מגיד דבריו ליעקב י״טMaggid Devarav leYaakov 19
א׳צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותיך ע"ד כמדומה שכתוב בס"ח מעשה באדם אחד שלא היה יכול לגדל בניו ואמרו שאינם מתנהגים בצניעות ע"ד את צנועים חכמה והחכמה תחי' בעליה לכך מביא הצניעות חיות לבניו והצניעות היא מדת יראה שהוא ירא מפני הש"י לחשוב תאות אחרות תאות גשמיות ומכח מדת יראה בא למדת אי"ן כי מחמת זה מחשיב את עצמו לאין ואי"ן נקרא חכמה כמ"ש החכמה מאי"ן תמצא וממילא בא החיות כנ"ל, וזהו אמרי נא אחותי את והלא איש ואשתו ניכרים בהתקרבותם ובדיבורם באחדות גדול אבל הם היו צנועים מאוד מאוד. כמ"ש הוא לא הסתכל בה מימיה וגם יצחק שאלמלא לא כתיב והנה יצחק מצחק לא היה נראה ביניהם התקרבות כמו בין איש לאשתו כך יהא אדם צנוע באורחותיו ויהא שרוי עמו מדת חכמה הבאה מכח יראה כנ"ל וזהו צאי לך בעקבי הצאן בדרכי אבות והוי צנוע כמותם ורעי את גדיותיך תגדל הבנים שלך.
1
ב׳איתא בזוהר תשובה ה' עלאה פי' השכל נקרא ה' עלאה דיש ב' ההי"ן הדיבור נקרא ה' תתאה ה' מוצאות הפה והמחשבה יש בה ג"כ אותיות וה' מוצאות שנקרא ג"כ ה' אך ה' עלאה נק' והתשובה באה מהמחשבה מחמת שמבין גודל עבירה ונגד מי שמרד ומחמת זה עושה תשובה וזהו ה' אלעא בשכל גדול בינה גדולה.
2
ג׳ארז"ל אליהו לא נענה אלא בתפילת המנחה, וקשה הלא מנחה הוא עת דין, אך במנחת עני כתיב בנוצתה אע"ג דהיא חיצונית קרבנו חביב הוא לפני הקב"ה דעבירות שלו נעשו לו כזכיות אפילו מעבירה נעשה מצוה דמפני עניותו עושה עבירה נמצא מחמת שהוא מבחוץ דין. הקב"ה מרחמו ואוהבו ובמנחה שהוא עת דין וכאשר האדם מדבק הדין בתפלתו וכוונתו למעלה להש"י הוא חשוב אצלו יותר ומהדין נעשה אהבה לפיכך נענה בתפילת המנחה, פירש תפילות לשון התדבקות והתחברות המנחה שהביא הדין אל החסד.
3
