מחברת מנחם, תMachberet Menachem, Letter Tav
א׳תא
1
ב׳תאיו איליו ואלמיו (יחזקאל מ, לו), ותאי השער (שם מ, י), אל התאים (שם מ, טז), ענין קשת מן בנין.
2
ג׳תא
3
ד׳והתאויתם לכם (במדבר לד, י), תתאו לכם (שם לד, ז), עד תאות גבעות עולם (בראשית מט, כו).
4
ה׳תאב
5
ו׳גרסה נפשי לתאבה (תהלים קיט, כ), תאבתי לישועתך (שם קיט, קעד), מתאב אנכי (עמוס ו, ח), ענין כליון ושבר המה.
6
ז׳תאו
7
ח׳ותאו וזמר (דברים יד, ה), כתוא מכמר (ישעיהו נא, כ).
8
ט׳תאם
9
י׳והיו תואמים מלמטה (שמות לו, כט), שכלם מתאימות (שיר ד, ב), תאומי צביה (שם ד, ה).
10
י״אתאן
11
י״בתאנים עם בכורים (נחום ג, יב), עלה תאנה (בראשית ג, ז), תאנה לא תפרח (חבקוק ג, יז).
12
י״גתאר
13
י״דמתחלק לשתי ענינים: האחד, ותאר הגבול (יהושע טו, ט), רמון המתאר (שם יט, יג).
14
ט״והשני, יתארהו בשרד (ישעיהו מד, יג), לא תאר לו (ישעיהו נג, ב), חשך משחור תארם (איכה ד, ח).
15
ט״זתב
16
י״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, התיב עטא וטעם (דניאל ב, יד), להתבותך (שם ג, טז).
17
י״חהשני, דינא יתיב (דניאל ז, י), די יתבין בשמרין (עזרא ד, יז).
18
י״טתבל
19
כ׳מכין תבל בחכמתו (ירמיהו י, יב), ומי שם תבל (איוב לד, יג). תבל וארץ ואדמה וארקא, כנויי ארץ המה.
20
כ״אתבן
21
כ״בתבן אין נתן לעבדיך (שמות ה, טז), כהדוש מתבן (ישעיהו כה, י), יחשב לתבן ברזל (איוב מא, יט).
22
כ״גתדר
23
כ״דדי אנת פחל ליה בתדירא (דניאל ו, יז), לשון תמיד הוא.
24
כ״התה
25
כ״וקו תהו (ישעיהו לד, יא), היתה תהו (בראשית א, ב), מקום נבוב הוא.
26
כ״זתו
27
כ״חוהתוית תיו (יחזקאל ט, ד), ויתו על דלתות השער (ש"א כא, יד), וקדוש ישראל התוו (תהלים עח, מא), הן תוי שדי יענני (איוב לא, לה).
28
כ״טתוה
29
ל׳תוה וקם בהתבהלה (דניאל ג, כד), כמו זע וחרד.
30
ל״אתז
31
ל״בהסיר התז (ישעיהו יח, ה), ענינו יורה עליו, כמו השליך.
32
ל״גתהרא
33
ל״דכפי תחרא (שמות כח, לב), כמו שריון. ולא נודע אם התי"ו יסוד במלה אם אין.
34
ל״התחש
35
ל״וואנעלך תחש (יחזקאל טז, י), ערת תחשים (שמות כו, יד).
36
ל״זתחת
37
ל״חעין תחת עין (שמות כא, כד), נפשינו תחתיכם (יהושע ב, יד), תחת אבותיך (תהלים מה, יז), תחת הנעצוץ (ישעיהו נה, יג).
38
ל״טוהקרוב אליהם, התחת זאת לא יומת שמעי (ש"ב יט, כב), ותחת כי אהב את אבתיך (דברים ד, לז), תחת אשר לא עבדת (שם כח, מז). והקרוב אליהם, תחת כל השמים (בראשית ז, יט), תחת כרכבו (שמות לה, ד), תחתיך יצע רמה (ישעיהו יד, יא).
39
מ׳תיש
40
מ״אותישים עשרים (בראשית לב, יד), זרזיר מתנים או תיש (משלי ל, לא), כמשמעו.
41
מ״בתך
42
מ״גמתחלק לארבע מחלקות: האחד, תוך הים (שמות יד, כג), בתוככם לאחוזת קבר (בראשית כג, ט), בתוככי ירושלים (תהלים קטז, יט), והבריח התיכן (שמות כו, כה), האשמרת התיכונה (שופטים ז, יט), והם תכו לרגליך (דברים לג, ג), תך כמו קרב.
43
מ״דהשני, מתוך ומחמס יגאל נפשם (תהלים עב, יד), תך ומרמה (שם נה, יב), ואיש תככים (משלי כט, יג).
44
מ״ההשלישי, וקפים ותכיים (מ"א י, כב).
45
מ״והרביעי, כהתוך כסף (יחזקאל כב, כב), תתכו בתוכה (שם), ויתכו כמים שאגתי (איוב ג, כג), לא נתך ארצה (שמות ט, לג), ותתך עלינו (דניאל ט, יא), להנתיך (יחזקאל כב, כ).
46
מ״זתכלת
47
מ״חתכלת וארגמן (שמות כו, לא), פתיל תכלת (שם כח, לז).
48
מ״טתכן
49
נ׳מי תכן את רוח ד' (ישעיהו מ, יג), אנכי תכנתי עמודיה (תהלים עה, ד), ותכן לבות ד' (משלי כא, ב), לא יתכן (יחזקאל יח, כה), לא יתכנו (שם יח, כט), ולו נתכנו עללות (ש"א ב, ג), כמו 'לו נסכנו'.
50
נ״אתל
51
נ״במתחלק לענינים, ויסוד אחד להם: האחד, והיתה תל עולם (דברים יג, יז), הר גבה ותלול (יחזקאל יז, כב), על תלה (ירמיהו ל, יח).
52
נ״גהשני, ותלית אתו (דברים כא, כב), תלהו עליו (אסתר ז, ט), תלה ארץ (איוב כו, ז), ותלו עליו כל כבוד בית אביו (ישעיהו כב, כד).
53
נ״דהשלישי, קוצותיו תלתלים (שיר ה, יא).
54
נ״ההרביעי, תליך וקשתך (בראשית כז, ג), תלינו כנורותינו (תהלים קלז, ב), ותוללינו שמחה, (שם קלז, ג).
55
נ״ותלג
56
נ״זלבושה כתלג חור (דניאל ז, ט), שלג בלשון ארמית 'תלגא'.
57
נ״חתלם
58
נ״טתלמיה רוה נחת (תהלים סח, יא), על תלמי שדי (הושע י, ד), בתלם עבתו (איוב לט, י).
59
ס׳תלע
60
ס״אמתחלק לשלש מחלקות: האחד, תולעת שני (שמות כח, ו), אנשי חיל מתלעים (נחום ב, ד), האמנים עלי תולע (איכה ד, ה).
61
ס״בהשני, כי תולעתם לא תמות (ישעיהו סו, כד), וירם תלעים (שמות טז, כ), ואנכי תולעת ולא איש (תהלים כב, ז).
62
ס״גהשלישי, ומתלעות לביא (יואל א, ו), מתלעות עול (איוב כט, טז), השינים הטוחנות.
63
ס״דתם
64
ס״הואני בתמי אלך (תהלים כו, יא), אתהלך בתם לבבי (שם קא, ב), אשרי תמימי דרך (שם קיט, א), אין בו מתם (ישעיהו א, ו), כתם פרח (שם יח, ה), כהתמך שודר (שם לג, א), ויעקב איש תם (בראשית כה, כז), והיה תמים (שם יז, א), ואילם שנים תמימים (שמות כט, א).
65
ס״ותמד
66
ס״זעלת תמיד (שמות כט, מב), אש תמיד (ויקרא ו, ו), הוסר התמיד (דניאל יב, יא).
67
ס״חתמה
68
ס״טהתמהמהו ותמהו (ישעיהו כט, ט), אל תתמה על החפץ (קהלת ה, ז), ובתמהון לבב (דברים כח, כח).
69
ע׳תמך
70
ע״אהן עבדי אתמך בו (ישעיהו מב, א), בי תמכה ימינך (תהלים סג, ט), תמוך אשרי (שם יז, ה), ויתמך יד אביו (בראשית מח, יז), כמו ויסמך ויאחז.
71
ע״בתמל
72
ע״גתמול בואך (ש"ב טו, כ), תמול שלשם (שמות ה, ח).
73
ע״דתמר
74
ע״הזאת קומתך דמתה לתמר (שיר ז, ח), ושבעים תמרים (שמות טו, כז).
75
ע״ותן
76
ע״זמתחלק לארבע מחלקות: האחד, תנה את נשי (בראשית ל, כו), תן להם כפעלם (תהלים כח, ד), מתן בסתר (משלי כא, יד).
77
ע״חהשני, כי יתנו בגוים (הושע ח, י), יתנו צדקת ד' (שופטים ה, יא), ענין שינון [נו"ל שנוי], שבח הם.
78
ע״טהשלישי, אח הייתי לתנים (איוב ל, כט), גם תנין חלצו שד (איכה ד, ג).
79
פ׳הרביעי, לתנות לבת יפתח (שופטים יא, מ), ויתכן להיות היטב מגזרת המחלקות השניה (נו"ל העליונה), כמו קינים והגה מגזרת הגיון, והשרים השרות יורה עליהם, המועדים לקנה ולרנה (נ"וו ולדאגה), וכמבשר לטובה ולרעה.
80
פ״אתנוך
81
פ״בעל תנוך אזנם (ויקרא ח, כד).
82
פ״גתנור
83
פ״דתנור וכירים (ויקרא יא, לה), כתנור אש (תהלים כא, י), כמשמעו.
84
פ״התּס
85
פ״ונתסו נתיבתי (איוב ל, יג), ענינו יורה עליו כמו נתצו נתשו.
86
פ״זתע
87
פ״חתעה לבבי (ישעיהו כא, ד), תעיתי כשה אבד (תהלים קיט, קעו), ורסן מתעה (ישעיהו ל, כח), ולדבר אל ד' תועה (שם לב, ו), תעו במדבר בישימון דרך (תהלים קז, ד), ותלך ותתע במדבר (בראשית כא, יד), הבל המה מעשה תעתעים (ירמיהו י, טו), והייתי בעיניו כמתעתע (בראשית כז, יב).
88
פ״טתּעב
89
צ׳המתעבים משפט (מיכה ג, ט), נתעב ונאלח (איוב טו, טז).
90
צ״אתער
91
צ״בוהעבירו תער (במדבר ח, ז), כתער מלטש (תהלים נב, ד).
92
צ״גתף
93
צ״דבתפים ובמחלת (שמות טו, כ), ותף וחליל (ישעיהו ה, יב), בתוך עלמות תופפות (תהלים סח, כו), מתפפות על לבבהן (נחום ב, ח).
94
צ״התפר
95
צ״ושק תפרתי על גלדי (איוב טז, טו), ויתפרו עלי תאנה (בראשית ג, ז).
96
צ״זתפש
97
צ״חואתפש בשני הלחת (דברים ט, יז), ותתפשהו בבגדו (בראשית לט, יב), ענין אחיזה הם. ותפשתי שם אלהי (משלי ל, ט), נראה מלה זאת כי איננה מגזרתם, ופתרונה כפי ענינה 'וחללתי שם אלהי'.
98
צ״טתץ
99
ק׳ונתץ את הבית (ויקרא יד, מה), ונתצתם את מזבחתם (דברים יב, ג), נתוץ ד' (תהלים נח, ז), תנור וכרים יתץ (ויקרא יא, לה), יתץ כמו יותש.
100
ק״אתק
101
ק״בולא נתק שרוך נעליו (ישעיהו ה, כז), ומוסרותיהם ינתק (תהלים קז, יד), לא במהרה ינתק (קהלת ד, יב), וכל מוטה תנתקו (ישעיהו נח, ו), וַיְנַתֵּק (את) אֶת־הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת (שופטים טז, ט). והקרוב אליהם, נתקו כפות רגלי הכהנים (יהושע ד, יח), עד התיקנו אותם (שם ח, ו), וינתקו מן העיר (שם ח, טז), כי משם אתקנך (ירמיהו כב, כד). והוא מן התיבות ההפוכות, אתקנך כמו אנתקך, ושניהם יסוד אחד להם, אבל ענינם יפרידם כמעט [נו"ב ושני הענינים נפרדים כמעט].
102
ק״גתקל
103
ק״דתקלתא במאזניא (דניאל ה, כז), ענין משקל.
104
ק״התקן
105
ק״ותקן משלים הרבה (קהלת יב, ט), מעות לא יוכל לתקן (שם א, טו), ועל מלכותי התקנת (דניאל ד, לג), אספרנא תקנא (עזרא ז, יז).
106
ק״זתקע
107
ק״חמתחלק לשלש מחלקות: האחד, תקעו שופר בציון (יואל ב, א), הלוך ותקע (יהושע ו, יג).
108
ק״טהשני, ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיהו כב, כג), ותתקע את היתד ברקתו (שופטים ד, כא), תקע את אהלו (בראשית לא, כה), ויתקעהו ימה סוף (שמות י, יט), ענין שקוע המה.
109
ק״יהשלישי, האשה התקעית (ש"ב יד, ד), בנקדים מתקוע (עמוס א, א), שם מקום הוא.
110
קי״אתקף
111
קי״בבתקף כל מלכותו (דניאל יא, יז), וכל מעשה תקפו וגבורתו (אסתר י, ב), ויהי לתקופת השנה (דה״ב כד, כג), ענין חוזק ואומץ הם.
112
קי״גתר
113
קי״דמתחלק לתשע מחלקות: האחד, תורי זהב (שיר א, יא), נאוו לחייך בתרים (שם א, י), ובהגיע תר (אסתר ב, יב), כתור האדם המעלה (דה״א יז, יז), ענין סדר המה.
114
קי״ההשני, ויתרו את הארץ (במדבר יג, כא), לתור את הארץ (שם יג, טז), ולא תתורו (שם טו, לט), תרתי בלבי (קהלת ב, ג), אשר תרו (במדבר יג, לב), דרך האתרים (שם כא, א).
115
קי״והשלישי, ויתר ממקומו (איוב לז, א), לנתר בהן על הארץ (ויקרא יא, כא), ראה ויתר גוים (חבקוק ג, ו).
116
קי״זהרביעי, מתיר אסורים (תהלים קמו, ז), התר אגדות מוטה (ישעיהו נח, ו), שלח מלך ויתירהו (תהלים קה, כ).
117
קי״חהחמישי, יתר הגזם (יואל א, ד), ומיתר השמן (ויקרא יד, יז), ויותירו אנשים ממנו (שמות טז, כ).
118
קי״טהששי, יתר מרעהו צדיק (משלי יב, כו), יתר שאת (בראשית מט, ג), אל תותר (שם מט, ד), מה יתרון לאדם (קהלת א, ג), ויתרון ארץ (שם ה, ח), ומותר האדם (שם ג, יט), שפת יתר (משלי יז, ז), יתור הרים מרעהו (איוב לט, ח).
119
ק״כהשביעי, ותר וגוזל (בראשית טו, ט), שתי תרים (ויקרא ה, ז), כמשמעו.
120
קכ״אהשמיני, תורין דכרין אמרין (עזרא ז, יז).
121
קכ״בהתשיעי, תרי עשר למנין שבטי ישראל (עזרא ו, יז).
122
קכ״גתרגל
123
קכ״דואנכי תרגלתי לאפרים (הושע יא, ג).
124
קכ״התרז
125
קכ״וויקח תרזה ואלון (ישעיהו מד, יד).
126
קכ״זתרן
127
קכ״חכתרן על ראש ההר (ישעיהו ל, יז), לעשות תרן (יחזקאל כז, ה), בל יחזקו כן תרנם (ישעיהו לג, כג).
128
קכ״טתרשיש
129
ק״לתרשיש ושהם וישפה (שמות כח, כ), וגויתו כתרשיש (דניאל י, ז), אניה באה תרשיש (יונה א, ג), שם מקום הוא.
130
קל״אתש
131
קל״בונתשתי אשריך (מיכה ה, יג), אם ינתשו (ירמיהו יח, יד), ויתשם ד' (דברים כט, כז).
132
קל״גתתח
133
קל״דכקש נחשבו תותח (איוב מא, כא), ממיני שלח הוא.
134
קל״הת
135
קל״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, תהותתו על איש (תהלים סב, ד), התיו לאכלה (ירמיהו יב, ט).
136
קל״זהשני, ויתן להם צדה לדרך (בראשית מה, כא), מתת אלהים (קהלת ג, יג).
137
קל״חותשלם מחברת תי"ו.
138
קל״טותכל מלאכת מחברת מנחם, בעזר אלקים הטוב והמרחם.
139
ק״מבחדש הרביעי לשנת שלש עשרה, במאה השביעית לאלף הששי ליצירה.
140