מחברת מנחם, א קי״דMachberet Menachem, Letter Alef 114
א׳אפס
1
ב׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, כי אפס כסף (בראשית מז, טו), יהיו כאין וכאפס (ישעיהו מא, יב), כי אפס עריץ (שם כט, כ), האפס לנצח חסדו (תהלים עז, ט), באפס עצים תכבה אש (משלי כו, כ), כי אפס המץ כלה שד (ישעיהו טז, ד), כל שריה יהיו אפס (שם לג, יב), כלם לשון 'אין' המה. ויתכן להיות מגזרם מאפסי ארץ (ירמיהו טז, יט), אפסי ארץ (דברים לג, יז), תכלית ארץ.
2
ג׳השני, אפס כי עז העם (במדבר יג, כח), אפס כי נאץ נאצת (ש"ב יב, יד), ואפס את הדבר (במדבר כב, לה), ענינו כמו: אך ורק [נ"א אכין ורקין].
3
ד׳השלישי, מי אפסים (יחזקאל מז, ג), נראית מלה זו שהיא מהמלים גרועי אלף, כמו רבע מארבע, וסוך מאסוך, ופס ירא מאפסים, וכה ענינו לא היו מגיעים כי אם עדי כף רגל.
4