מגיד דבריו ליעקב כ״טMaggid Devarav leYaakov 29
א׳חכלילי עינים מיין. פירש דיש ב' מיני אדמימות א' הוא גבורות ב' שהוא מיין שהוא שמחה. ובאדמימות השניה אדרבה מתמתקים כל אדמימות האחד משל למלך כאשר הוא בשמחה אז הוא רשות ליכנס לפניו אף מי שאינו הגון בלאו הכי. וזהו חכלילי עינים מיין ואז לבן שניים מחלב רצה לומר שגם מי שאינו הגון וקשה כמו שן לשון שן וסלע נעשה לבן יותר מחלב והח' דחכלילי הוא גדול דיש משל על אתוון רברבין לאחד שבנה עיר מוקפת חומה ועשה בחומה מגדלים גבוהים והם בשביל ב' דברים. אחד שהוא כלי ומקום להסתכלות הצופה למרחוק והב' ששומרי העיר יושבים שם. וכתיב שם הגדולה לאה רצה לומר ה' גדולה שהיא ה' ראשונה דהיינו אותיות של המחשבה הם גם כן כלים להסתכלות כי ראיה היא חכמה והם גם כן שומרים. [דהיינו אם לפעמים נחלשו המוחין כמו באמצע התפלה ומדבר בלא אהבה ויראה והנה על ידי אותיות המחשבה יוכל לחדשם ולדבר שוב בדו"ר כמתחלה והיינו שומרים מדת אוי"ר]. וזהו מיין שהוא שמחה כנ"ל שהוא המחשבה אותיות בשמחה. שעלי' מרמז אות הח' שהוא תבונה שהיא תמונת ו"ז שהוא בן ובת רצה לומר קול ודבור. וכשהבן ובת הם ביחד אז צאנה וראנה וכו' בעטרה שעטרה לו אמו וזה עטרה שע"ג הח' לכך תמונתה גדולה והמ"י.
1
