מחברת מנחם, א פ׳Machberet Menachem, Letter Alef 80
א׳אל
1
ב׳לא נודע פתרונו בלתי ענין מחוותו למרבית פניו ורבי תוצאותיו, כי כל מלה אשר היא רבת פנים בעודנה לבדה ולא יסבוה מלים, לא נודע פתרונה עד בא המספר ויחלקנה כפי ענינה. ו'אל' יפרד, והיה לשתים עשר פנים. האחד, אל אלהים ה'. השני, ואל משה אמר. השלישי, ואלה נולדו להרפא. הרביעי, אל תבוא במשפט את עבדך. החמשי, ויואל משה לשבת. הששי, ויואל שאול את העם. השביעי, אלי כבתולה חגורת שק. השמיני, כאלה נובלת עליה. התשיעי, נואלו שרי צען. העשירי, אלילי כספו. האחד עשרה, ואלו חיה אלף שנים. השנים עשרה, ואלו עיר וקדיש. אבל יש בנקידתם דקדוק ואין בו עזר על מחלקותם לתוצאות פתרונם, אבל פתרונם על מחלקותם על פי ענין המורה עליהם.
2
ג׳'אל' הראשון. אל אלהים (יהושע כב, כב), אל שדי (בראשית יז א), אלי אתה אשחרך (תהלים סג, ב), מי כמכה באלים (שמות טו, יא), הבו לה' בני אלים (תהלים כט, א), יש לאל ידי (בראשית לא, כט), בהיות לאל ידך לעשות (משלי ג, כז), כלם ענין כח ואונים המה.
3
ד׳השני. ואל משה אמר עלה אל ה' (שמות כד, א), אלי לאמר (בראשית לא, כט), אליכם אישים אקרא (משלי ח, ד), אז ידבר אלימו באפו (תהלים ב, ה), שרשי פתוח אלי מים (איוב כט, יט), השמחים אלי גלי (שם ג, כב), תבא בכלח אלי קבר (שם ה, כו), ויתכן להיות מגזרתם אַל־פְּשַׁטְתֶּם הַיּוֹם (ש"א כז, י), אל איזה מקום פשטתם היום, ויאמר דוד על־נגב יהודה (שם).
4
ה׳השלישי. אל נלדו להרפא (דה״א כ, ח), אלה הדברים (דברים א, א), לאנשים האל (בראשית יט, ח), כי את כל התועבת האל (ויקרא יח, כז), ואמר לה אל מאניא (עזרא ה, טו).
5
ו׳הרביעי. אל תבוא במשפט (תהלים קמג, ב), אל תאמר לרעך (משלי ג, כח), אל תלשן עבד (שם ל, י), אל אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי (ש"ב יג, טז), כה פתרונו: אל תעשה אדות הרעה הגדולה הזאת מאחרת אשר עשה לי, וכמוהו בענינו אל כי קרא י"י לשלשת המלכים לתת ביד מואב (מ"ב ג, יג), וכמוהו קרוב מענינו אל אדני איש האלהים אל תכזב בשפחתך (שם ד, טז), ענינו יורה עליו. ויש בתורה לשון רבוי ולשון מיעוט, והענינים יורו עליהם, והם כתובים במחברת על ספר.
6
ז׳החמישי. ויואל משה לשבת (שמות ב, כא), הואיל פני בי (איוב ו, כח), הואל קח ככרים (מ"ב ה, כג), הנה נא הואלתי (בראשית יח, כז), כי הואיל הלך אחרי צו (הושע ה, יא). ויש בתורה סדרי מחוות דרכי קוצר, גם אלה לחכמים כמו אלה: קראן לו ויאכל לחם (שמות ב, כ), וכתוב אחריו ויואל משה לשבת (שם, כא), וכמו ואמר לה השלום לך השלום לאישך השלום לילד ותאמר שלום (מ"ב ד, כו), וכמו כזאת וכזאת דברה הנערה אשר מארץ ישראל (שם ה, ד), ויאמר מלך ארם לך־בא (שם ה, ה), וכאלה רבות.
7
ח׳הששי. ויואל שאול את העם (ש"א יד, כד), אלה וכחש (הושע ד, ב), ושמעה קול אלה (ויקרא ה, א), את האלות האלה (במדבר ה, כג), ענין אחד להם.
8
ט׳השביעי. אלי כבתולה חגורת שק (יואל א, ח), אללי לי (מיכה ז, א), ענינו כמו הוי ונהי.
9
י׳השמיני. כאלה וכאלון (ישעיהו ו, יג), כאלה נובלות עליה (שם א, ל), כי תבשו מאלים אשר חמדתם (שם א, כט), וקרא להם אילי צדק (שם סא, ג), רבה אילנא ותקיף (דניאל ד, ח), אילנא די חזית (שם ד, יז).
10
י״אהתשיעי. נואלו שרי צען (ישעיהו יט, יג), אשר נואלנו (במדבר יב, יא), נואלו כי לא ידעו דרך ה' (ירמיהו ה, ד), כי אויל עמי (שם ד, כב), אולת קשורה בלב נער (משלי כב, טו), ענין פתרונם הוללות וסכלות.
11
י״בהעשירי. אלילי כספו ואלילי זהבו (ישעיהו לא, ז), קסם ואליל ותרמית לבם (ירמיהו יד, יד), רופאי אלל כלם (איוב יד, ד), ענין עצבים הם.
12
י״גהעשתי עשרה. אלו חיה אלף שנים (קהלת ו, ו), אלו לעבדים ולשפחות (אסתר ז, ד), פתרונו קרוב מן 'אם', אם חיה.
13
י״דהשתים עשרה. וַאֲלוּ עִיר וְקַדִּישׁ (דניאל ד, י), [כמו] וארו חיוה אחרי תנינה (שם ז, ה), פתרונו כמו הנה.
14