מגיד דבריו ליעקב מ״זMaggid Devarav leYaakov 47
א׳כי תאמר בלבבך רבים הגוים וכו'. הנה כל דבר צריך להיות לו שורש למעלה כמ"ש חז"ל כל מה שיש ביבשה יש בים, וארז"ל אין לך עשב למטה כנ"ל וכן ע' נפש היו שורש וכללות מכל ישראל ולאלו השבעים יש ג"כ שורש ומקור והם שבעה רועים והנה כיון שהשבעה הם שורש לשבעים ע"כ הענפים הע' כלולים ג"כ בשורשם שהם ז' וכל א' מהז' ע"כ צ"ל כלולים מי' והנה זה לעומת זה וכו' ובחיצוניות יש ג"כ ע' אומות וכללותם הם ז' עממין שבא"י ולכן צוה הקב"ה לא תחיה כל נשמה שבהחרימם והכניעם תחת הקדושה היו כאלו החרים כולם כי הם שורש כולם ונודע שכל דבר שבעולם כשמביאים אותו לשרשו יכולים להעשות בו השתנות ממה שהי' מקודם. למשל החטה שרוצים לשנותה לעשות ממנה כמה חטים מביאים אותה לשרשה שהוא כח הצומח שבקרקע ולכן לא תצמח אלא בקרקע ולא במקום אחר וגם שם לא תצמח עד שירדו גשמים וילחלחו ויפסידו צורתה ותבוא לבחי' אי"ן שהוא חומר ההיולי שהוא בחי' חכמה כנודע והוא שורש הכל כמ"ש כולם בחכמה עשית ואז יוכל לבוא בה כח הצומח ויצמח ממנה כמה חטים וכן האדם כשיביא א"ע לשרשו דהיינו לבחי' אי"ן שמקטין א"ע כמו החכמה שמקטנת א"ע ואז יהיה בו השחתת המדות האהבה והיראה וכיוצא בו הכל להש"י לבד כי כשהמדות דבוקים לדברים גשמיים הם ענפים מפורדים כי מה שאוהב אין מתירא ממנו ומה שמתיירא אין אוהבו וכאשר הם דבוקים להש"י הם הכל באחדות כנודע שבחי' אי"ן הוא המיחדת הכל וא"א לבא למדרגות חכמה עד שהוא בבחי' יראה כי אם אין יראה אין חכמה כי כאשר יהיה לו יראת הבורא בשלימות ממילא תנוח עליו האהבה כי דרכו של איש הוא אהבה לחזור אחר אשה היא אשה יראת ה'. וזהו שאמר כי תאמר פי' בלב כי אמירה היא בלב בלבבך רבים הגופים הלאה פי' שיש בלבו כל ע' אומות פי' המדות האהבה והיראה כנ"ל עדיין הם הכל בחצוניות תאוה לדברים גשמיים ויראת העונש כי הוא יראה חצוניות וכן כולם וזהו ממני פי' הכל הוא בסיבתי שאינם מקושר להש"י בשלימות כנ"ל לא תירא זכור פי' שמהם עצמם תבא לידי זכירות הש"י, ואקצר כי מבואר היטיב במ"א:
1
