מחברת מנחם, א ק״וMachberet Menachem, Letter Alef 106
א׳אסף
1
ב׳מי אסף רוח בחפניו (משלי ל, ד), ואספו אספה אסיר על בור (ישעיהו כד, כב), אסיף בלי יבוא (שם לב, י), חג האסיף (שמות לד, כב), והאספסוף (במדבר יא, ד), הם הנקבצים הנסחפים והנלוים [נ"א והגלוים] על ישראל בצאתם ממצרים. ויתכן להיות מגזרתם אספי מארץ כנענתך (ירמיהו י, יז), סחורתך. וידמה המלה לכנען בידו מאזני מרמה (הושע יב, ח), ויחצוהו בין כנענים (איוב מ, ל), כנעניה נכבדי ארץ (ישעיהו כג, ח) נראים דבריהם, לולי הנון האחרונה שהיא אחרית עיקר, אבל בפנים אחרים כה הוא פתרונו, שחי ואספי יותר מארץ שפלתך, ויהיה כנענתך מגזרת כי נכנע (מ"א כא, כט), או אז יכנע (ויקרא כו, מא).
2