מחברת מנחם, ח צ״טMachberet Menachem, Letter Chet 99

א׳‎חרשׁ
1
ב׳‎מתחלק לחמש מחלקות: האחד, והחריש יעקב עד באם (בראשית לד, ה), החרישו ממני ואדברה אני (איוב יג, יג), אל תחרש ואל תשקט אל (תהלים פג, ב), ענין שתיקה המה.
2
ג׳‎השני, החרשים שמעו (ישעיהו מב, יח), ואני כחרש לא אשמע, וכאלם לא יפתח פיו (תהלים לח, יד), לא תקלל חרש ולפני עור לא תתן מכשל (ויקרא יט, יד), אטומי אזן.
3
ד׳‎השלישי, אל תחרש על רעך רעה (משלי ג, כט), חורש רע בכל־עת (משלי ו, יד), וחכם חרשים (ישעיהו ג, ג), מרמה בלב חרשי רע (משלי יב, כ), והחרש והמסגר מירושלים (ירמיהו כט, ב), ענין מחשבות.
4
ה׳‎הרביעי, חרש חכם יבקש לו (ישעיהו מ, כ), חרשי צירים (שם מה, טו), הפסל נסך חרש (שם מ, יט), בחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ (שמות לא, ה), ענין אומנים, חושבי מחשבות הם.
5
ו׳‎החמישי, ויראני יי' ארבעה חרשים (זכריה ב, ג), בחריש ובקציר תשבת (שמות לד, כא), איש את מחרשתו ואת אתו (ש"א יג, כ), חרשו חרשים (תהלים קכט, ג), לא תחרש בשור ובחמור יחדו (דברים כב, י), חורש שדה. חרושה על לוח לבם ולקרנות מזבחותיכם (ירמיהו יז, א), כמו חרות כמשמעו.
6