מחברת מנחם, סMachberet Menachem, Letter Samekh
א׳סא
1
ב׳סאה סלת (מ"ב ז, א), כי כל סאון סאן (ישעיהו ט, ד), בסאסאה (שם כז, ח), וסאתים שעורים (מ"ב ז, א), ענין מדה הם. בבית סאתים זרע (מ"א יח, לב).
2
ג׳סב
3
ד׳סב דמה לך דודי (שיר ב, יז), סב אל אחרי (מ"ב ט, יח), הסבי עיניך (שיר ו, ה), לבעבור סבב את פני הדבר (ש"ב יד, כ), והוא מסבות מתהפך (איוב לז, יב), אנכי סבתי בכל נפש בית אביך (ש"א כב, כב), סובב סבב הולך הרוח (קהלת א, ו), מוסבת שם (במדבר לב, לח), עד שהמלך במסבו (שיר א, יב), ויסב מעליהם ויבך (בראשית מב, כד), ויסב מאצלו (ש"א יז, ל), והנה תסבינה אלמותיכם (בראשית לז, ז), יסבו עלי רביו (איוב טז, יג), סבוני כדבורים (תהלים קיח, יב), ויסב שמואל ללכת (ש"א טו, כז), ואתה הסבת את לבם אחורנית (מ"א יח, לז), יסוד אחד לכלם.
4
ה׳סבא
5
ו׳סבאך מהול במים (ישעיהו א, כב), ונסבאם סבואים (נחום א, י), ונסבאה שכר (ישעיהו נו, יב), כי סבא וזולל יורש (משלי כג, כא), סר סבאם (הושע ד, יח), ענין שכרות המה.
6
ז׳סבך
7
ח׳בסבך בקרניו (בראשית כב, יג).
8
ט׳סבל
9
י׳הסירותי מסבל שכמו (תהלים פא, ז), מתחת סבלות מצרים (שמות ו, ו), ויסתבל החגב (קהלת יב, ה), אלופינו מסבלים (תהלים קמד, יד), כח הסבל (נחמיה ד, ד), לשון טורח הם.
10
י״אסג
11
י״במתחלק לשני מחלקות: האחד, כספך היה לסגים (ישעיהו א, כב), כסף סיגים (משלי כו, כג), מדרכיו ישבע סוג לב, היו לי בית ישואל לסיג (יחזקאל כב, יח).
12
י״גהשני, והסג אחור משפט (ישעיהו נט, יד), נסגו אחור (שם מב, יז), הנסוגים מאחרי ד' (צפניה א, ו), מסיג גבול (דברים כז, יז), ענין אחורנית המה.
13
י״דסגד
14
ט״ויסגד לו וישתחו (ישעיהו מד, יז), ויסגד למו (שם מד, טו), ולדניאל סגד (דניאל ב, מו), לשון השתחויה.
15
ט״זסגל
16
י״זוהייתם לי סגלה (שמות יט, ה), ליום אשר אני עושה סגלה (מלאכי ג, יז), וסגלת מלכים (קהלת ב, ח).
17
י״חסגן
18
י״טויד השרים והסגנים (עזרא ט, ב), סגניא ופחותא (דניאל ג, ב), ענין נגדים.
19
כ׳סגר
20
כ״אויריחו סגרת ומסגרת (יהושע ו, א), על המסגרות (מ"א ז, כט), וסגר פום אריותא (דניאל ו, כג), היסגרוני בעלי קעילה (ש"א כג, יא), וסגרו על מסגר (ישעיהו כד, כב), ענין נעילה הם.
21
כ״בסד
22
כ״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, מסדות תבל (ש"ב כב, טז), יסוד המזבח (שמות כט, יב), על ארץ יסדה (עמוס ט, ו), יסדה ארץ (ישעיהו מח, יג), ענין אשיות המה.
23
כ״דהשני, סוד ד' ליראיו (תהלים כה, יד), נוסדו יחד (שם ב, ב), נמתיק סוד (שם נה, טו), בהוסדם יחד עלי (שם לא, יד), בסדם אל תבא (בראשית מט, ו), ואת ישרים סודו (משלי ג, לב), על עמך יערימו סוד (תהלים פג, ד), כי אם גלה סודו (עמוס ג, ז), ענין רז הם.
24
כ״הסדן
25
כ״וסדין עשתה ותמכר (משלי לא, כד), הגליונים והסדינים (ישעיהו ג, כג), מיני בגדים המה.
26
כ״זסדר
27
כ״חצַלְמָוֶת וְלֹא סְדָרִים (איוב י, כב), כמשמעו.
28
כ״טסהר
29
ל׳מתחלק לשני מחלקות: האחד, אין שר בית הסהר (בראשית לט, כג), ענין סוגר בית משמר.
30
ל״אהשני, שררך אגן הסהר (שיר ז, ג), הַשְּׁבִיסִים וְהַשַּׂהֲרוֹנִים (ישעיהו ג, יח). וכמהו בלשון ארמי, והנה השמש והירח (בראשית לז, ט), והא שמשא וסהרא (תרגום אונקלוס).
31
ל״בסח
32
ל״גסחי ומאוס (איכה ג, מה), ונסחתם מעל האדמה (דברים כח, סג), יסח ד' (משלי טו, כה), וסחיתי עפרה (יחזקאל כו, ד), ושמרתם את משמרת הבית מסח (מ"ב יא, ו), יתנסח אע מן ביתה (עזרא ו, יא).
33
ל״דסחב
34
ל״האם לא יסחבום (ירמיהו מט, כ), בלואי הסחבות (שם לח, יב), סחוב והשלך (שם כב, יט), כמו משוך והשלך.
35
ל״וסחף
36
ל״זמטר סוחף (משלי כח, ג), מדוע נסחף אביריך (ירמיהו מו, טו), ענין כליון המה.
37
ל״חסחר
38
ל״טמתחלק לשני מחלקות: האחד, סחרת ירך (יחזקאל כז, טו), שבו וסחרוה (בראשית לד, י), סוחרים (שם לז, כח), עבר לסחר (שם כג, טז), ומסחר הרכלים (מ"א י, טו), והיה סחרה ואתננה (ישעיהו כג, יח), לשון כנעה המה.
39
מ׳השני, לבי סחרחר (תהלים לח, יא), סחרו אל ארץ (ירמיהו יד, יח), צנה וסחרה אמתו (תהלים צא, ד).
40
מ״אסחישׁ
41
מ״בובשנה השנית סחיש (מ"ב יט, כט), צמחי ספיחים, או ספיחי ספיחים.
42
מ״גסך
43
מ״דמתחלק למחלקות ולענינים: האחד, ויסך בדלתים ים (איוב לח, ח), סככים בכנפיהם (שמות כה, כ), באברתו יסך לך (תהלים צא, ד), ותסך עלימו (שם ה, יב), סכתה בענן לך (איכה ג, מד), כי אעבר בסך (תהלים מב, ה). ומגזרתם, את מסך הפתח (שמות לה, טו), והמסכה הנסוכת (ישעיהו כה, ז), והמסכה צרה (שם כח, כ), אם תארגי את שבע מחלפות ראשי עם המסכת (שופטים טז, ג), סכותה לראשי ביום נשק (תהלים קמ, ה).
44
מ״ההשני, נסכתי מלכי (תהלים ב, ו), וסוך לא סכתי (דניאל י, ג), כי אם אסוך שמן (מ"ב ד, ב), ורחצת וסכת (רות ג, ג), ממשח הסוכך (יחזקאל כח, יד), והכן הסוכך (נחום ב, ו). ומגזרתם על בשר אדם לא ייסך (שמות ל, לב), ואם על ירחיקנו ויסך יקרבנו.
45
מ״והשלישי, ואת אפדת מסכת זהבך (ישעיהו ל, כב), עגל מסכה (שמות לב, ד), פסלי ונסכי צום (ישעיהו מח, ה), כי שקר נסכו (ירמיהו י, יד), את סכות מלככם (עמוס ה, כו), ענין יציקה ומער. ומגזרתם, ויסך אתם לד' (ש"ב כג, טז), ויבא שאול להסך את רגליו (ש"א כד, ד), אך מסיך הוא את רגליו (שופטים ג, כד), נסיכי צפון (יחזקאל לב, ל).
46
מ״זהרביעי, וסכסכתי מצרים (ישעיהו יט, ב), ואת איביו יסכסך (שם ט, י).
47
מ״חסכל
48
מ״טסכל נא עצת אחיתפל (ש"ב טו, לא), וגם בדרך כשהסכל הלך (קהלת י, ג), סכלות (שם י, א), ודעתם יסכל (ישעיהו מד, כה), סכלים (ירמיהו ד, כב), הסכלת עשו (בראשית לא, כח), הללות ושכלות (קהלת א, יז).
49
נ׳סכן
50
נ״אמתחלק לשלש מחלקות: האחד, הסכן נא עמו ושלם (איוב כב, כא), הלאל יסכן גבר כי יסכן עלימו (שם כב, ב), ההסכן הסכנתי (במדבר כב, ל), ענין תכן הם.
51
נ״בהשני, ערי מסכנות (שמות א, יא), לך בא אל הסכן (ישעיהו כב, טו), ענין אוצרות הם.
52
נ״גהשלישי, ותהי למלך סכנת (מ"א א, ד), בוקע עצים יסכן בם (קהלת י, ט), ענין חמום.
53
נ״דסכר
54
נ״הויסכרו מעינות (בראשית ח, ב), יסכר פי דוברי שקר (תהלים סג, יב), וסכרתי את מצרים (ישעיהו יט, ד), כל עשי שכר אגמי נפש (שם יט, י), לשון מסגר.
55
נ״וסכת
56
נ״זהסכת ושמע (דברים כז, ט).
57
נ״חסל
58
נ״טמתחלק לשבע מחלקות: האחד סל המצות (ויקרא ח, ב), סלי חרי (בראשית מ, טז), כבוצר על סלסלות (ירמיהו ו, ט).
59
ס׳השני, הסללות באו העיר (שם לב, כד), וישפכו סללה על העיר (ש"ב כ, טו), מיני כלי קרב הם.
60
ס״אהשלישי, מסלול ודרך (ישעיהו לה, ח), במסלה נעלה (במדבר כ, יט), סלו סלו (ישעיהו נז, יד), סלה כל אבירי (איכה א, טו), סלוה כמו ערמים (ירמיהו נ, כו), ויסלו עלי ארחות אידם (איוב ל, יב), מסתולל בעמי (שמות ט, יז), דרך לא סלולה (ירמיהו יח, טו), ענין רמיסה הם.
61
ס״בהרביעי, לא תסלה בכתם אופיר (איוב כח, טז), המסלאים בפז (איכה ד, ב), ענין ערך הם.
62
ס״גהחמישי, סלסלה ותרוממך (משלי ד, ח), סלו לרכב בערבות (תהלים סח, ה), אשרי אדם עוז לו בך מסלות בלבבם (שם פד, ו), ענין רוממות הם.
63
ס״דהששי, עוד יהללוך סלה (שם פד, ה), 'נצח סלה עולם ועד', אבחנך על מי מריבה סלה (תהלים פא, ח), בני יעקב ויוסף סלה (שם עז, טז), ענין אחד להם.
64
ס״ההשביעי, סלון ממאיר וקוץ מכאב (יחזקאל כח, כד), סרבים וסלונים (שם ב, ו), ענין קמשונים הם.
65
ס״וסלד
66
ס״זואסלדה בחילה (איוב ו, י), כמו ואשועה בחילה. ויתכן להיות מלשון ביצה הסולדת ?באור.
67
ס״חסלח
68
ס״טהסלח לכל עונכי (תהלים קג, ג), סלח נא לעון העם הזה (במדבר יד, יט), אדני סלחה (דניאל ט, יט), סלחתי כדבריך (במדבר יד, כ), כמשמעו.
69
ע׳סלם
70
ע״אוהנה סלם מצב ארצה (בראשית כה, יב).
71
ע״בסלע
72
ע״גמתחלק לשני מחלקות: האחד, סלעים מחסה לשפנים (תהלים קד, יח), עולליך אל הסלע (שם קלז, ט), ובנקיקי הסלעים (ישעיהו ז, יט), ודברתם אל הסלע (במדבר כ, ח), ענין צורים.
73
ע״דהשני, וסלעו ממגור יעבוי (ישעיהו לא, ט), יי' סלעי ומצדתי אתה (ש"ב כב, ב).
74
ע״הסלף
75
ע״וויסלף דברי צדיקים (שמות כג, ח), וסלף בה שבר ברוח (משלי טו, ד), וסלף בגדים (שם יא, ג), ענין מוטה הם.
76
ע״זסלק
77
ע״חדי סליקו מן לוחך (עזרא ד, יב).
78
ע״טסלת
79
פ׳סלת חטים תעשה אתם (שמות כט, ב), קמח נקי.
80
פ״אסם
81
פ״בקח לך סמים (שמות ל, לד), מיני סמנים ומרקחים הם [נ"וו מרקחת בשמים הם].
82
פ״גסמדר
83
פ״דוהגפנים סמדר (שיר ב, יג), ענין פרח ונצה הם.
84
פ״הסמך
85
פ״וסמכוני באשישות (שיר ב, ה), סומך ד' לכל הנפלים (תהלים קמה, יד), סמוך לבו לא יירא (תהלים קיב, ח), לשון תמיכה.
86
פ״זסמל
87
פ״חסמל הקנאה (יחזקאל ח, ג), ענין אלילי.
88
פ״טסמפוניא
89
צ׳פסנתרין סומפניא (דניאל ג, ה), מכלי הנגינות הוא.
90
צ״אסמר
91
צ״במתחלק לשני מחלקות: האחד, תסמר שערת בשרי (איוב ד, טו), סמר מפחדך בשרי (תהלים קיט, קכ), כילק סמר (ירמיהו נא, כז), ענין דחיפה והנעה המה.
92
צ״גהשני, ויחזקהו במסמרים (ישעיהו מא, ז), וכמשמרות נטועים (קהלת יב, יא), וברזל לרב למסמרים לדלתות השערים (דה״א כב, ג).
93
צ״דסנסן
94
צ״האחזה בסנסניו (שיר ז, ט), ענינו ענפים וכפות. ויתכן להיות מגזרת סנה.
95
צ״וסנורים
96
צ״זהכו בסנורים (בראשית יט, יא), ויכם בסנורים (מ"ב ו, יח), פקוח עינים בלא ראות.
97
צ״חסנפיר
98
צ״טסנפיר וקשקשת (ויקרא יא, ט), ענין ציצים הם.
99
ק׳סס
100
ק״אמתחלק לשלש מחלקות: האחד, וכצמר יאכלם סס (ישעיהו נא, ח), כמשמעו המרקיב צמר.
101
ק״בהשני, סוס ורכבו (שמות טו, א).
102
ק״גהשלישי, ותור וסוס ועגור (ירמיהו ח, ו), כסוס עגור כן אצפצף (ישעיהו לח, יד).
103
ק״דס
104
ק״המתחלק לשני מחלקות: האחד, על פניו מסוה (שמות לד, לג), ובדם ענבים סותה (בראשית מט, יא), ענין בגד הוא.
105
ק״והשני, מסה ומריבה (שמות יז, ז), אשר נסוני אבותיכם (תהלים צה, ט), נסתם את ד' (שמות יז, ז), כיום מסה במדבר (תהלים צה, ח).
106
ק״זסע
107
ק״חמסעי בני ישראל (במדבר לג, א), ויסיעו אבנים גדולות (מ"א ה, לא), מרוח סעה מסער (תהלים נה, ט), וארון ברית ד' נסע (במדבר י, לג), חניה מסע ושריה (איוב מא, יח), ורוח נסע מאת ה' (במדבר יא, לא), נסע לפניהם (שם י, לג), כלי קרב הוא.
108
ק״טסעד
109
ק״יוסעדו לבכם (בראשית יח, ה), ולחם לבב אנוש יסעד (תהלים קד, טו), סעד לבך פת לחם (שופטים יט, ה), סעדני ואושעה (תהלים קיט, קיז).
110
קי״אסעף
111
קי״במתחלק לשני מחלקות: האחד, בסעפתיו קננו כלי עוף השמים (יחזקאל לא, ו), מסעף פארה (ישעיהו י, לג), ענין דליות וסנסנים המה.
112
קי״גהשני, סעפים שנאתי (תהלים קיט, קיג), על שתי הסעפים (מ"א יח, כא), שעיפי שיבוני (איוב כ, ב), בשעפים מחזיונות לילה (שם ד, יג), ענין מזמות והרהורין.
113
קי״דסער
114
קי״השער קטב (ישעיהו כה, ב), והנה רוח סערה (יחזקאל א, ד), וסביביו נשערה מאד (תהלים נ, ג), וקדמנים אחזו שער (איוב יח, כ), ענין אחד.
115
קי״וסף
116
קי״זמתחלק לשמנה מחלקות: האחד, ספו תמו מן בלהות (תהלים עג, יט), האף תספה (בראשית יח, כג), ויש נספה בלא משפט (משלי יג, כג), אסף אדם ובהמה (צפניה א, ג), אסף אסיפם (ירמיהו ח, יג), ענין כליון הם.
117
קי״חהשני, למען ספות הרוה (דברים כט, יח), לספות עוד (במדבר לב, יד), ספו על זבחיכם (ירמיהו ז, כא), אל תּוֹסְףְּ על דבריו (משלי ל, ו).
118
קי״טהשלישי, סף השער (יחזקאל מ, ו), בחרתי הסתופף בבית ה' (תהלים פד, יא), בתתם ספם את ספי (יחזקאל מג, ח), וינעו אמות הספים (ישעיהו ו, ד).
119
ק״כהרביעי, שם את ירושלם סף רעל (זכריה יב, ב), וטבלתם בדם אשר בסף (שמות יב, כב), משכב וספות (ש"ב יז, כח), ענין כלים וכסות.
120
קכ״אהחמישי, סוף חבוש לראשי (יונה ב, ו), לגזר ים סוף (תהלים קלו, יג), את והב בסופה (במדבי כא, יד), אשר הוביש ד' את מי ים סוף (יהושע ב, ו), ענין מצולה המה.
121
קכ״בהששי, ד' בסופה ובשערה (נחום א, ג), כסופות בנגב (ישעיהו כא, א), כעבור סופה (משלי י, כה), ענין סער המה.
122
קכ״גהשביעי, גם תבן גם מספוא (בראשית כד, כה), לתת מספוא לחמרו (שם מב, כז), ענין בליל המה.
123
קכ״דהשמיני, סוף דבר הכל נשמע (קהלת יב, יג), מראש ועד סוף (קהלת ג, יא), באשר הוא סוף כל האדם (שם ז, ב), וסופו על הים האחרון (יואל ב, כ), ענין תכלית הוא, והם קרובים למחלקה הראשנה.
124
קכ״הספד
125
קכ״ומספד בית האצל (מיכה א, יא), כמספד על היחיד (זכריה יב, י), וספדה הארץ (זכריה יב, יב), ענין קינות הם.
126
קכ״זספח
127
קכ״חמתחלק לשלש מחלקות: האחד, ספחני נא (ש"א ב, לו), ונספחו על בית יעקב (ישעיהו יד, א), תחת חרול יספחו (איוב ל, ו), מהסתפח בנחלת ד' (ש"א כו, יט).
128
קכ״טהשני, ושפח ד' (ישעיהו ג, יז), ולשאת ולספחת (ויקרא יד, נו), מספחה (שם יג, ו).
129
ק״להשלישי, ולא תקצרו את ספיחיה (ויקרא כה, יא), את ספיח קצירך (שם כה, ה), אכול השנה ספיח (מ"ב יט, כט), תשטף ספיחיה עפר ארץ (איוב יד, יט).
130
קל״אספל
131
קל״בבספל אדירים הקריבה (שופטים ה, כח).
132
קל״גספן
133
קל״דמתחלק לשני מחלקות: האחד, ושפני טמוני חול (דברים לג, יט), בבתיכם ספונים (חגי א, ד), וספון בארז (ירמיהו כב, יד), כי שם חלקת מחקק ספון (דברים לג, כא), ויספן את הבית גבים (מ"א ו, ט), קרוב מן צפון צפון וסכוך ענין אחד.
134
קל״ההשני, ויונה ירד אל ירכתי הספינה (יונה א, ה), ספינה ואניה ענין אחד להם.
135
קל״וספק
136
קל״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, ספקו עליך כפים (איכה ב, טו), ויספק את כפיו (במדבר כד, י), וספק מואב בקיאו (ירמיהו מו, כח), תחת רשעים ספקם (איוב לד, כו), ישפק עלימו (שם כו, כג), ספקי כמו מחאו, ענין אחד.
137
קל״חהשני, במלאות ספקו (שם כ, כב), פשע ביניני יספוק (שם לד, לז), אם ישפק עפר שמרון (מ"א כ, י), כִּי חֵמָה פֶּן יְסִיתְךָ בְשפק (איוב לו, יח).
138
קל״טספר
139
ק״ממתחלק לארבע מחלקות: האחד, מספר בני ישראל (הושע ב, א), וספר הכוכבים (בראשית טו, ה), אספרם מחול ירבון (תהלים קלט, יח), אשר לא יספרו (מ"א ח, ה), ענין מנין המה.
140
קמ״אהשני, ספר אתה למען תצדק (ישעיהו מג, כו), ויספר העבד (בראשית כד, סו), ענין הגדה.
141
קמ״בהשלישי, ואכתב בספר (ירמיהו לב, י), ויקראו ספרי המלך (אסתר ג, יב), ועל ספרך כלם יכתבו (תהלים קלט, טז), הלא בספרתך (שם נו, ט), אמחנו מספרי (שמות לב, לג), וספרין פתיחו (דניאל ז, י).
142
קמ״גהרביעי, נפך ספיר ויהלם (שמות כח, יט), מעלפת ספירים (שיר ה, יד), לבנת הספיר (שמות כד, י).
143
קמ״דסק
144
קמ״האם אסק שמים (תהלים קלט, ח), להנסקה מן גבא והסק דניאל מן גבא (דניאל ו, כד). פתרונו כמו הועל, ויעל (שמות י, יב), בלשון ארמית 'ויסק' (תרגום אונקלוס).
145
קמ״וסקל
146
קמ״זמתחלק לשני מחלקות: האחד, וסקלתו באבנים (דברים יג, יא), סקל נבות וימת (מ"א כא, ד), וסקלהו אנשי עירה (דברים כב, כא), כי סקל יסקל (שמות יט, יג), לשון רגימה.
147
קמ״חהשני, סלו סלו המסלה סקלו מאבן (ישעיהו סב, י), ויסקלהו (שם ה, ב), לנקותו מאבן.
148
קמ״טסר
149
ק״נמתחלק לשבע מחלקות: האחד, סירים סבוכים (נחום א, י), כקול הסירים תחת הסיר (קהלת ז, ו), לשון קמשונים המה.
150
קנ״אהשני, סיר נפוח (ירמיהו א, יג), את הסירות (שמות לח, ג), בסירות דוגה (עמוס ד, ב), שפת הסיר (מ"ב ד, לח), ענין רודים המה.
151
קנ״בהשלישי, סר סבאם (הושע ד, יח), סרו מהר (שמות לב, ח), הכל סר (תהלים יד, ג), הנה דמשק מוסר מעיר (ישעיהו יז, א), יפה וסרת טעם (משלי יא, כב), וסורי בארץ יכתבו (ירמיהו יז, יג), דרכי סורר (איכה ג, יא). ויתכן להיות סורר מגזרת 'סירים סבוכים', כענין הנני שך את דרכך בסירים (הושע ב, ח).
152
קנ״גהרביעי, ומסרות ערוד מי פתח (איוב לט, ה), מוסר מלכים פתח (שם יב, יח), ומוסרתיך אנתק (נחום א, יג), איסירם כשמע לעדתם (הושע ז, יב), ענין קשר המה.
153
קנ״דהחמישי, יסר יסרני יה (תהלים קיח, יח), ויסרני מלכת בדרך העם (ישעיהו ח, יב), הרב עם שדי יסור (איוב מ, ב), וכנניהו שר הלוים במשא יסור במשא כי מבין הוא (דה״א טו, כב), ענין תוכחות המה.
154
קנ״ההששי, אסורה נא ואראה (שמות ג, ג), כי סר לראות (שם ג, ד), סורה אדני סורה אלי (שופטים ד, יח), אכן סר מר המות (ש"א טו, לב), ויסורו אליו (בראשית יט, ג), יסור שמה לאכל (מ"ב ד, ח), ויסר אליה (שופטים ד, יח), כמשמעו ויט אליה.
155
קנ״והשביעי, כי כפרה סררה סרר ישראל (הושע ד, טז), כי דבר סרה (דברים יג, ח), אך סוררים (תהלים סח, ז), על דגן ותירוש יתגוררו יסורו בי (הושע ז, יד), ענין מררות המה.
156
קנ״זסרב
157
קנ״חכי סרבים וסלונים (יחזקאל ב, ו), ענין מרדות ומיאון הוא.
158
קנ״טסרבל
159
ק״סכפתו בסרבליהון (דניאל ג, כא), וסרבליהון לא שנו (דניאל ג, כז), ענין מלבוש.
160
קס״אסרח
161
קס״בוסרח העדף (שמות כו, יב), סרוחי טבולים (יחזקאל כג, טו), תסרח על אחרי המשכן (שמות כו, יב), וסר מרוח סרוחים (עמוס ו, ז), יהיה סרוח (שמות כו, יג), ענין עודף ויתרות המה.
162
קס״גסריס
163
קס״דלסריסים אשר ישמרו את שבתותי (ישעיהו נו, ד), ויקצף פרעה על שני סריסיו (בראשית מ, ב), וסריסי המלך הגיעו (אסתר ו, יד), כמשמעו.
164
קס״הסרן
165
קס״וסרני פלשתים (יהושע יג, ג), ובעיני הסרנים לא טוב אתה (ש"א כט, ו), וסרני נחשת (מ"א ז, ל), רב וסריס כמשמעו.
166
קס״זסרעף
167
קס״חותרבינה סרעפתיו (יחזקאל לא, ה), ענין ענפים המה.
168
קס״טסרפד
169
ק״עתחת הסרפד יעלה הדס (ישעיהו נה, יג), ענין חרול הוא.
170
קע״אסת
171
קע״בויסת את דוד (ש"ב כד, א), פן יסיתך (איוב לו, יח), פן יסית אתכם חזקיהו (ישעיהו לו, יח), ותסיתני בו (איוב ב, ג), ענין פתוי הם. אף הסיתך מפי צר (שם לו, טז), ויסיתם אלהים (דה״ב יח, לא), כמשמעו [וישיאם] אלהים, הם קרובים לעליונים, אבל הענין ירחיקם כמעט.
172
קע״גסתו
173
קע״דכי הנה הסתו עבר (שיר ב, יא), לשון חורף הוא.
174
קע״הסתם
175
קע״וכל סתום לא עממוך (יחזקאל כח, ג), ובסתם חכמה תודיעני (תהלים נא, ח), כי סתמים וחתמים (דניאל יב, ט), סתמום פלשתים (בראשית כו, טו), שתם תפלתי (איכה ג, ח), לשון סכר המה.
176
קע״זסתר
177
קע״חמתחלק לשני מחלקות: האחד, דבר סתר לי אליך (שופטים ג, יט), ולמחסה ולמסתור (ישעיהו ד, ו).
178
קע״טהשני, וביתה דנה סתרה (עזרא ה, יב), ענין חורבה היא, כמו כן: יהי עליכם סתרה (דברים לב, לח).
179
ק״פותשלם מחברת הסמ"ך.
180