מגיד דבריו ליעקב י״אMaggid Devarav leYaakov 11
א׳לכה דודי נצא השדה נלינה בכפרים (שיר השירים ז יב). ע"ד המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר דיש ב' מיני נתינה הא' עשיר שנותן לחבירו מתנה וא' שנותן לעני. ההפרש ביניהם זה העשיר אין לו בושה לקבל מתנה אבל העני יש לו בושה לקבל המתנה. אך כדי שלא יתבייש העני אם העשיר עושה את עצמו כאלו אין לו כי אם זה שנותן לו אז אין מתבייש וזהו המכסה דאיתא משל בר"מ לחייט שלקח חתיכה שלימה וחותך לחתיכות קטנות ודקות. מי שאינו אומן אומר שהוא קלקל אבל מי שמבין שזאת החתיכה על בית יד או על ד"א הוא מכיר ויודע הכל שצריכים לעשות כך לחתיכות קטנות. כך מקודם היה הוא לבד ית' ואח"כ ברא את העולמות ולא ניכר שוע לפני דל כלומר לפני הדלות לא היתה ניכרת האדנות והוצרך להיות שבירה כדי שיוכר האור והכל נברא מהחכמה. ה' בחכמה יסד ארץ ממילא כשאני רוצה להעלות צריך אני גם כן להעלות בחכמה ראשית חכמה יראת ה'. וכאשר בא לאדם מחשבת חוץ צריך להביא את עצמו למדת יראה שהוא בושה שיבוש מפני הש"י לאמר הלא הש"י בכאן ואני מחשב דברי שטות. ובהגיע למדת יראה מחשב עצמו לאין ואין הוא החכמה ובחכמה אתברירו וזהו המכסה שמים את השכל בעבים בדבר גשמיות. המכין לארץ מטר כמו המטר מרטיב את הארץ לצמוח בארץ תבואה כך השכינה כביכול באה למדריגות התחתונים כדי שיעלו דמאן דאכיל דלאו דילי' בהית לאסתכולי ביה ויש בושה למדריגות התחתוני' לעלות אך השכינה באה בתוך המדריגה התחתונה כמו המטר שבא בארץ ומצמיח את התבואה המכין לארץ מטר למדריגות תחתונה מטר לשון מטרוניתא היא השכינה. וזהו לכה דודי המשכיל אומר להשכל נצא השדה השדה נקרא מה שעושה הכנה למאכל כמו השדה שמצמיח התבואה והתבואה אינה ראוי לאכילה עדיין כ"א שמביאים אותה לכפר וממללים אותה כך השכל הוא במדריגה תחתונה בעיבור כמו הולד במעי אמו ואח"כ הוא באה למדת יראה להעלות' וזהו כמו בכפר שממללים את התבואה כדי להעלות להביא לעיר נלינה כמו דורמיטא בכפרים במדות ואח"כ נשכימה לכרמים שנבוא לשכל גדול.
1
ב׳באתי לגני אחותי כלה אכלתי יערי עם דבשי. ע"ד יותר ממה שהעגל רוצה לינק פרה רוצה להניק ואלו היה אפשר שהפרה תשים א"ע בתוך העגל כדי שיהיה לעגל יותר תאוה לינק היתה עושה זאת. ובשבת הנשמה יתירה בתוך האדם לפיכך תאב לאכול יותר כי הוא ית' (כ"י) שורה בתוך האדם וזהו באתי לגני ר"ל כשהוא ית' שורה בהאדם אכלתי יערי עם דבשי אפילו היער שאינו ראוי לאכילה כביכול אף זה אכלתי אע"ג דאצלו ית' לא שייך אכילה מ"מ יש תענוג כמו האב שמתענג על אכילת בנו.
2
ג׳עשה לך שתי חצוצרות כסף. פירש שתי חצי צורות ע"ד על כסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה כי האדם הוא רק דל"ת מ"ם ודיבור שורה בו וכשמתדבק בהקב"ה שהוא אלופו של עולם נעשה אדם. והקב"ה עשה כמה צמצומים דרך כמה עולמות כדי שיהיה אחדות עם אדם שלא היה יכול לסבול בהירותו ואדם צריך לפרוש א"ע מכל גשמיות כ"כ עד שיעלה דרך כל העולמות ויהא אחדות עם הקב"ה עד שיבוטל ממציאות ואז יקרא אדם. וזהו על דמות הכסא שהוא ית' מכוסה שם ע"ד וענן ואש מתלקחת וענין כי מקודם חשכות שורה על האדם שאין יכול להתפלל בהתלהבות ואח"כ ואש מתלקחת שהוא התלהבות וזהו דמות הכסא שהוא ית' מכוסה דמות מראה אדם ר"ל כפי שנתעורר בו כך נתעורר למעלה אצלו ית' אם נתעורר בהצדיק אהבה נתעורר בכל העולמות אהבה וכן כל המדות. וזהו כשמביא את עצמו בהזדככות גדול למעלה מכל העולמות ויהא אחדות עמו שהוא ית' אינו חושב רק להטיב על האדם כמ"ש כל העולם לא נברא אלא לשמשיני וכל העולמות עליונים וכל המדות הם ברשותו והוא בהם כמלך בגדוד. כמ"ש דוד המלך עליו השלום וחסידיך ירננו. ואיתא בזהר הלא לויך ירננו אלא כמו שהצדיק רוצה כך רוצה הקב"ה. ואפילו ביאות האמורים באבות הוא תורה שלימה דהא כתובים בתורה ואלו נחסר ויבוא גם אל רחל וגו'. או ויאהב יעקב את רחל היה הס"ת פסולה כי עשו הכל בדביקות הש"י והיה להקב"ה תענוג בהם ונעשה מזה תורה, ואורייתא וקב"ה כולה חד. ואעפ"י שהוא גשמיות גדולה מתענג הקב"ה מהם וזהו שתי חצוצרות כסף שהאדם הוא חצי צורה שהוא רק ד"ם והקב"ה נק' אלופו של עולם אמנם כשמתדבקים יחד נעשה צורה שלימה כסף לשון תאוה שתהא תמיד מתאוה להקב"ה והקב"ה יאהב אותך.
3
