מחברת מנחם, ש קט״זMachberet Menachem, Letter Shin 116
א׳שע
1
ב׳מתחלק לאחד עשר מחלקות: האחד, ואל קין ואל מנחתו לא שעה (בראשית ד, ה), וישע ד' אל הבל (שם ד, ד), יתכן להיות מלה זאת כענין 'עתרת'.
2
ג׳השני, ושעשע יונק (ישעיהו יא, ח), אם ילד שעשועים (ירמיהו לא, כ), ושעשעי את בני אדם (משלי ח, לא), ובמים לא רחצת למשעי (יחזקאל טז, ד).
3
ד׳השלישי, ולא תעשנה עיני ראים (ישעיהו לב, ג), ואזניו הכבד ועיניו השע (שם ו, י), השתעשעו ושעו (שם כט, ט), אל תשתע כי אני אלהיך (שם מא, י).
4
ה׳הרביעי, ביום ההוא ישעה האדם על עשהו (ישעיהו יז, ז), ולא ישעה אל המזבחות (שם יז, ח), ולא שעו על קדוש ישראל (שם לא, א), ואל ישעו בדברי שקר (שמות ה, ט), ענין בטחון המה.
5
ו׳החמישי, ישועה ישית חומות וחל (ישעיהו כו, א), הנותן תשועה למלכים (תהלים קמד, י), כי כל ישעי וכל חפץ (ש"ב כג, ה), עם נושע ביי' (דברים לג, כט).
6
ז׳הששי, אשוע אליך ולא תענני (איוב ל, כ), ותעל שועתם אל האלהים (שמות ב, כג), ישועו ואין מושיע (תהלים יח, מב), ישעו ואין מושיע (ש"ב כב, מב), יתכן להיות עתירה הנופלת על השומע, ועל המשמיע. וראוי להיות מהמחלוקת הראשון.
7
ח׳השביעי, שעו מני אמרר בבכי (ישעיהו כב, ד), השע ממני ואבליגה (תהלים לט, יד), כמו הרפה ממני (שופטים יא, לז) לפי הענין.
8
ט׳השמיני, מקרקר קר ושוע אל ההר (ישעיהו כב, ה), שעה מעליו ויחדל (איוב יד, ו), כמו עלה מעליו.
9
י׳התשיעי, ולא נכר שוע לפני דל (שם לד, יט), ולכילי לא יאמר שוע (ישעיהו לב, ה), ענין נשיאות המה. ויתכן להיות שעו מני, ושוע אל ההר, ולא נכר שוע מיסוד אחד, לשון מעל [ר"ל עליה], אך 'שעו מני' ירחק מהם כמעט, אבל 'שעה מעליו ויחדל', יוכיח לקרבה אליהם, לחברה אותם, והיה העקר אחד.
10
י״אהעשירי, אשתומם כשעה חדא (דניאל ד, טז), בה שעתה נפק (שם ה, ה), בה שעתא יתרמא (שם ג, ו), ענין רגעים המה.
11
י״בהעשתי עשרה, ונשתעה ונראה יחדו (ישעיהו מא, כג), ואשעה בחקיך תמיד (תהלים קיט, קיז), כמו 'אספרה בחקיך', וכל ספור בלשון ארמית 'אשתעי', ונכון להיות מגזרתם.
12