מחברת מנחם, ד י״טMachberet Menachem, Letter Daled 19
א׳דו
1
ב׳את האשה דוה (ויקרא כ, יח), והדוה בנדתה (שם טו, לג), תזרם כמו דמו דוה (ישעיהו ל, כב), ענין טומאה המה בענינם ומחלה במקריהם, כי לא תטמא האשה כי אם לעת תחלואיה, כבא עת נדתה, בזוב דמה תחלה ותטמא. ומגזרתם וכל מדוי מצרים הרעים (דברים ז, טו), ולבי דוי (איכה א, כב), עלי לבי דוי (ירמיהו ח, יח), דוה לבנו (שם ה, יז), המה כדוי לחמי (איוב ו, ז), כלם ענין תחלואים המה. ודע כי רוב הווי"ן התיכונינם אינם יסוד במלים, אבל לא תקום המלה מבלעדי וויה, ובהסב את המלים יסובו את וויהם. ואם אמרנו על הווים הנשמעים בפה אשר יש להם נענוע בלשון, כי המה מיוסדים ונשרשים במלים גם המה יחדו יעלו מן המלים, והוא המשפט ליודי"ן. ועתה אחבירם אלה לעומת אלה במחברת ו"ו.
2