מחברת מנחם, ח צ״דMachberet Menachem, Letter Chet 94
א׳חרף
1
ב׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, וקיץ וחרף (בראשית ח, כב), והכיתי בית החרף (עמוס ג, טו), מחרף עצל לא יחרש (משלי כ, ד), וכל בהמת ארץ עליו תחרף (ישעיהו יח, ו), ענין סתיו המה.
2
ג׳השני, חרפוני צוררי (תהלים מב, יא), אלה לחיי עולם, ואלה לחרפות לדראון עולם (דניאל יב, ב), זבלון עם חרף נפשו למות (שופטים ה, יח), כי לא אויבי חרפני (תהלים נה, יג). וכה פתרון 'כי לא אויבי חרפני', יש עליו מן הענין, מי יתן לי אבר כיונה אעופה ואשכונה (שם נה, ז), אולי יכולתי להעלות אבר הייתי טס ונודד מפני עקת רשע כי בצאתי מקרב מערת פריצים ללון במדבר סלה אז לא אויבי חרפני, ולא הייתי נושא כלימתי ובשתי ולא נסתרתי מפניו כאשר הייתי נסתר מפניהם כשהייתי בתוכם.
3
ד׳השלישי, כאשר הייתי בימי חרפי (איוב כט, ד), פתרונו כפי ענינו, ימי חרפי כמו ימי עתי [נ"ה ימים של עתים], וכמו ימי זמני, וכמהו והיא שפחה נחרפת לאיש, והפדה לא נפדתה או חפשה לא נתן לה בקרת תהיה, לא יומתו כי לא חֻפָּשָׁה (ויקרא יט, כ), נחרפת מזומנת ומועדת לבעל.
4