מחברת מנחם, א קנ״טMachberet Menachem, Letter Alef 159
א׳את
1
ב׳מחלק לשבעה מחלקות: האחד, את השמים ואת הארץ (בראשית א, א), את הים ואת היבשה (יונה א, ט). יש מלים אשר לא נפתרים לשון בלשון היטב, אבל הדמיונות יורו עליהם, אלו האתים וכל אתים אשר כמוהם מגזרת אתו ואת בנו (ויקרא כא, כח), ואתכם לקח ה' (דברים ד, כ), ואתכם אזרה בגוים (שם כו, לג), אתי שלח ה' (ש"א טו, א). ויש אשר פתרונו עם, אם יש את נפשכם (בראשית כג, ח), אתה תבוא את העם הזה (דברים לא, ז), אשר הֻכָּה את המדינית (במדבר כה, יד), אל תבא במשפט את עבדך (תהלים קמג, ב), ומשפט הכהנים את העם (ש"א ב, יג), ויהי ה' את יוסף (בראשית לט, כא), ואת אבשלום הלכו (ש"ב טו, יא), וישלמו את ישראל (שם י, יט), זה חסדך את רעך (שם טז, יז), הישבים את נבות (מ"א כא ה), הואל נא ולך את עבדך (מ"ב ו, ג), את מנשה ואת אפרים (בראשית מו, כ), את מי נועץ ויבינהו (ישעיהו מ, יד), לא את אבותנו כרת ה' (דברים ה, ג), הנני משחיתם את הארץ (בראשית ו, יג), ויבכו איש את רעהו (ש"א כ, מא), וכאלה הרבה. וכלם מגזרת וְאִתּוֹ אהליאב (שמות לח, כג), ואתכם יהיו איש איש (במדבר א, ד), ומאת עדת בני ישראל (ויקרא טז, ה), מאתך תהלתי (תהלים כב, כו), בריתי היתה אתו (מלאכי ב, ה), הן נמצא את מֵאֹתוֹ ואת מֵאִתִּי. ויש 'את' אשר פתרונו 'מן', כאלה: הם יצאו את העיר (בראשית מד, ד), כצאתי את העיר (שמות ט, כט), ויצא משה מעם פרעה את העיר (שם ט, לג), חלה את רגליו (מ"א טו, כג), אני דואג את היהודים (ירמיהו לח, יט).
2
ג׳השני, איש את מחרשתו ואת אֵתוֹ (ש"א יג, כ), וכתתו חרבותם לְאִתִּים (ישעיהו ב, ד), כתו אִתֵּיכֶם לחרבות (יואל ד, י).
3
ד׳השלישי, יֵאֹתוּ לנו האנשים (בראשית לד, כב), אך בזאת נֵאוֹת לכם (שם לד, טו), ויאתו הכהנים (מ"ב יב, ט), מלך הגוים כי לך יאתה (ירמיהו י, ז).
4
ה׳הרביעי, אתיו אקחה יין (ישעיהו נו, יג), שבו אתיו (שם כא, יב), עדיך תאתה (מיכה ד, ח), יאתיו חשמנים (תהלים סח, לב), כי פחד פחדתי ויאתיני (איוב ג, כה), אתא בקר (ישעיהו כא, יב), כסופה יאתה (משלי א, כו), קרבן ויאתיון (ישעיהו מא, ה), כפרץ רחב יאתיו (איוב ל, יד), ענין ביאה המה.
5
ו׳החמישי, אַתְּ כרוב ממשה הסוכך (יחזקאל כה, יד), וְאַתְּ תדבר אלינו (דברים ה, כד), ואם ככה אַתְּ עשה לי <small>(במדבר יד, טו)small>, את ורברבנך. אתה בקעת מעין ונחל (תהלים עד, טו), אתה הובשת (שם), אתה הכינות (שם עד, טז), ענין אחד להם. ואם ככה את אשר עושה לי נראית המלה דבורה בלשון ארמית ואנת ורברבנך (דניאל ה, כג).
6
ז׳הששי, אותת ומפתים (דברים ו, כב), וישם ה' לקין אות (בראשית ד, טו), אתותינו לא ראינו (תהלים עד, ט).
7