מחברת מנחם, א צ׳Machberet Menachem, Letter Alef 90
א׳אמן
1
ב׳מתחלק לארבע מחלקות: האחד, אמונה אוֹמֶן (ישעיהו כה, א), בנים לא אמון בם (דברים לב, כ), ויהי ידיו אמונה (שמות יז, יב), האל הנאמן (דברים ז, ט), וגם אמנה אחותי בת אבי (בראשית כ, יב), כי האמנם ישב האלהים (מ"א ח, כז), ענין אחד להם. ופתרון ויהי ידיו אמונה (שמות יז, יב), כמו נכונה. כלם שוים בענינם וביסודם, מבלעדי 'אמנם', אשר הוא נוטה עמהם בענינם, ויבדל מהם ביסודם על דבר המ"ם, וכמהו בלשון עברית רק וריקם, תם תמים ותמימים, שוים בענינם ושנוים ביסודם.
2
ג׳השני. מעשה ידי אמן (שיר ז, ב), כל איש מלאכה, נקרא אמן.
3
ד׳השלישי. כאשר ישא האמן את היונק (במדבר יא, יב), והיו מלכים אמניך (ישעיהו מט, כג), ויהי אומן את הדסה (אסתר ב, ז), האמונים עלי תולע (איכה ד, ה), ותשאהו אומנתו (ש"ב ד, ד), כאשר היתה באמנה אתו (אסתר ב, כ), ואהיה אצלו אמון (משלי ח, ל), ותהי לי לאמנת (רות ד, טז), כלם לשון גדול יונקים [נ"א ענין גדול בנים המה], על כן לא יתכן להיות מהם ויהי ידיו אמונה (שמות יז, יב) כאשר יאמרו הפותרים.
4
ה׳הרביעי. ואת האמנות (מ"ב יח, טז).
5