מגיד דבריו ליעקב כ״זMaggid Devarav leYaakov 27
א׳אורייתא וקב"ה הוא חד וי"ל הלא הוא ית' א"ס והתורה יש לה סוף כי הלא ראה הנביא ב' אלפי כדאיתא בגמרא, אך הענין יובן דידוע דכח הפעל בנפעל. למשל אדם מדבר דבר חכמה או עושה דבר חכמה נמצא כח הפעל הוא בהכלי שעשה או באיזה דבר שדיבר והחכם העושה הנה הוא יכול לדבר ולעשות עוד חכמות הרבה. כך התורה הוא חכמה והיא ממנו ית' וכחו הוא בהתורה דכח הפעל בנפעל וזה הכח באמת אין סוף. ויש כמה מדריגת בהשכל היינו משכיל ושכל והדבור והכל מקבלים זה מזה והדבור הוא בהזמן וגם בהמחשבה. יש זמנים כי היום זאת ולמחר מחשבה אחרת ויש מדה שמקשר המשכיל בהשכל והמדה זאת אינה מושגת כי הוא מדת אי"ן.
1
ב׳והוא ההיול"י כמשל מביצה נתהווה תרנגול ויש שעה שאינו לא ביצה ולא תרנגל ואין שום אדם יכול לכוין את השעה כי אז היא בחינת אי"ן. כך כשנעשה מהמשכיל שכל וממחשבה דבור אין יכולין להשיג דבר המחברם ונקרא איתן ובהפוך אתוון הוא תניא כי בהמחשבה הוא נקרא תניא כי הוא שונה עם המחשבה לשון לימוד ובפני עצמו הוא נקרא אית"ן לשון חוזק כי אין מושג וזאת הוא מדת צדיק והאיך כותבין תמונת אות צ'. י"נ כי הוא דבר המחבר השכל עם המשכיל והנו"ן הפוכה כי יש בושה להמדריגה התחתונה וזהו התקשרות מלמעלה למטה והצדיק התחתון מקבל מהמדריגה עליונה. ויש ב' ציורים האיך לכתוב היו"ד או הפוכה רצה לומר או אחורי היו"ד לנו"ן אז לא כי אי אפשר להשכל לקבל מהמשכיל כי אם מהמדריגה תחתונה שלו וזהו התקשרות מלמעלה למטה.
2
ג׳והצדיק התחתון מקשר מלמטה כי יש צדיק דלעילא וצדיק דלתתא צדיק דלעילא נקרא התקשרות מלמעלה למטה וצדיק דלתתא נקרא התקשרות מלמטה למעלה והוא צריך להחזיק עצמו לאי"ן כדי שיקשר את הכל. כמו משה רבינו עליו השלום שאמר ואם אין מחני כי רצה להעלות את ישראל שעבדו ע"ז והביא את עצמו לאי"ן באמרו מחני ובזאת הכל נתקשר למעלה. כאשר אדם מביא את עצמו למדת אי"ן כדאיתא בגמרא אין ארי נוהם מתוך קופה של תבן אלא מתוך קופה של בשר שמחמת גשמיות הדברים באים כל העבירות אכילה ושתיה ומשגל. אבל כשהאדם מחזיק את עצמו לאי"ן אזי הוא בדול מעבירות ושב בתשובה שלימה.
3
ד׳בתפלה צריך לשום כל כחו בהדבורים וילך כך מאות לאות עד שישכח מגופניות ויחשוב שהאותיות מצטרפים ומתחברים זה עם זה. וזהו תענוג גדול דמה אם בגשמיות הוא תענוג גדול מכש"כ ברוחניות וזהו עולם היצירה. ואח"כ יבא לאותיות המחשבה ולא ישמיע מה שהוא מדבר. וזהו בא לעולם הבריאה ואח"כ הוא בא למדת אי"ן שנתבטל אצלו כל כחותיו הגשמיים וזהו עולם האצילות מדת חכמה.
4
