מחברת מנחם, ג ל״גMachberet Menachem, Letter Gimel 33
א׳גל
1
ב׳מתחלק לי"ד מחלקות: האחד, גלת מים (יהושע טו, יט), גלת עליות (שם), גל נעול (שיר ד, יב), וגלה על ראשה (זכריה ד, ב), ומהפותרים אשר אמרו גל נעול (שיר ד, יב) כמו גן נעול, החליפו למ"ד בנו"ן ואיננו כן, כי מעין חתום (שם) יורה על גל נעול, וכה פתרון גלות המנורה. יש על אנשי לבב לתמוה [נ"ה להשתומם] מדבר המנורה איך מענינה יתבונן המשכיל כי בנין בית אלהינו יקום ויכון בלא כח ובלא חיל כי אם ברוחו? הלא אחרי ראותו המנורה הודיעו המלאך משפט ענינה, ועל אודותיה אמר זו הנבואה, והמשיל בנין המקדש למעשה המנורה שנאמר זה דבר י"י אל זרובבל לאמר, לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר י"י צבאות (זכריה ד, ו), ומה ענין המנורה לבנין המקדש [נ"וו הבית], ואיך צורתה תלמד על מקדש המעון כי לא בחיל יקום ולא בכח יבנה? דע כי המנורה המופלאה הזאת [נ"ה הזאת היא מופלאה] שבעה נרותיה עליה, ועל שבעת הנרות שבעה מוצקות, אשר על פיהם ירד השמן לנרות, ועל גביהם גולה, ועל שפת הגלה שנים זתים מימנה ומשמאלה, הן ממוצא דבר יתבונן המשכיל כי ענין המנורה יורה על בנין בית המקדש, כי לא בכח יבנה ויקום כי אם בכה ענין המנורה, דע כי גרגרי הזיתים נחבטים מאליהם לעת הבשלם, ונופלים בגולה עד זוב מהם שמן זית זך, ויגר על פי הצנתרות ואל הגולה ומהגולה אל המוצקות, ומהמוצקות אל הנרות, אך המוצקות עשויים שעורים כדי מדת שמן די דליקת נרות, הנה קמה מלאכת הנרות מבלי מעלה ומבלי מטיב, ומלאכת הזית מבלי כותש, והשמן מבלי מפנה, ויתר כל מלאכותיה מבלי משרתים, זה מעשה המנורה וצורתה ונרותיה ומצוקותיה צנתרותיה וגולותיה וזיתיה, וממתכונתה ישכיל איש שכל כי המקדש יקום ויבנה ויכונן בלא חיל ובלא כח כי אם ברוח י"י כדבר המלאך. עד הנה משפט המחאה [נ"ה המנורה] וענין החזיון, אבל זכריה הגריע מהמראה שתי הצנתרות ולא הזכירם תחלה, אבל השלימם באחרונה, אפס כי לא יתכן משמר לזיתים מבלעדי הצנתרות אשר לעמת הזיתים מאחוריהם המריקים זית אל הגולה, והזהב הנזכר פה (שם ד, ב), פתרונו זך וצח וטהור, ואיננו זהב כמשמעו, וכמהו מצפון זהב יאתה (איוב לז, כב), וכמהו כוס זהב בבל ביד י"י (ירמיהו נא, ז), הן פרשנו מעשה המנורה.
2
ג׳המחלקות השני, כל משבריך וגליך (תהלים מב, ח), רגע הים ויהמו גליו (ישעיהו נא, טו), ויתכן להיות מגזרתם אגלי טל (איוב לח, כח).
3
ד׳השלישי, גל אבנים גדול (יהושע ז, כו), כי שמת מעיר לגל (ישעיהו כה, ב), והיתה בבל לגלים. (ירמיהו נא, לז), על גל שרשיו (איוב ח, יז), גל כמו תל.
4
ה׳הרביעי, וגלתי ברושלים (ישעיהו סה, יט), השמחים אלי גיל (איוב ג, כב), גיל יגיל (משלי כג, כד), ענין משוש הם.
5
ו׳החמישי, גלילי כסף (אסתר א, ו), גלילי זהב (שיר ה, יד), גלת הכתרת (מ"א ז, מא), ענין אופן. ומגזרתם גלגליו כסופה (ישעיהו ה, כח), לאופנים להם קורא הגלגל (יחזקאל י, יג), אלהי שיתמו כגלגל כקש (תהלים פג, יד), וכגלגל לפני סופה (ישעיהו יז, יג). ומגזרתם ויגל את האבן (בראשית כט, י), וגלל אבן (משלי כו, כז), גלו אבנים גדולות (יהושע י, יט), די אבן גלל (עזרא ו, ד), ומגזרתם ושמלה מגוללה בדמים (ישעיהו ט, ד), גליון גדל (שם ה, א), ונגלו כספר השמים (שם לד, ד), במגלת ספר כתוב עלי (תהלים מ, ח), אין פתרונם כי אם כפי ענינם, נפתחים ונגללים.
6
ז׳הששי, בגללי צאת האדם. (יחזקאל ד, יב), ולחמם כגללים (צפניה א, ז), כאשר יבער הגלל (מ"א יד, י), ענין טנוף הם.
7
ח׳השביעי, איש גלוליו (יחזקאל כ, לט), אל גלולי בית ישראל. (שם יח, ו), ענין אלילים, [נבו"ל פסילים] הם. ויתכן להיות מגזרתם בגללי צאת האדם, (שם ד, יב).
8
ט׳השמיני, ונגלה יסודו. (שם יג, יד), אגלה את נבלתה (הושע ב, יב), יגלו שמים עונו (איוב כ, כו), והנגלת לנו ולבנינו (דברים כט, כה), וצדקתי להגלות (ישעיהו נו, א), גל עני ואביטה (תהלים קיט, יח).
9
י׳התשיעי, דורי נסע ונגלה (ישעיהו לח, יב), עתה יגלו בראש גלים (עמוס ו, ז), כי גלו ממך (מיכה א, טז), מן הילדים אשר כגילכם (דניאל א, י), כולם לשון שביה. ופתרון 'כגילכם', מן הילדים אשר נשבו בשביכם, אין במראות קרוב לנו ממנו.
10
י״אהעשירי, עמר לגלגלת (שמות טז, טז), בקע לגלגלת (שם לח, כו), ותרץ את גלגלתו (שופטים ט, נג), כי אם הגלגלת והרגלים (מ"ב ט, לה).
11
י״בהעשתי עשרה, שלחו מגל כי בשל קציר (יואל ד, יג), ויתכן להיות 'מגל' כמו מזמרות, ומחרשות, ומקבות, אשר אין המ"ם יסוד בהם.
12
י״גהשנים עשר, גלילות פלשת (יואל ד, ד), את קדש בגליל (יהושע כא, לב), אל גלילות הירדן (שם כב, י), גלל הגוים (ישעיהו ח, כג), ענין מחוזי גבולים המה.
13
י״דהשלש עשרה, בגלל הדבר הזה (דברים טו, י), בגלל, למען, בעבור, ענין אחד להם.
14
ט״והארבע עשרה, צהלי קלך בת גלים (ישעיהו י, ל), פלטי בן ליש אשר מגלים (ש"א כה, מד), שם מקום הוא.
15