מחזור ליום כפור ספרד, תפלת מוסף, נשיאת כפיםMachzor Yom Kippur Sefard, Musaf Service, Priestly Blessing

א׳לפני נשיאת כפים אומרים הכהנים והצבור בלחש:

ב׳יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁתְּהֵא הַבְּרָכָה הַזֹּאת (לכהנים שֶׁצִּוִּיתָנוּ) (לקהל שֶׁצִּוִּיתָ) לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, בְּרָכָה שְׁלֵמָה, וְלֹא יִהְיֶה בָּהּ שׁוּם מִכְשׁוֹל וְעָוֹן, מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:

ג׳(החזן בלחש) אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בָּרְכֵנוּ בַּבְּרָכָה הַמְשֻׁלֶּשֶׁת בַּתּוֹרָה הַכְּתוּבָה עַל יְדֵי משֶׁה עַבְדֶּךָ, הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו:

ד׳(החזן אומר בקול רם) כֹּהֲנִים: (והקהל עונים) עַם קְדוֹשֶׁךָ, כָּאָמוּר:

ה׳בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדֻשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה:

ו׳צריך הכהן לכוין במלת יברכך שה' ית"ש ישפיע חכמה על ישראל. וישמרך שיתן בנים לישראל. יאר שיוסיף חיים לישראל. ויחנך שיברכם בנשיאת חן. ישא שיברכם בעושר. שלום כמשמעו:

ז׳יְבָרֶכְךָ.

ח׳יְבָרֶכְךָ יְהֹוָה מִצִיוֹן עוֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ:

ט׳בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת יְהֹוָה וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ:

י׳יְהֹוָה.

י״איְהֹוָה אֲדוֹנֵינוּ, מָה אַדִיר שִׁמְךָ בְּכָל הָאָרֶץ:

י״ביְהֹוָה בּוֹקֶר תִּשְׁמַע קוֹלִי בּוֹקֶר אֶעֱרָךְ לְךָ וַאֲצַפֶּה:

י״גוְיִשְׁמְרֶךָ.

י״דשָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ:

ט״ושָׁמְרֵנִי כְּאִשׁוֹן בַּת עָיִן בְּצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנִי:

ט״זהצבור אומרים רבש"ע בשעה שהכהנים מזמרים בוישמרך ויחנך שלום אבל המקרא אפילו אינו ש"ץ לא יאמר הרבש"ע מפני הטירוף:

י״זמאן דחזי חלמא ולא ידע מאי חזי ליקום קמי כהני בעידן דפרסי ידייהו ולימא רבש"ע ולסיים בהדי כהני דלעני צבורא אמן, ואי לא סיימו עדיין לימא אדיר וכו':

י״חרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אֲנִי שֶׁלָּךְ וַחֲלוֹמוֹתַי שֶׁלָּךְ, חֲלוֹם חָלַמְתִּי וְאֵינִי יוֹדֵעַ מַה הוּא. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁיִּהְיוּ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה, בֵּין שֶׁחָלַמְתִּי עַל עַצְמִי וּבֵין שֶׁחָלַמְתִּי עַל אֲחֵרִים, וּבֵין שֶׁחָלְמוּ אֲחֵרִים עָלַי, אִם טוֹבִים הֵם חַזְּקֵם וְאַמְּצֵם, וְיִתְקַיְּמוּ בִי וּבָהֶם כַּחֲלוֹמוֹתָיו שֶׁל יוֹסֵף הַצַּדִּיק, וְאִם צְרִיכִים רְפוּאָה רְפָאֵם כְּחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה מֵחָלְיוֹ, וּכְמִרְיָם הַנְּבִיאָה מִצָּרַעְתָּהּ, וּכְנַעֲמָן מִצָּרַעְתּוֹ, וּכְמֵי מָרָה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ, וּכְמֵי יְרִיחוֹ עַל יְדֵי אֱלִישָׁע. וּכְשֵׁם שֶׁהָפַכְתָּ אֶת קִלְלַת בִּלְעָם הָרָשָׁע מִקְּלָלָה לִבְרָכָה כֵּן תַּהֲפוֹךְ כָּל חֲלוֹמוֹתַי עָלַי וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל לְטוֹבָה וְתִשְׁמְרֵנִי וּתְחָנֵּנִי וְתִרְצֵנִי: אמן.

י״טיָאֵר.

כ׳אֱלֹהִים יְחָנֵּנוּ וִיבָרְכֵנוּ. יָאֵר פָּנָיו אִתָּנוּ סֶלָה:

כ״אהָאִירָה פָנֶיךָ עַל עַבְדֶךָ הוֹשִׁיעֵנוּ בְחַסְדֶךָ:

כ״ביְהֹוָה.

כ״גיְהֹוָה יְהֹוָה, אֵל רַחוּם וְחַנוּן. אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת:

כ״דיְהֹוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנִי וְאַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְרֵנִי:

כ״הפָּנָיו.

כ״ופְּנֵה אֵלַי וְחָנֵנִי, כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:

כ״זפָּנָה אֶל תְּפִלַת הָעַרְעָר וְלֹא בָזָה אֶת תְּפִלָתָם:

כ״חאֵלֶיךָ.

כ״טאֵלֶיךָ יְהֹוָה נַפְשִׁי אֶשָׂא:

ל׳אֵלֶיךָ יְהֹוָה שִׁוַעְתִּי וּבַבּוֹקֶר תְּפִלָתִי תְקַדְמֶךָּ:

ל״אוִיחֻנֶךָּ.

ל״בהִנֵה כְעֵינֵי עֲבָדִים אֶל יַד אֲדוֹנֵיהֶם כְּעֵינֵי שִׁפְחָה אֶל יַד גְּבִרְתָּהּ, כֵּן עֵינֵינוּ אֶל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ עַד שֶׁיְחָנֵנוּ:

ל״גחָנֵנִי אֱלֹהִים כְּחַסְדֶךָ כְּרוֹב רַחֲמֶיךָ מְחֵה פְשָׁעָי.

ל״דרבונו של עולם:

ל״היִשָּׂא.

ל״ויִשָּׂא בְרָכָה מֵאֵת יְהֹוָה, וּצְדָקָה מֵאֱלֹהֵי יִשְׁעוֹ. וּמְצָא חֵן וְשֵׂכֶל טוֹב בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם:

ל״זנִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם אֶל אֵל בַּשָׁמָיִם:

ל״חיְהֹוָה.

ל״טיְהֹוָה חָנֵנוּ לְךָ קִוִינוּ, הֱיֵה זְרוֹעָם לַבְּקָרִים, אַף יְשׁוּעָתֵנוּ בְּעֵת צָרָה:

מ׳יְהֹוָה אֱלֹהִים צְבָאוֹת שִׁמְעָה תְפִלָתִי הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:

מ״אפָּנָיו.

מ״באַל תַּסְתֵּר פָּנֶיךָ מִמֶּנִי בְּיוֹם צַר לִי, הַטֵה אֵלַי אָזְנְךָ, בְּיוֹם אֶקְרָא מַהֵר עֲנֵנִי:

מ״גאֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ:

מ״דאֵלֶיךָ.

מ״האֵלֶיךָ נָשָׂאתִי אֶת עֵינַי, הַיוֹשְׁבִי בַּשָׁמָיִם:

מ״ואֵלֶיךָ אֶקְרָא בַּעֲטוֹף לִבִּי בְּצוּר יָרוּם מִמֶנִי תַנְחֵנִי:

מ״זוְיָשֵׂם.

מ״חוְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וַאֲנִי אֲבָרְכֵם:

מ״טשָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי: שִׂימֵנִי כַּחוֹתָם עַל לִבֶּךָ כַּחוֹתָם עַל זְרוֹעֶךָ:

נ׳לְךָ.

נ״אלְךָ יְהֹוָה הַגְדֻלָה וְהַגְבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵצַח וְהַהוֹד, כִּי כֹל בַּשָׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ יְהֹוָה הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵׂא, לְכֹל לְרֹאשׁ:

נ״בכִּי לְךָ יְהֹוָה הוֹחָלְתִּי אַתָּה תַעֲנֶה אֲדֹנָי אֱלֹהָי:

נ״גשָׁלוֹם.

נ״דשָׁלוֹם שָׁלוֹם לָרָחוֹק, וְלַקָּרוֹב אָמַר יְהֹוָה וּרְפָאתִיו:

נ״היְהֹוָה עוֹז לְעַמוֹ יִתֵּן יְהֹוָה יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַּשָׁלוֹם:

נ״וכתוב בשערי ציון שלא יאמר אצל שלום רבונו של עולם רק יאמר זה:

נ״זיְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּעֲשֶׂה לְמַעַן קְדֻשַּׁת חֲסָדֶיךָ וְגֹדֶל רַחֲמֶיךָ הַפְּשׁוּטִים וּלְמַעַן טָהֳרַת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, בֶּן עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת הַיּוֹצְאִים מֵהַפְּסוּקִים שֶׁל בִּרְכַּת כֹּהֲנִים (אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם) הָאֲמוּרָה מִפִּי אַהֲרֹן וּבָנָיו עַם קְדוֹשֶׁיךָ, שֶׁתִּהְיֶה קָרוֹב לִי בְּקָרְאִי לָךְ, וְתִשְׁמַע תְּפִלָּתִי נַאֲקָתִי וְאֶנְקָתִי תָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתָּ אֶנְקַת יַעֲקֹב תְּמִימֶךָ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם, וְתִתֶּן לִי וּלְכָל נַפְשׁוֹת בֵּיתִי מְזוֹנוֹתֵינוּ וּפַרְנָסָתֵנוּ בְּרֶוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְצַעַר, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ פִּסַּת לֶחֶם לֶאֱכוֹל וּבֶגֶד לִלְבּוֹשׁ לְיַעֲקֹב אָבִינוּ הַנִּקְרָא אִישׁ תָּם, וְתִתְּנֵנוּ לְאַהֲבָה לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאֵינוּ, וְיִהְיוּ דְבָרַי נִשְׁמָעִים לַעֲבוֹדָתֶךָ, כְּשֵׁם שֶׁנָּתַתָּ אֶת יוֹסֵף צַדִּיקֶךָ בְּשָׁעָה שֶׁהִלְבִּישׁוֹ אָבִיו כְּתוֹנֶת פַּסִּים לְחֵן וּלְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים בְּעֵינֶיךָ וּבְעֵינֵי כָל רוֹאָיו, וְתַעֲשֶׂה עִמִּי נִפְלָאוֹת וְנִסִּים וּלְטוֹבָה אוֹת, וְתַצְלִיחֵנִי בִּדְרָכַי, וְתֵן בְּלִבִּי בִּינָה לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶךָ וְסוֹדוֹתֶיהָ, וְתַצִּילֵנִי מִשְּׁגִיאוֹת, וּתְטַהֵר רַעְיוֹנַי וְלִבִּי לַעֲבוֹדָתֶךָ וּלְיִרְאָתֶךָ וְתַאֲרִיךְ יָמַי (נשוי אומר וִימֵי אִשְׁתִּי וּבָנַי וּבְנוֹתַי) (ואם יש לו אב ואם יאמר וִימֵי אָבִי וְאִמִּי) בְּטוֹב וּבִנְעִימוֹת בְּרוֹב עוֹז וְשָׁלוֹם אָמֵן סֶלָה:

נ״חאחר נשיאת כפים אומר הקהל:

נ״טאַדִּיר בַּמָּרוֹם, שׁוֹכֵן בִּגְבוּרָה, אַתָּה שָׁלוֹם וְשִׁמְךָ שָׁלוֹם. יְהִי רָצוֹן שֶׁתָּשִׂים עָלֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל חַיִּים וּבְרָכָה לְמִשְׁמֶרֶת שָׁלוֹם:

ס׳והכהנים אומרים:

ס״ארִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ, אַף אַתָּה עֲשֵׂה עִמָּנוּ כְּמָה שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ. הַשְּׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל, וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ, כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ:

ס״בשִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה חַיִּים חֵן וָחֶסֶד וְרַחֲמִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. בָּרְכֵנוּ אָבִינוּ כֻּלָּנוּ כְּאֶחָד (יַחַד) בְּאוֹר פָּנֶיךָ כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ תּוֹרַת חַיִּים וְאַהֲבַת חֶסֶד וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם (וְכָל טוֹב). וְטוֹב יִהְיֶה בְעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת כָּל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל בְּכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה בִּשְׁלוֹמֶךָ בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם:

ס״גבְּסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת, יְשׁוּעוֹת וְנֶחָמוֹת, נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם:

ס״דוְנֶאֱמַר כִּי בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְךָ שְׁנוֹת חַיִּים: לְחַיִּים טוֹבִים תִּכְתְּבֵנוּ אֱלֹהִים חַיִּים כָּתְבֵנוּ בְּסֵפֶר הַחַיִּים: כַּכָּתוּב וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם:

ס״הפותחין הארון

ס״וז' היום נתקנו ע"ש ז' תיבות בפסוק ואתם הדבקים בה' אלהיכם חיים כלכם היום

ס״זהַיּוֹם תְּאַמְּצֵנוּ: אמן

ס״חהַיּוֹם תְּבָרְכֵנוּ: אמן

ס״טהַיּוֹם תְּגַדְּלֵנוּ: אמן

ע׳הַיּוֹם תִּדְרְשֵׁנוּ לְטוֹבָה: אמן

ע״אהַיּוֹם תִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ: אמן

ע״בהַיּוֹם תְּקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵנוּ: אמן

ע״גהַיּוֹם תִּתְמְכֵנוּ בִּימִין צִדְקֶךָ: אמן

ע״דסוגרין הארון

ע״הכְּהַיּוֹם הַזֶּה תְּבִיאֵנוּ שָׂשִׂים וּשְׂמֵחִים בְּבִנְיַן שָׁלֵם: כַּכָּתוּב וַהֲבִיאוֹתִים אֶל הַר קָדְשִׁי וְשִׂמַּחְתִּים בְּבֵית תְּפִלָּתִי עוֹלֹתֵיהֶם וְזִבְחֵיהֶם לְרָצוֹן עַל מִזְבְּחִי כִּי בֵיתִי בֵּית תְּפִלָּה יִקָּרֵא לְכָל הָעַמִּים: וְנֶאֱמַר וַיְצַוֵּנוּ יְהֹוָה לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה, לְיִרְאָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה: וְנֶאֱמַר וּצְדָקָה תִּהְיֶה לָּנוּ כִּי נִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל הַמִּצְוָה הַזֹּאת לִפְנֵי יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כַּאֲשֶׁר צִוָּנוּ: וּצְדָקָה וּבְרָכָה וְרַחֲמִים וְחַיִּים וְשָׁלוֹם יִהְיֶה לָּנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הָעוֹלָם: והש"ץ מסיים בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם:

ע״ויִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא, בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ, וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב (נ"א קֵץ) מְשִׁיחֵהּ, בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן. יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח, וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵלָּא וּלְעֵלָּא מִכָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא, תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא וְאִמְרוּ אָמֵן:

ע״זתִּתְקַבֵּל צְלוֹתְהוֹן וּבָעוּתְהוֹן דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל קֳדָם אֲבוּהוֹן דִּי בִשְׁמַיָּא וְאִמְרוּ אָמֵן.

ע״חיְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים טוֹבִים עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.

ע״טעֹשֶׂה הַשָּׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן.

פ׳נשאל למהר"י סגל, מפני מה אין אומרים אין כאלהינו ביו"כ כמו בשאר יו"ט. והשיב דעיקר טעמא של אין כאלהינו משום מאה ברכות דחייבים לומר בכל יום, ובשבתות ויו"ט אין אומרים רק ז' של י"ח דתפלה, ונתיסדו באין כאלהינו י"ב אמן, א'ין מ'י נ'ודה כל אחד ד' פעמים, ואח"כ ברוך, אתה, והוי כאלו אמר ברוך אתה אל מלך נאמן י"ב פעמים ואינך ז' הרי י"ח ברכות עם ברכת המינין י"ט, וכ"ה במחזור ויטרי. אכן ביום כפור אומר בלא"ה אהללך בקול רם, וכן התקינו אי"ח ברכות. ועוד דאין כאלהינו נגד קרבנות איתקן וביו"כ מביאין הרבה קרבנות. אבל דעת הגאון רי"ע שראוי לומר אין כאלהינו, ואח"כ ראוי לומר עלינו, והבוחר יבחר. וכ' היוש"ה אף במקום שאין מנהג לומר בצבור קוה אל ה' וכו' אין כאלהינו וכו' ופיטום הקטורת וכו' יאמר אף ביחיד כמו אחר כל המוספין כדי להבריח הקליפות והחיצונים שלא יתאחזו בתפלה. ויאמר הסדר הנ"ל בשעה שהחזן מנגן היום תאמצנו, כי אחר קדיש בתרא לא יהיה לו שהות. והחכם עיניו בראשו להשתדל לראות באיזה שעה יש שהות, והעיקר לומר בכוונה שבלתי כונה יותר טוב ההעדר: