב), מה עצמו ראשיהם (תהלים קלט, יז), ומשנאיך נשאו ראש (שם פג, ג), וראה ראש ככבים כי רמו (אעב כב, יב), עבדיך נשאו את ראש (במדבר לא, מט), ענין מנין המה.
10
י״אהשלישי, ראש ותלאה (איכה ג, ה), ופרח כראש משפט (הושע י, ד), ויתנו בברותי ראש (תהלים סט, כב), פרה ראש ולענה (דברים כט, יז), וראש פתנים אכזר (שם לב, לג), כי הפכתם לראש משפט (עמוס ו, יב), וישקנו מי ראש (ירמיהו ח, יד).
11
י״ברב
12
י״גמתחלק לארבע מחלקות: האחד, ויהי כי החל האדם לרב (בראשית ו, א), למען רבות מופתי (שמות יא, ט), כרבם כן חטאו לי (הושע ד, ז). והקרבים אליהם, ושנים יניסו רבבה (דברים לב, ל), ורבבה מימינך (תהלים צא, ו), ואתה מרבבת קדש (שם לג, ב), רכב אלהים רבתים (תהלים סח, יח), ורבו רבבן קדמוהי יקומון (דניאל ז, י). והקרבים אליהם, ובמרבית לא תתן אכלך (ויקרא כה, לז), נשך ותרבית (ויקרא כה, לו), מרבה הונו ותרבית (משלי כח, ח), ולא רבית במחיריהם (תהלים מד, יג). ויש אשר אומרים בנינו ובנתינו אנחנו רבים (נחמיה ה, ב). והקרבים אליהם, אשר טפחתי ורביתי (איכה ב, כב), תרבות אנשים חטאים (במדבר לב, יד), רבתה גוריה (יחזקאל יט, ב).
13
י״דהשני, ויהי רבה קשת (בראשית כא, כ), וימררהו ורבו (שם מט, כג), רבים כל דרכי קשת (ירמיהו ג, כט), יסבו עלי רביו (איוב טז, יג).
14
ט״והשלישי, רבת אדני ריבי נפשי (איכה ג, נח), יי' יחתו מריביו (ש"א ב, י), אם לאל תריבון (איוב יג, ח), המה מי מריבה (במדבר כ, יג), אבחנך על מי מריבה סלה (תהלים פא, ח).
15
ט״זהרביעי, וכרביבים עלי עשב (דברים לב, ב), ואם השמים יתנו רביבים (ירמיהו יד, כב), וימנעו רבבים ומלקוש לוא היה (שם ג, ג).
16
י״זרבד
17
י״חרבד הזהב (בראשית מא, מב), ורביד על גרונך (יחזקאל טז, יא), מרבדים רבדתי ערשי (משלי ז, טו).
18
י״טרבך
19
כ׳מרבכת תביאנה (ויקרא ו, יד), ולמחבת ולמרבכת (דה״א כג, כט).
20
כ״ארבע
21
כ״במתחלק לשני מחלקות: האחד, רביעת ההין (שמות כט, מ), יום רביעי (בראשית א, יט), ורובע הקב דביונים (מ"ב ו, כה), רבוע יהיה כפול (שמות כח, טז), מגזרת ארבע.
22
כ״גהשיני, אל כל בהמה לרבעה אתה (ויקרא כ, טז), בהמתך לא תרביע כלאים (שם יט, יט), ארחי ורבעי זרית (תהלים קלט, ג), וכל רבץ בלשון ארמית כמהו.
23
כ״דרבץ
24
כ״הוהאם רבצת על האפרחים (דברים כב, ו), רבץ תחת משאו (שמות כג, ה), ורבצת ואין מחריד (איוב יא, יט), שכחו רבצם (ירמיהו כ, ו), כמשמעו.
25
כ״ורבק
26
כ״זולאשה עגל מרבק בבית (ש"א כח, כד), ופשתם כעגלי מרבק (מלאכי ג, כ), ענין רך הוא.
27
כ״חרגב
28
כ״טמתקו לו רגבי נחל (איוב כא, לג), ורגבים ידבקו (שם לח, לח), בחרי [נול"וב הרי] אדמה המה.
29
ל׳רגז
30
ל״אלב רגז (דברים כח, סה), רגזו ואל תחטאו (תהלים ד, ה), מעצבך ומרגזך (ישעיהו יד, ג), ולא ירגז עוד (ש"ב ז, י), ברגז רחם תזכור (חבקוק ג, ב), הרגיז ממלכות (שם כג, יא), המרגיז ארץ ממקומה (איוב ט, ו).
31
ל״ברגל
32
ל״גמתחלק לשש מחלקות: האחד, רגל תחת (שמות כא, כד), אם תשיב משבת רגלך (ישעיהו נח, יג), שש מאות אלף רגלי (במדבר יא, כא), שלח ברגליו (שופטים ה, טו), וזרעתיו ומרגלתיו (דניאל י, ו), ותשכב מרגלותיו (רות ג, יד), לרגל המלאכה אשר לפני ולרגל הילדים (בראשית לג, יד), וכל העם אשר ברגליך (שמות יא, ח).
33
ל״דהשני, ולא עשה רגליו (ש"ב יט, כה), ולשתות את מימי רגליהם (מ"ב יח, כז), להסך את רגליו (ש"א כד, ד).
34
ל״ההשלישי, לא רגל על לשנו (תהלים טו, ג), וירגל בעבדך (ש"ב יט, כח).
35
ל״והרביעי, שנים אנשים מרגלים (יהושע ב, א), לרגל את הארץ (שם יד, ז), לרגל את יעזר (במדבר כא, לב), מרגלים אתם (בראשית מב, ט).
36
ל״זהחמישי, זה שלש רגלים (במדבר כב, כח), שלש רגלים תחג לי (שמות כג, יד).
37
ל״חהששי, ויברך יי' אתך לרגלי (בראשית ל, ל), כמו למעני.
38
ל״טרגם
39
מ׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, ורגם מלך ואנשיו (זכריה ז, ב), שרי יהודה רגמתם (תהלים סח, כח), כמו להקתם [עיין המבאר מעל"ד].
40
מ״אהשני, עם הארץ ירגמהו באבן (ויקרא כ, ב), ורגמו אתו כל העדה (שם כד, יד), כצרור אבן במרגמה (משלי כו, ח).
41
מ״ברגן
42
מ״גדברי נרגן כמתלהמים (משלי יח, ח), ותרגנו באהליכם (דברים א, כז), ורוגנים ילמדו לקח (ישעיהו כט, כד).
43
מ״דרגע
44
מ״המתחלק לשלש מחלקות: האחד, רגע אחד (שמות לג, ה), כי רגע באפו (תהלים ל, ו), לרגעים אשקנה (ישעיהו כז, ג), ורגע אדבר על גוי (ירמיהו ח, ט), וחרדו לרגעים (יחזקאל כו, טז), ועד ארגיעה לשון שקר (משלי יב, יט), כי ארגיעה אריצנו מעלי (ירמיהו מט, יט).
45
מ״והשני, הלוך להרגיעו בישראל (שם לא, ב), הרגעי ודמי (שם מז, ו), וזאת המרגעה (ישעיהו כח, יב), אך שם הרגיעה לילית (שם לד, יד).
46
מ״זהשלישי, עורי רגע וימאס (איוב ז, ה), רגע הים (ישעיהו נא, טו), ועל רגעי ארץ (תהלים לה, כ), כמו על דכאי ארץ.
47
מ״חרגש
48
מ״טלמה רגשו גוים (תהלים ב, א), בבית אלהים נהלך ברגש (שם נה, טו), מרגשת פעלי און (שם סד, ג), אדין גבריא אלך הרגשו (דניאל ו, יב).
49
נ׳רד
50
נ״אמתחלק לשלש מחלקות: האחד, והיום רד מאד (שופטים יט, יא), מדוע אמרו עמי רדנו (ירמיהו ב, לא), ורדו גת פלשתים (עמוס ו, ב), ועניים מרודים תביא בית (ישעיהו נח, ז), זכר עניי ומרודי (איכה ג, יט), הניעמו בחילך והורידמו (תהלים נט, יב).
51
נ״בהשני, ורדו בדגת הים (בראשית א, כח), רדה באף גוים (ישעיהו יד, ו), והכהנים ירדו על ידיהם (ירמיהו ה, לא), ורדו בנגשיהם (ישעיהו יד, ב), וירד מים עד ים (תהלים עב, ח), אז ירד שריד לאדירים עם יי' ירד לי בגבורים (שופטים ה, יג), שלח אש בעצמתי וירדנה (איכה א, יג), אריד בשיחי ואהימה (תהלים נה, ג).
52
נ״גהשלישי, וירדהו אל כפיו (שופטים יד, ט), מגוית האריה רדה הדבש (שם).
53
נ״דרדיד
54
נ״הנשאו את רדידי מעלי (שיר ה, ז), והצניפות והרדידים (ישעיהו ג, כג).
55
נ״ורדם
56
נ״זמה לך נרדם (יונה א, ו), וישכב וירדם (שם א, ה), נרדם בקציר בן מביש (משלי י, ה), ותרדמה נפלה על אברם (בראשית טו, יב).
57
נ״חרדף
58
נ״טוידרפו מצרים אחריהם (שמות יד, ט), למה תרדפני כמו אל (איוב יט, כב), והאלהים יבקש את נרדף (קהלת ג, טו).
59
ס׳רה
60
ס״אאל תפחדו ואל תרהו (ישעיהו מד, ח), כמשמעו.
61
ס״ברהב
62
ס״גורהבם עמל ואון (תהלים צ, י), אזכיר רהב ובבל (שם פז, ד), שהם הרהיבוני (שיר ו, ה), תרהבני בנפשי עז (תהלים קלח, ג), ירהבו הנער בזקן (ישעיהו ג, ה), לזאת רהב הם שבת (שם ל, ז), ענין ממשלה הם.
63
ס״דרהט
64
ס״הברהטים בשקתות המים (בראשית ל, לח), לעיני הצאן ברהטים (שם ל, מא), רהיטנו ברותים (שיר א, יז), מלך אסור ברהטים (שיר ז, ו).
65
ס״ורוח
66
ס״זאדברה וירוח לי (איוב לב, כ), לרוחתי לשועתי (איכה ג, נו), רוח והצלה (אסתר ד, יד), ורוח לשאול וטוב לו (ש"א טז, כג), מתהלך בגן לרוח היום (בראשית ג, ח).
67
ס״חרז
68
ס״טמתחלק לשני מחלקות: האחד, וכל רז לא אנס לך (דניאל ד, ו), וגלה רזין די יכלה למגלא רזא דנה (שם ב, מז), על רזה דנה (שם ב, יח), ענין סוד המה.
69
ע׳השני, השמנה היא אם רזה (במדבר יג, כ), במשמניו רזון (ישעיהו י, טז), וישלח רזון בנפשם (תהלים קו, טו), ובין שה רזה (יחזקאל לד, כ), ומשמן בשרו ירזה (ישעיהו יז, ד).
70
ע״ארזח
71
ע״באל תבוא בית מרזח (ירמיהו טז, ה), וסר מרזח סרוחים (עמוס ו, ז), ענין בית משחת המה. ודומה לו מצינו בספרי בפרשת פעור (בלק, פסיקא קלא): חזרו לעשות להם מרזחים, והיו קוראות להם ואוכלות, הדא הוא דכתיב ותקראנה לעם לזבחי אלהיהן (במדבר כה, ב).
72
ע״גרזם
73
ע״דומה ירזמון עיניך (איוב טו, יב), כמו רמז.
74
ע״הרזן
75
ע״וורוזנים נוסדו יחד (תהלים ב, ב), ולרוזנים אי שכר (משלי לא, ד), כמשמעו.
76
ע״זרח
77
ע״חמתחלק לשלש מחלקות האחד, וירח יי' את ריח הניחח (בראשית ח, כא), אם יי' הסיתך בי ירח מנחה (ש"א כו, יט), אף להם ולא ירחון (תהלים קטו, ו), ולא אריח בריח ניחחכם (ויקרא כו, לא), בהריחו אש (שופטים טז, ט).
78
ע״טהשני, איש אשר רוח אלהים בו (בראשית מא, לח), והריחו ביראת יי' (ישעיהו יא, ג), או מרוח אשך (ויקרא כא, כ), לעשות לרוח משקל (איוב כח, כה), אשר זרה ברחת ובמזרה (ישעיהו ל, כד), מגזרת רוח הוא.
79
פ׳השלישי, קחי רחים וטחני קמח (ישעיהו מז, ב), לא יחבל רחים ורכב (דברים כד, ו), קול רחים ואור נר (ירמיהו כח, י).
80
פ״ארחב
81
פ״ברחב לא מוצק תחתיה (איוב לו, טז), ענני במרחב יה (תהלים קיח, ה), תרחיב צעדי תחתי (שם יח, לו), וישב ברחב העיד (שופטים יט, טו), ברחוב אכין מושבי (איוב כט, ז), בשוקים וברחבות (שיר ג, ב).
82
פ״גרחל
83
פ״דוכרחל לפני גזזיה נאלמה (ישעיהו נג, ז), רחלים מאתים (בראשית לב, טו).
84
פ״הרחם
85
פ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, פטר כל רחם (שמות יב, ב), ורחמה הרת עולם (ירמיהו כ, יז), רחם רחמתים (שופטים ה, ל), אשר בצאתו מרחם אמו (במדבר יב, יב), בניהו מרחם יצא (איוב לח, ח), זרו רשעים מרחם (תהלים נח, ד), מרחם משחר לך (תהלים קי, ג).
86
פ״זהשני, ישכחהו רחם (איוב כד, כ), רחם ארחמנו (ירמיהו לא, כ), ברגז רחם תזכור (חבקוק ג, ב), מרחם בן בטנך (ישעיהו מט, טו), לשון רחמים המה.
87
פ״חרחף
88
פ״טורוח אלהים מרחפת (בראשית א, ב), על גוזליו ירחף (דברים לב, יא), רחפו כל עצמתי (ירמיהו כג, ט).
89
צ׳רחץ
90
צ״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, ירחצו מים (שמות ל, כ), אם רחץ אדני (ישעיהו ד, ד), רחצו הזכו (שם א, טז), רחצות בחלב (שיר ה, יב).
91
צ״בהשני, די התרחצו עלוהי (דניאל ג, כח), לשון מבטח הוא.
92
צ״גרחק
93
צ״דורחק יי' את האדם (ישעיהו ו, יב), כי רחקו מעלי (ירמיהו ב, ה), הנה ארחיק נדוד (תהלים נה, ח).
94
צ״הרחש
95
צ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, רחש לבי דבר טוב (תהלים מה, ב).
96
צ״זהשני, ואם מנחת מרחשת קרבנך (ויקרא ב, ז).
97
צ״חרט
98
צ״טמתחלק לשני מחלקות: האחד, ורטט החזיקה (ירמיהו מט, כד), ענין חיל ורתת הוא לפי הענין.
99
ק׳השני, כי ירט הדרך לנגדי (במדבר כב, לב), ועל ידי רשעים ירטני (איוב טז, יא).
100
ק״ארטב
101
ק״ברטוב הוא לפני שמש (איוב ח, טז), מזרם הרים ירטבו (שם כד, ח), כמשמעו.
102
ק״גרטפש
103
ק״דרטפש בשרו מנער (איוב לג, כה), כמשמעו, כמו רך.
104
ק״הרטשׁ
105
ק״ואם על בנים רטשה (הושע י, יד), עלליהם ירטשו (שם יד, א), ועלליהם ירטשו לעיניהם (ישעיהו יג, טז), כמשמעו.
106
ק״זרך
107
ק״חרך אקטף (יחזקאל יז, כב), רכו דבריו משמן (תהלים נה, כב), ולא רככה בשמן (ישעיהו א, ו), מהתענג ומרך (דברים כח, כו), ורך הלבב (שם כ, ח), ואל הרך לבבי (איוב כג, טז).
108
ק״טרכב
109
ק״ימתחלק לשני מחלקות: האחד, רכב אלהים רבתים (תהלים סח, יח), רכב שמים בעזרך (דברים לג, כו), והפכתי מרכבה ורכביה (חגי ב, כב), ויאסר את רכבו (שמות יד, ו), ויאמר לרכבו (מ"א כב, לד).
110
קי״אהשני, לא יחבל רחים ורכב (דברים כד, ו), תשאני אל רוח תרכיבני (איוב ל, כב).
111
קי״ברכל
112
קי״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, מכל אבקת רוכל (שיר ג, ו), בעיר רכלים שמו (יחזקאל יז, ד), רכלי שבא ורעמה (שם כז, כב), המה רכליך במכללים (שם כז, כד), ענין סוחרים המה.
113
קי״דהשני, לא תלך רכיל בעמך (ויקרא יט, טז), הולכי רכיל נחשת וברזל (ירמיהו ו, כח), ענין מלשינים הם.
114
קי״הרכס
115
קי״ווהרכסים לבקעה (ישעיהו מ, ד), מרכסי איש (תהלים לא, כא), וירכסו את החשן (שמות כח, כח), כמשמעו.
116
קי״זרכש
117
קי״חמתחלק לשני מחלקות: האחד, רכבי הרכש האחשתרניס (אסתר ח, י), רתם המרכבה לרכש (מיכה א, יג).
118
קי״טהשני, וישב את כל הרכוש (בראשית יד, טז), והרכש קח לך (שם יד, כא), ואת רכושם אשר רכשו (שם מו, ו).
119
ק״כרם
120
קכ״אמתחלק לחמש מחלקות: האחד, כי רם יי' ושפל יראה (תהלים קלח, ו), יי' רמה ידך (ישעיהו כו, יא), מרממתיך נפצו גוים (שם לג, ג), לא יפנה דרך כרמים (איוב כד, יח).
121
קכ״בהשני, וירם תולעים ויבאש (שמות טז, כ), אף כי אנוש רמה (איוב כה, ו), לבש בשרי רמה (שם ז, ה).
122
קכ״גהשלישי, המה רמוני (איכה א, יט), עבדי רמני (ש"ב יט, כז), בלא שפתי מרמה (תהלים יז, א), ולא ימצא בפיהם לשון תרמית (צפניה ג, יג), כן איש רמה את רעהו (משלי כו, יט).
123
קכ״דהרביעי, סוס ורכבו רמה בים (שמות טו, א), ורמה קשת (ירמיהו ד, כט), נושקי רומי קשת (תהלים עח, ט), ורמיו לגוא אתון נורא (דניאל ג, כא), ורמו לגבא די אריותא (שם ו, יז).
124
קכ״ההחמישי, כרם זלות לבני אדם (תהלים יב, ט), היאבה רים עבדך (איוב לט, ט), התקשר רים בתלם עבתו (שם לט, י), [עיין לעיל בשרש 'זל' הנונע לכל המחלקה הזאת].
125
קכ״ורמח
126
קכ״זויקח רמח בידו (במדבר כה, ז), מרקו הרמחים (ירמיהו מו, ד).
127
קכ״חרמך
128
קכ״טבני הרמכים (אסתר ח, י), כמשמעו.
129
ק״לרמן
130
קל״אבתוך הרמנים (שמות לט, כה), פעמון זהב ורמון (שם כח, לד), כפלח הרמון רקתך (שיר ד, ג), מעסים רמני (שם ח, ב), הנצו הרמונים (שם ז, יג).
131
קל״ברמס
132
קל״גוירמס לארץ חיי (תהלים ז, ו), רמס חצרי (ישעיהו א, יב), והיה למרמס (שם ה, ה).
133
קל״דרמש
134
קל״הכל רמש אשר הוא חי (בראשית ט, ג), בכל אשר תרמש האדמה (שם ט, ב), בו תרמש כל חיתו יער (תהלים קד, כ).
135
קל״ורן
136
קל״זמתחלק לשני ענינים, ויסוד אחר להם: האחד, פצחו רנה (ישעיהו יד, ז), ותרן לשון אלם (שם לה, ו), הרנינו גוים עמו (דברים לב, מג), תרננה שפתי (תהלים עא, כג), רני פלט (שם לב, ז).
137
קל״חהשני, קומי רני בלילה (איכה ב, יט), ויעבר הרנה במחנה (מ"א כב, לו), וירא כל העם וירנו (ויקרא ט, כד).
138
קל״טרס
139
ק״מקוצותי רסיסי לילה (שיר ה, ב), לרס את הסלת (יחזקאל מו, יד), והכה הבית הגדול רסיסים (עמוס ו, יא).
140
קמ״ארסן
141
קמ״בבכפל רסנו מי יביא (איוב מא, ה), ורסן מפני שלחו (שם ל, יא), במתג ורסן (תהלים לב, ט), ורסן מתעה (ישעיהו ל, כח), כמשמעו.
142
קמ״גרע
143
קמ״דמתחלק לשש מחלקות: האחד, רע רע יאמר הקונה (משלי כ, יד), אף תיטיבו ותרעו (ישעיהו מא, כג), כי לא ארע לך עוד (ש"א כו, כא), ושדי הרע לי (רות א, כא).
144
קמ״ההשני, תתקעו ולא תריעו (במדבר י, ז), והרעתם בחצצרות (שם י, ט), ויריעו העם תרועה גדולה (יהושע ו, כ), יריע אף יצריח (ישעיהו מב, יג).
145
קמ״והשלישי, רעך ורע אביך (משלי כז, י), ברעהו יעבד חנם (ירמיהו כב, יג), אשה רעותה לא פקדו (ישעיהו לד, טז).
146
קמ״זהרביעי, ורעו בכורי דלים (שם יד, ל), ורעו כבשים כדברם (שם ה, יז), ורעיהם לא יחמול עליהן (זכריה יא, ה), לרעות בגנים (שיר ו, ב).
147
קמ״חהחמישי, תרעם בשבט ברזל (תהלים ב, ט), הירע ברזל ברזל מצפון (ירמיהו טו, יב), שן רעה (משלי כה, יט), ירע כבירים (איוב לד, כד), רעו עמים וחתו (ישעיהו ח, ט), וכפרזלא די מרעע כל אלין חרק ותרע (דניאל ב, מ).
148
קמ״טהששי, ורעיון רוח (קהלת ד, טז), וברעיון לבו (שם ב, כב), רעיונך על משכבך סלקו (דניאל ב, כט), ורעינהי יבהלנה (שם ד, טז), ענין מזימות המה.
149
ק״נרעב
150
קנ״ארעב כי יהיה בארץ (מ"א ח, לו), ותרע בכל ארץ מצרים (בראשית מא, נה), ובימי רעבון ישבעו (תהלים לז, יט), ויהי רעב בארץ (בראשית יב, י).
151
קנ״ברעד
152
קנ״גרעדה אחזתם שם (תהלים מח, ז), אחזה רעדה חנפים (ישעיהו לג, יד), עמדתי מרעיד (דניאל י, יא).
153
קנ״דרעל
154
קנ״השם את ירושלים סף רעל (זכריה יב, ב), את קבעת כוס התרעלה (ישעיהו נא, יז), והברושים הרעלו (נחום ב, ד).
155
קנ״ורעם
156
קנ״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, קול רעמך בגלגל (תהלים עז, יט), אענך בסתר רעם (שם פא, ח), ירעם אל בקולו (איוב לז, ה), ירעם בקול גאונו (איוב לז, ד).
157
קנ״חהשני, רעמו פנים (יחזקאל כז, לה), בעבור הרעמה (ש"א א, ו).
158
קנ״טרענן
159
ק״סדשנים ורעננים יהיו (תהלים צב, טו), אף ערשנו רעננה (שיר א, טז), זית רענן (ירמיהו יא, טז), וכפתו לא רעננה (איוב טו, לב), ענין רך ורטוב המה.
160
קס״ארעף
161
קס״בהרעיפו שמים ממעל (ישעיהו מה, ח), ירעפו עלי אדם רב (איוב לו, כח), ומעגליך ירעפון דשן (תהלים סה, יב).
162
קס״גרעץ
163
קס״דימינך יי' תרעץ אויב (שמות טו, ו), וירעצו וירצצו (שופטים י, ח), כמשמעו.
164
קס״הרעש
165
קס״וקול רעש גדול (יחזקאל ג, יב), ורעשו מפני דגי הים (שם לח, כ), ותגעש ותרעש הארץ (תהלים יח, ח).
166
קס״זרף
167
קס״חמתחלק לארבע מחלקות: האחד, רפו כל ידים (יחזקאל כא, יב), בעמדם תרפינה כנפיהן (שם א, כד), חזקו ידים רפות (ישעיהו לה, ג), נרפים אתם נרפים (שמות ה, יז), אז רפתה רוחם מעליו (שופטים ח, ג).
168
קס״טהשני, וירפו את שבר בת עמי (ירמיהו ח, יא), ועלהו לתרופה (יחזקאל מז, יב), וירפו המים עד היום הזה (מ"ב ב, כב), ענין מרפא המה.
169
ק״עהשלישי, נשאר מיתר הרפאים (דברים ג, יא), מילידי הרפא ויכנעו (דה״א כ, ד), אשר בילידי הרפה (ש"ב כא, טז), אל נולדו להרפא בגת (דה״א כ, ח), ענין נפילים המה.
170
קע״אהרביעי, בתוך הריפות בעלי (משלי כז, כב), ותשטח עליו הריפות (ש"ב יג, יט).
171
קע״ברפא
172
קע״גרפאות תהי לשרך (משלי ג, ח), כי אני יי' רפאך (שמות טו, כו).
173
קע״דרפד
174
קע״הירפד חרוץ עלי טיט (איוב מא, כב), בחשך רפדתי יצועי (שם יז, יז), רפדוני בתפוחים (שיר ב, ה).
175
קע״ורפס
176
קע״זמתרפס ברצי כסף (תהלים םח, לא), לך התרפס ורהב רעיך (משלי ו, ג), כמשמעו, ושארא ברגלה רפסה (דניאל ז, ז).
177
קע״חרפסד
178
קע״טרפסדות על ים יפו (דה״ב ב, טו), כמו אולמות.
179
ק״פרפק
180
קפ״אמתרפקת על דודה (שיר ח, ה), כמשמעו.
181
קפ״ברפשׁ
182
קפ״גויגרשו מימיו רפש וטיט (ישעיהו נז, כ), כמו יון, מטיט היון (תהלים מ, ג).
183
קפ״דרפשׂ
184
קפ״הומרפש רגליכם תשתינה (יחזקאל לד, יט), כמו מדלח.
185
קפ״ורפת
186
קפ״זואין בקר ברפתים (חבקוק ג, יז).
187
קפ״חרץ
188
קפ״טמתחלק לשלש מחלקות: האחד, רצה יי' להצילני (תהלים מ, יד), כי רצו עבדיך את אבניה (שם קב, טו), ולא יוסיף לרצות עוד (שם עז, ח), ואת מי רצותי (ש"א יב, ג), ויי' לא רצם (ירמיהו יד, י).
189
ק״צהשני. רץ לקראת רץ ירוץ (שם נא, לא), כי ארגיעה אריצני מעליה (שם מט, יט), הירצון בסלע סוסים (עמוס ו, יב), כי לא לקלים המרוץ (קהלת ט, יא).
190
קצ״אהשלישי, קנה רצוץ לא ישבר (ישעיהו מב, ג), רצוץ משפט (הושע ה, יא), ישלח רצוצים חפשי (ישעיהו נח, ו), בתפש
191
קצ״בם בך בכף תרוץ (יחזקאל כט, ז), כי רצץ עזב דלים (איוב כ, יט).
192
קצ״גרצד
193
קצ״דלמה תרצדון הרים גבננים (תהלים סח, יז), כמו תרקדון, וכמו וירקידם כמו עגל (שם כט, ו).
194
קצ״הרצח
195
קצ״וברצח בעצמותי (תהלים מב, יא), תרצחו כלכם (שם סב, ד), רצח הוא (במדבר לה, סו), לא תרצח (שמות כ, יג).
196
קצ״זרצע
197
קצ״חורצע אדניו את אזנו במרצע (שמות כא, ו), במרצע במקב [נ"וו מנקב].
198
קצ״טרצף
199
ר׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, והנה מראשתיו עגת רצפים (מ"א יט, ו), ובידו רצפה (ישעיהו ו, ו), ענין גחלת המה.
200
ר״אהשני, על רצפת בהט ושש (אסתר א, ו), תוכו רצוף אהבה (שיר ג, י), מרצפת אבנים (מ"ב טז, יז), ורצפה עשוי לחצר (יחזקאל מ, יז), ענין מצע המה.
201
ר״ברק
202
ר״גמתחלק לחמש מחלקות: האחד, רק את דמו לא תאכל (דברים טו, כג), רק אתכם ידעתי (עמוס ג, ב), רק לאנשים האל (בראשית יט, ח).
203
ר״דהשני, ואביה ירק ירק בפניה (במדבר יב, יד), ומפני לא השכו רק (איוב ל, י), עד בלעי רקי (שם ז, יט), מכלמות ורק (ישעיהו נ, ו).
204
ר״ההשלישי, לא יגעו לריק (ישעיהו סה, כג), והקיץ ורקה נפשו (שם כט, ה), ותם לריק כחכם (ויקרא כו, כ), והקיץ ורקה נפשו (ישעיהו כט, ה), העל כן יריק חרמו (חבקוק א, יז), והעמידה על גחליה רקה (יחזקאל כד, יא), וככה יהיה נעור ורק (נחמיה ה, יג), על הארץ יריקו (קהלת יא, ג), המריקים מעליהם הזהב (זכריה ד, יב), ויהי הם מריקים שקיהם (בראשית מב, לה), ולא הורק מכלי אל כלי (ירמיהו מח, יא), והריקו חרבותם (יחזקאל כח, ז).
205
ר״והרביעי, ורקיק אחד (שמות כט, כג), ורקיקי מצות (שם כט, ב).
206
ר״זהחמישי, כפלח הרמון רקתך (שיר ד, ג), ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד, כא).
207
ר״חרקב
208
ר״טלעץ רקבון נחושה (איוב מא, יט), עץ לא ירקב יבחר (ישעיהו מ, כ), ירקב כמו יבלה.
209
ר״ירקד
210
רי״אעת ספוד ועת רקוד (קהלת ג, ד), מרקד ומשחק (דה״א טו, כט), ההרים רקדו כאילים (תהלים קיד, ד).
211
רי״ברקח
212
רי״גרקח מרקחת מעשה רקח (שמות ל, כה), אשקך מיין הרקח (שיר ח, ב), והרקח המרקחה (יחזקאל כד, י) , רקחי המרקחת (דה״א ט, ל), כמשמעו.
213
רי״דרקם
214
רי״המתחלק לשני מחלקות. האחד, רקמתי בתחתיות ארץ (תהלים קלט, טו), מעשה רקם (שמות כו, לו), אשר לי הרקמה (יחזקאל יז, ג).
215
רי״והשני, ורקם השיבני יי' (רות א, כא), ולא יראו פני ריקם (שמות כב, טו), לא תשלחנו ריקם (דברים טו, יג).
216
רי״זרקע
217
רי״חכסף מרקע מתרשיש (ירמיהו י, ט), וירקעו את פחי הזהב (שמות לט, ג), רקעי פחים (במדבר יז, ג).
218
רי״טר
219
ר״כמתחלק לארבע מחלקות: האחד, וירני ויאמר לי (משלי ד, ד), ולא שמעתי בקול מורי (שם ה, יג), הורוני ואני אחריש (איוב ו, כד), מי כמהו מורה (שם לו, כב), ולא יכנף עוד מוריך והיה עיניך ראות את מוריך (ישעיהו ל, כ), ולהורת נתן בלבו (שמות לה, לד).
220
רכ״אהשני, וירו המורים (ש"ב יא, כד), או ירה יירה (שמות יט, יג), לירות במו אפל (תהלים יא, ב), וירם אלהים חץ פתאם (שם סח, ח), הרני לחמר (איוב ל, יט), שלשת החצים צדה אורה (ש"א כ, כ).
221
רכ״בהשלישי, את המורה לצדקה ויורד לכם גשם מורה ומלקוש (יואל ב, כג), ויורה צדק לכם (הושע י, יב), יורה ומלקוש בעתו (ירמיהו ה, כד), תלמיה רוה נחת גדודה (תהלים סה, יא), כגן רוה (ישעיהו נח, יא), כוסי רויה (שם כג, ה), אריוך דמעתי (ישעיהו טז, ט).
222
רכ״גהרביעי, רר בשרו את זובו (ויקרא טו, ג), אם יש טעם בריר חלמות (איוב ו, ו), ויורד רירו על זקנו (ש"א כא, יד).
223
רכ״דרש
224
רכ״המתחלק לארבע מחלקות: האחד, ראש ועושר אל תתן לי (משלי ל, ח), יי' מוריש ומעשיר (ש"א ב, ז), כי תאמר אדום רששנו (מלאכי א, ד), ישתה וישכח רישו (משלי לא, ז), מתרושש והון רב (שם יג, ז).
225
רכ״והשני, עלה רש (דברים א, כא), מורשה קהלת יעקב (שם לג, ד), ותורישני עונות נעורי (איוב יג, כו).
226
רכ״זהשלישי, ואת ארצו החל רש (דברים ב, כד), מוריש אותם מפניך (שם יח, יב), והוריש ה' (שם יא, כג), להוריש גוים גדלים ועצמים (שם ד, לח), ואם לא תורישו את יושבי הארץ (במדבר לג, נה).
227
רכ״חהרביעי, כרשיון כורש (עזרא ג, ז), מנגזרת וארשת שפתיו (תהלים כא, ג).
228
רכ״טרשם
229
ר״לוכתבא דנה רשים (דניאל ה, כד), הלא אסר רשמת (שם ו, יג), כמו חותם.
230
רל״ארשע
231
רל״במתחלק לשתי ענינים: האחד, והרשיעו את הרשע (דברים כה, א), מקום המשפט שמה הרשע (קהלת ג, טז).
232
רל״גהשני, ובכל אשר יפנה ירשיע (ש"א יד, מז), והוא ישקט ומי ירשיע (איוב לד, כט).
233
רל״דרשף
234
רל״המתחלק לשני מחלקות: האחד, רשפיה רשפי אש (שיר ח, ו).
235
רל״והשני, מזי רעב ולחמי רשף (דברים לב, כד), ובני רשף יגביהו עוף (איוב ה, ז), כמשמעו.
236
רל״זרשת
237
רל״חאפרוש עליהם רשתי (הושע ז, יב), רשת הכינו לפעמי (תהלים נז, ז), במשכו ברשתו (שם י, ט).
238
רל״טרתח
239
ר״מרתח רתחיה (יחזקאל כד, ה), ירתיח כסיר מצולה (איוב מא, כג), מעי רתחו ולא דמו (שם ל, כז).
240
רמ״ארתם
241
רמ״במתחלק לשני מחלקות: האחד, עם גחלי רתמים (תהלים קכ, ד), תחת רתם אחד (מ"א יט, ה).
242
רמ״גהשני, רתם המרכבה לרכש (מיכה א, יג).
243
רמ״דרתק
244
רמ״העשה הרתוק (יחזקאל ז, כג), ורתקות כסף צורף (ישעיהו מ, יט), וכל גדוליה רתקו בזקים (נחום ג, י).
245
רמ״ורתת
246
רמ״זכדבר אפרים רתת (הושע יג, א), ענין רטש הוא.
247
רמ״חותשלם מחברת רי"ש.
248