מחברת מנחם, נMachberet Menachem, Letter Nun
א׳נא
1
ב׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, דבר נא (שמות יא, ב), שמעו נא (במדבר יב, ו), שלח נא (שמות ד, יג).
2
ג׳השני, הניא מחשבות עמים (תהלים לג, י), ואם הניא אביה אתה (במדבר ל, ו), שמן ראש אל יניא ראשי (תהלים קמא, ה), ולמה תניאון (במדבר לב, ז), לשון שבירה הם, ויתכן להיות מגזרתם אל תאכלו ממנו נא (שמות יב, ט).
3
ד׳השלישי, מה נאוו על ההרים (ישעיהו נב, ז), נאוו לחייך (שיר א, י), הנוה והמענגה (ירמיהו ו, ב).
4
ה׳נאד
5
ו׳את נאוד החלב (שופטים ד, יט), כנאד בקיטור (תהלים קיט, פג), ואלה נאדות היין (יהושע ט, יג), שימה דמעתי בנאדך (תהלים נו, ט), ענין נבלים המה.
6
ז׳נאם
7
ח׳נאם הגבר (משלי ל, א), וינאמו נאם (ירמיהו כג, לא), נאם פשע לרשע (תהלים לו, ב), ענין מלל הם.
8
ט׳נאף
9
י׳ונאפופיה מבין שדיה (הושע ב, ד), האשה המנאפת (יחזקאל טז, לב), לשון זנונים הם.
10
י״אנאץ
11
י״בכי נאצו האנשים האלה (במדבר טז, ל), כי נאץ נאצת (ש"ב יב, יד), שמעתי את כל נאצותיך (יחזקאל לה, כב), לשון חרף המה.
12
י״גנאק
13
י״דוישמע אלהים את נאקתם (שמות ב, כד), מעיר מתים ינאקו (איוב כד, יב), לשון שֶוַע הם.
14
ט״ונב
15
ט״זומלא פני תבל תנובה (ישעיהו כז, ו), עוד ינובון בשיבה (תהלים צב, טו), חיל כי יניב (שם סב, יא), ותירוש ינובב (זכריה ט, יז), ענין אומץ הם.
16
י״זנבח
17
י״חלא יוכלו לנבח (ישעיהו נו, י). ולא נודע אם הנון יסוד אם אין.
18
י״טנבל
19
כ׳מתחלק לשלש מחלקות: האחד, נבל יין (ש"א י, ג), כל נבל ימלא יין (ירמיהו יג, יב), ונבלי שמים מי ישכיב (איוב לח, לז), ענין נאדות הם.
20
כ״אהשני, בנבל עשור (תהלים לג, ב), כנור נעים עם נבל (שם פא, ג), המית נבליך (ישעיהו יד, יא), אודך בכלי נבל (תהלים עא, כב), ועד כל כלי הנבלים (ישעיהו כב, כד), כלי זמר הם.
21
כ״בהשלישי, נבלה וטרפה (ויקרא כב, ח), נבלתי יקומון (ישעיהו כו, יט), או בנבלת חיה טמאת (ויקרא ה, ב), כמשמעם.
22
כ״גנגב
23
כ״דמתחלק לשני מחלקות: האחד, ערי הנגב (ירמיהו יג, יט), צפונה ונגבה (בראשית יג, יד), מלך הננב (דניאל יא, ה), רוח דרומי הוא.
24
כ״ההשני, כי ארץ הנגב נתתני (יהושע טו, יט), כאפיקים בנגב (תהלים קכו, ד), כסופות בננב לחלוף (ישעיהו כא, א), לשון יבשת הם. וכמהו בלשון ארמית חרבו המים (בראשית ח, יג), נגיבו מיא (תרגום אונקלוס).
25
כ״ונגד
26
כ״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, אך נגד ה' משיחו (ש"א טז, לו), נגדך כל תאותי (תהלים לח, י), ותשב מנגד (בראשית כא, טז), ואלכה לנגדך (בראשית לג, יב), כענין מול.
27
כ״חהשני, נגיד ומצוה לאומים (ישעיהו נה, ד), כי נגידים אדבר (משלי ח, ו), כמו נגיד אקרבנו (איוב לא, לו), ענין משרה הם.
28
כ״טנגן
29
ל׳על נגינת (תהלים סא, א), קדמו שרים אחר נוגנים (שם סח, כו), והיה כנגן המנגן (מ"ב ג, טו), ענין זמירות הם.
30
ל״אנד
31
ל״בלכל זונות יתנו נדה ואתה נתת את נדניך (יחזקאל טז, לג), ענין אתנן המה.
32
ל״גנדבך
33
ל״דנדבכין די אבן גלל, ונדבך די אע חדת (עזרא ו, ד), לשון כתלים וקירות הם.
34
ל״הנדן
35
ל״ווישב חרבו אל נדנה (דה״א כא, כז), כמו אל תערה.
36
ל״זנהג
37
ל״חכי מרחמם ינהגם (ישעיהו מט, י), הוא ינהגנו על מות (תהלים מח, טו), והמנהג כמנהג יהוא (מ"ב ט, כ).
38
ל״טנהל
39
מ׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, וינהלם בלחם (בראשית מז, יז), אתנהלה לאטי (שם לג, יד), אין מנהל לה (ישעיהו נא, יח), על מי מנוחות ינהלני (תהלים כג, ב), ענין מנהג.
40
מ״אהשני, ובכל הנהלולים (ישעיהו ז, יט), מיני קמשונים הם.
41
מ״בנהק
42
מ״גהינהק פרא עלי דשא (איוב ו, ה), לשון צעקה הוא.
43
מ״דנהר
44
מ״המתחלק לשני מחלקות: האחד, נהר פלגיו (תהלים מו, ה), נהרי נחלי דבש וחמאה (איוב כ, יז).
45
מ״והשני, ונהרו אליו כל הגוים (ישעיהו ב, ב), ונהרו אל טוב ד' (ירמיהו לא, יב), הביטו אליו ונהרו (תהלים לד, ו), אל תופע עליו נהרה (איוב ג, ד), את המנהרות אשר בהרים (שופטים ו, ב), נהירו ושכלתנו (דניאל ה, יא), ונהורא עמה שרא (שם ב, כב), ענין מאור הם.
46
מ״זנו
47
מ״חנוה משולח (ישעיהו כז, י), אל נוה איתן (ירמיהו מט, יט), ונות בית (תהלים סח, יג), לשון מעון הם.
48
מ״טנולי
49
נ׳ובתיכון נולי יתשמון (דניאל ב, ה), וביתה נולי ישתוה (דניאל ג, כט), ענין טנף ומחראות הוא.
50
נ״אנזם
51
נ״בנזם זהב (בראשית כד, כב), ויהי כראות את הנזם (שם כד, ל), ונזמי האף (ישעיהו ג, כא), פרקו נזמי הזהב (שמות לב, ב), ענין עגולים הם.
52
נ״גנח
53
נ״דמתחלק לארבע מחלקות: האחד, בהניח ד' אלהיך (דברים כה, יט), יסר בנך ויניחך (משלי כט, יז), למען ינוח (שמות כג, יב), כי לא ינוח שבט הרשע (תהלים יב, ג), ולא מצאה היונה מנוח (בראשית ח, ט), ביום הניח ה' לך (ישעיהו יד, ג), והנחתי לך (שמות לג, יד), לשון מרגוע המה.
54
נ״ההשני, ועתה הניחה לי (שמות לב, י), ויניחהו בגן עדן (בראשית ב, טו), לא הניח לאיש לעשקם (דה״א טז, כא), כמו לא עזב.
55
נ״והשלישי, מנחה היא שלוחה (בראשית לב, יח), וכל קרבן מנחתך (ויקרא ב, יג), ואם מנחת מרחשת קרבנך (ויקרא ב, ז), ענין שי המה.
56
נ״זהרביעי, לך נחה את העם (שמות לב, לד), ונחני בדרך עולם (תהלים קלט, כד), לנחותם הדרך (שמות יג, כא), מי נחני עד אדום (תהלים ס, יא).
57
נ״חנחל
58
נ״טמתחלק לשני מחלקות: האחד, נחל זרד (דברים ב, יג), ואת הנחלים ארנון (במדבר כא, יד), פרץ נחל מעם גר (איוב כח, ד), אחי בגדו כמו נחל (שם ו, טו), מנחל בדרך ישתה (תהלים קי, ז).
59
ס׳השני, נחלת ה' בנים (שם קכז, ג), כי לא ננחל אתם (במדבר לב, מט), ונחל ה' (זכריה ב, טז), ענין מורשה הם.
60
ס״אנחם
61
ס״במתחלק לשני מחלקות: האחד, נחמו נחמו עמי (ישעיהו מ, א), וינחם אותם (בראשית נ, כא), כוס תנחומים (ירמיהו טז, ז), ובירושלים תנוחמו (ישעיהו סו, יג), כאשר אבלים ינחם (איוב כט, כה), כי לא אדם הוא להנחם (ש"א טו, כט).
62
ס״גהשני, וינחם ד' כי עשה את האדם (בראשית ו, ו), כי נחמתי כי עשיתם (שם ו, ז), ובן אדם ויתנחם (במדבר כג, יט), נחם יסתר מעיני (הושע יג, יד), כי נחמתני (רות ב, יג), נחמתי כי המלכתי (ש"א טו, יא).
63
ס״דנחר
64
ס״ההוד נחרו אימה (איוב לט, כ), מנחיריו יצא עשן (שם מא, יב). ראוי להיות ענינו מאפיו יצא עשן.
65
ס״ונחש
66
ס״זמתחלק לשלש מחלקות: האחד, נחשתי ויברכני ד' (בראשית ל, כז), כי נחש ינחש (שם מד, טז), מעונן ומנחש (דברים יח, ח), ענין קסם הוא.
67
ס״חהשני, נחשת קלל (יחזקאל א, ו), אם בשרי נחוש (איוב ו, יב), לנחשתים הגשו (ש"ב ג, לד), ויאסרהו בנחשתים (שופטים טז, כא).
68
ס״טהשלישי, נחש שרף ועקרב (דברים ח, טו), נחש עלי דרך (בראשית מט, יז), אם ישך הנחש בלי לחש (קהלת י, יא), מין צפעון ושפיפון.
69
ע׳נטף
70
ע״אמתחלק לשני מחלקות: האחד, נטף ושחלת (שמות ל, לד), מיני סמים [נ"ב בשמים].
71
ע״בהשני, הנטיפות והשרות (ישעיהו ג, יט), מיני עדי הם.
72
ע״גניב
73
ע״דבורא ניב שפתים (ישעיהו נז, יט), פי צדיק ינוב חכמה (משלי י, לא), ויכל מהתנבות (ש"א י, יג), והתנבית עמם (שם י, ז), לשון מבטא הם. ויתכן להיות מגזרתם בעד החלון נשקפה ותיבב (שופטים ה, כח), וישבות הנון מהמלה כיתר המלים.
74
ע״הנך
75
ע״ונכה רגלים (ש"ב ד, ד), נכאו מן הארץ (איוב ל, ח), תהגו אך נכאים (ישעיהו טז, ז), ובידו אנך (עמוס ז, ז), הנני שם אנך (שם ז, ח), נאספו עלי נכים (תהלים לה, טו), ענין נפיצה המה.
76
ע״זנכאת
77
ע״חנכאת וצרי ולט (בראשית לו, כד), ויתכן להיות מגזרתו, ויראם את כל בית נכתה (מ"ב כ, יג), בית סמים.
78
ע״טנכד
79
פ׳ולניני ולנכדי (בראשית כא, כג), ונין ונכד (ישעיהו יד, כב), בני בנים הם.
80
פ״אנכח
81
פ״בכי נכח עיני ד' (משלי ה, כא), עיניך לנכח יביטו (שם ד, כה), הלך נכחו (ישעיהו נז, ב), נכח פתח הבית (אסתר ה, א), נכח פני אדני (איכה ב, יט), לא נודע אם הנו"ן יסוד אם אין.
82
פ״גנכס
83
פ״דבנכסים רבים (יהושע כב, ח), עושר ונכסים (קהלת ה, יח), ענין הון וממון הם.
84
פ״הנכר
85
פ״ומתחלק לשני מחלקות: האחד, בארץ נכריה (שמות ב, כב), ונכרים באו שעריו (עובדיה א, יא), לעם נכרי לא ימשל (שמות כא, ה), ויתנכר אליהם (בראשית מב, ז), למה זה את מתנכרה (מ"א יד, ו).
86
פ״זהשני, נכר אתו אלהים בידי (ש"א כג, ז), ואל תרא ביום אחיך ביום נכרו (עובדיה א, יב), הלא איד לעול ונכר לפעלי און (איוב לא, ג), כמו הסגרה.
87
פ״חנל
88
פ״טכנלותך לבגד (ישעיהו לג, א), ולא יטה לארץ מנלם (איוב טו, כט), ענין שלטנות הם לפי הענין.
89
צ׳נם
90
צ״אנמו רעיך מלך אשור (נחום ג, יח), אבירי לב נמו שנתם (תהלים עו, ו), וקרעים תלביש נומה (משלי כג, כא), מעט תנומות (שם ו, י), לשון שנה ותרדמה המה.
91
צ״בנמל
92
צ״גלך אל נמלה עצל (משלי ו, ו), הנמלים עם לא עצום (שם ל, כה).
93
צ״דנמר
94
צ״הונמר חברברותיו (ירמיהו יג, כג), נמר שקד על עריהם (שם ה, ו), כמשמעו.
95
צ״ונין
96
צ״זאמרו בלבם נינם יחד (תהלים עד, ח), לפני שמש ינון שמו (שם עב, יז), ולניני ולנכדי (בראשית כא, כג), ונין ונכד (ישעיהו יד, כב).
97
צ״חנ
98
צ״טולא תונו איש את עמיתו (ויקרא כה, יז), להונותם (יחזקאל מז, יח), לא יונה (שם יח, ז), הונו בך (שם כב, ז), ואחריתו יהיה מנון (משלי כט, כא). ומהפותרים אשר מחברים אליהם העיר היונה (צפניה ג, א), [חרב היונה (ירמיהו מו, טז)].
99
ק׳נס
100
ק״אמתחלק לשלש מחלקות: האחד, וינס החוצה (בראשית לט, יג), ונס אל אחת מן הערים (דברים ד, מב), ומנוס אבד מנהם (איוב יא, כ), ענין מברח המה.
101
ק״בהשני, ושים אתו על נס (במדבר כא, ח), ונשא נס (ישעיהו ה, כו), וכנס על הגבעה (ישעיהו ל, יז).
102
ק״גהשלישי, נתת ליראיך נס להתנוסס (תהלים ס, ו), אבני נזר מתנוססות (זכריה ט, טז), ד' נסי (שמות יד, טו), ד' עזי ומעזי ומנוסי (ירמיהו טז, יט), ואבד מנוס מקל (עמוס ב, יד), ענין פלא המה.
103
ק״דנע
104
ק״המתחלק לשני מחלקות: האחד, נוע תנוע ארץ כשכור (ישעיהו כד, כ), וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער (שם ז, ב), והניעותי בכל הגוים כאשר ינוע בכברה (עמוס ט, ט), לשון טלטול המה.
105
ק״והשני, ובמנענעים ובצלצלים (ש"ב ו, ה), כלי זמר המה. ויתכן להיות מגזרת העליון ומיסודתו, ונקראו מנענעים מוסב למפעל.
106
ק״זנעל
107
ק״חמתחלק לשני מחלקות: האחד, נעליכם ברגליכם (שמות יב, יא), של נעליך (שם ג, ה), על אדום אשליך נעלי (תהלים ס, י), וחלצה נעלו (דברים כה, ט), וכל מערומיהם הלבישו מן השלל וילבשום וינעלום (דה״ב כח, טו).
108
ק״טהשני, ויסגר דלתות העליה בעדו ונעל (שופטים ג, כג), דלתות העליה נעלות (שם ג, כד), על כפות המנעול (שיר ה, ה), ברזל ונחשת מנעליך (דברים לג, כה), לשון מסגר המה.
109
ק״ינעם
110
קי״אנעמת לי מאד (ש"ב א, כו), נטעי נעמנים (ישעיהו יז, י), ובל אלחם במנעמיהם (תהלים קמא, ד), כי נָעֵמָה (בראשית מט, טו), ענין הדר הוא.
111
קי״בנער
112
קי״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, וינער ד' (שמות יד, כד), ונער פרעה (תהלים קלו, טו), וינערו רשעים ממנה (איוב לח, יג), התנערי מעפר (ישעיהו נב, ב), והיה החסן לנערת (שם א, לא), כאשר ינתק פתיל הנערת (שופטים טז, ט), גם חצני נערתי (נחמיה ה, יג), ככה ינער האלהים (שם), נעור ורק (שם), נוער כפיו מתמך בשחד (ישעיהו לג, טו), ענין אחד להם.
113
קי״דהשני, נער קטן (מ"א ג, ז), עני אני וגוע מנער (תהלים פה, טז), חטאות נעורי ופשעי (שם כה, ז).
114
קי״הנף
115
קי״ומתחלק לשלש מחלקות: האחד, ינופף ידו (ישעיהו י, לב), להנפה גוים בנפת שוא (שם ל, כח), הניפו יד (שם יג, ב), כמשמעו.
116
קי״זהשני, ונפת מתוק על חכך (משלי כד, יג), נפת תטפנה (שיר ד, יא), ונפת צופים (תהלים יט, יא), נפתי משכבי מר אהלים (משלי ז, יז), פתרונו השיבותי משכבי. ויתכן להיות מגזרתו גשם נדבות תניף אלהים (תהלים סח, י).
117
קי״חהשלישי, שלשת הנפת (יהושע יז, יא), יפה נוף (תהלים מח, ג), ענין מחלקות ופלכים הם לפי הענין.
118
קי״טנפך
119
ק״כנפך ספיר ויהלם (שמות כח, יח), אבן שהם הוא.
120
קכ״אנפש
121
קכ״במתחלק לשני מחלקות: האחד, נפש כי תחטא (ויקרא ד, ב), כי הדם הוא הנפש (דברים יב, כג).
122
קכ״גהשני, שבת וינפש (שמות לא, יז), וינפש בן אמתך והגר (שם כג, יב), ענין מנוח ומרגוע הוא.
123
קכ״דנץ
124
קכ״הונוצצים כעין נחשת קלל (יחזקאל א, ז), ופועלו לְנִיצוֹץ (ישעיהו א, לא), ענין שביבים המה, כמו שׁביב אשו (איוב יח, ה).
125
קכ״ונצח
126
קכ״זמתחלק לארבע מחלקות: האחד, עד נצח לא יראו אור (תהלים מט, כ), לנצח נצחים אין עובר (ישעיהו לד, י), ויחי עוד לנצח (תהלים מט, י). נצח ועולם וסלה, ענין אחד להם.
127
קכ״חהשני, וגם נצח ישראל (ש"א טו, כט), ואוריד לארץ נצחם (ישעיהו סג, ו), ואומר אבד נצחי (איכה ג, יח), משובה נצחת (ירמיהו ח, ה), ענין כח ומעוז הם.
128
קכ״טהשלישי, ויז נצחם על בגדי (ישעיהו סג, ג), ענינו ויז דמם על בגדי, וההזיה תלמד עליו.
129
ק״להרביעי, למנצח על אילת (תהלים כב, א), למנצח בנגינותי (חבקוק ג, יט), וכמוהו בנבלים על עלמות (דה״א טו, כ), בכנרות על השמינית (שם טו, כא), לנצח על מלאכת בית ד' (עזרא ג, ח), ענין שיר וזמר ותהלה.
130
קל״אנצר
131
קל״בועמד מנצר שרשיה (דניאל יא, ז), ונצר משרשיו (ישעיהו יא, א), ענין יניקות אשל המה.
132
קל״גנק
133
קל״דמתחלק לשני מחלקות: האחד, נקי כפים (תהלים כד, ד), ונקה לא ינקה (שמות לד, ז), אז תנקה מאלתי (בראשית כד, מא).
134
קל״ההשני, ובנקיקי הסלעים (ישעיהו ז, יט), חורי צורים הם.
135
קל״ונקד
136
קל״זיבש היה נקרים (יהושע ט, ה).
137
קל״חנר
138
קל״טמתחלק לשלש מחלקות: האחד, נר לרגלי דבריך (תהלים קיט, קה), כי נר מצוה (משלי ו, כג), בהלו נרו עלי ראשי (איוב כט, ג), ונר אלהים טרם יכבה (ש"א ג, ג). ומגזרתו מנורה, מנורת זהב (שמות כה, לא).
139
ק״מהשני, נירו לכם ניר (ירמיהו ד, ג), ענין עול הוא. ויתכן להיות מגזרתם למען היות ניר לדוד עבדי (מ"א יא, לו), עול מלכות.
140
קמ״אהשלישי, כמנור אורגים (ש"א יז, ז).
141
קמ״בנרד
142
קמ״גנרד וכרכם (שיר י, יד), כפרים עם נרדים (שם ד, יג).
143
קמ״דנשכה
144
קמ״הלעשות לו נשכה (נחמיה יג, ז), כמו לשכה.
145
קמ״ונשם
146
קמ״זנשמת רוח חיים (בראשית ז, כב), מנשמת אל יתן קרח (איוב לז, י), ונשמת שדי (שם לג, ד), נר ה' נשמת אדם (משלי כ, כז).
147
קמ״חנשר
148
קמ״טדרך הנשר בשמים (משלי ל, יט), כנפי נשרים (שמות יט, ד),כנשר יעיר קנו (דברים לב, יא).
149
ק״ננתב
150
קנ״אנתיב לא ידעו עיט (איוב כח, ז), ובמים עזים נתיבה (ישעיהו מג, טז), לשון דרך.
151
קנ״בנתח
152
קנ״גונתח אותו לנתחיו (ויקרא א, יב), כל נתח טוב (יחזקאל כד, ד), חיתוך עצמות הוא.
153
קנ״דנתר
154
קנ״האם תכבסי בנתר (ירמיהו ב, כב), חמץ על נתר (משלי כה, כ).
155
קנ״וותשלם מחברת הנו"ן.
156