מגיד דבריו ליעקב ס״בMaggid Devarav leYaakov 62
א׳כשעלה משה למרום שמע שמלאכים מקלסים בשכמל"ו והורידו לישראל. דאי' משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה וכו' התחילו עבדים הביאו לה חשאי הנה יש מים עליונים ותחתונים וז"ש אר"ע אל תאמרו מים מים, ומים תחתונים בוכים כי הנה יש ב' מיני מעשים א' הוא לימוד התורה וקיום המצות והב' הוא עניני עו"ה אשר בהם ג"כ צריך לקיים בכל דרכיך דעהו כמו שאמר רז"ל על חנוך שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה ותפירה אמר לשם יחוד קב"ה ושכינתי' דהנה כתיב חכמות בחוץ תרונה חכמות ב' חכמות חכמה עלאה וחכמה תתאה. ואיתא בזוהר וע"ד אח"ד בחלופי אתוון פי' ע"ד מ"ש התוספת על אני והוא כמו אני והוא כי הוא"ו במקום אלף כי וא"ו בגי' י"ג כמו אחד וז"ש אם רץ לבך שוב לאחד פי' לא' ר"ל לאלופו של עולם והנה ח' הוא ו' וז' ות"ג המחברן וזה נרמז בוע"ד ו' במקום אלף כנ"ל ע' הוא ג"כ ו' ונ' כפופה המקבלת במקום ז' הנ"ל ולכן הוא בגי' שבעים פי' נגד ז' ימי הבנין כ"א כלול מי' אשר שרשם בח' כנודע ואי' בזוהר איהו ממלא כל עלמין וזה נק' כח הפועל בנפעל וכל מה שיורד כח הפועל יותר למטה בעולמות התחתונים הוא יותר מצומצם ואעפ"כ כל מה שיש בים יש ביבשה אלא שהוא יותר בצמצום ולכן גם במלת ועד נרמז אחדותו ית' אלא שהוא בהעלם שהוא כח הפועל בנפעל. (והנה בחוש נראה שגם במדריגה היותר שפלה יש בה כל המדריגות כדאי' עדיין לא אכילנא בישרא דתורא נמצא שיש בו אחר אכילה הוספת השכל וכשבן חכם ישמח אב גורם שמחה לאביו שבשמים וזה שמחה באה מחמת תענוג הבן והנה קודם שאכל הבשר נמצא היה השכל בבשר רק שהיה בהעלם גדול וא"כ בתחלה היה בדומם וצומח והיה שם גם השכל האנושי והשמחה והתענוג בהעלם ואח"כ נתגלה מדומם לצומח ואח"כ לחי וכו' והנה אם היה כל זה באנשי מחולפים עד"מ ראובן שמעון וכו' היה לכ"א שם בפ"ע כגון בתחלה בצירוף דומם ואח"כ צומח אע"פ שהכל מציאות אחד מ"מ כל מה שנתקרב יותר אל השורש יש לו צירוף אחר [חסר כאן].
1
ב׳הנה ח"ע נקרא ריש דרגין וחכמה תתאה היא המתהפך נעשה שיר זהו פרק שירה ר"ל החכמה שבו שמשורר שהולך לשלימותו ועד"ז היו הלוים משוררים כי הכהנים עובדים במחשבתם והלוים מגביהים הדבר המקורב עד עולם המחשבה ע"י שירם והנה כח הפעל שבמדריגות התחתונים נקרא רגלין כמ"ש והארץ הדום רגלי וז"ש תופר מנעלים ר"ל שהיה תופר ומחבר ומעלה כח הפועל שבמדריגת התחתונים לשרשו ואמר לשם יחוד קב"ה ושכינת' כי כח הפועל שבתחתונים נק' מל' (כי מחשבת אין מלך בלא עם גרמה להויות העולמות ועוד שכח הנ"ל הוא מדריגה התחתונה מהפועל והוא כנוק' לגבי' שמקבל ממנו). והנה משה עלה למרום פי' שהעלה כ"כ עד מרום פי' בינה כי משה זכה לבינה לכן אמרו המלאכים בשכמל"ו כי נעשה יחוד עי"ז כנ"ל והורידו לישראל שגם הם יהיו מעלים דברים תחתונים כמו הם וז"ש הביאו לה בחשאי שצריך להמשיך לה שכל מחכמת אלקות וזהו נק' ת"ת שצריך להעלותה ולהכניס בה חכמת אלקות וכן נק' מים תחתונים בוכים אבל מעשה התורה והמצות שהם בעצמם אלקות כביכול זה נקרא חכמה עילאה כך נ"ל ששמעתי פעם א' ודו"ק.
2
ג׳בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה ונסתפק השואל האיך לנהוג בנפשו בדברים כאלו, אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחויות היה במקדש נגד י"ג שערים ונרמז ביחזקאל לעתיד אי"ה שער ראובן א' וגו' כי אז יהיה קדושת ירושלים כקדושת המקדש העבר, והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט, וידוע שבהמ"ק מכוון כנגד בהמ"ק של מעלה ונמצא שיש לבהמ"ק שלמעלה ג"כ שער לכל שבט כמבואר בכתבי אר"י זלה"ה וכנגדן היו השתחויות שהן המשכות כנודע לבאים בשערים כתבי האר"י זלה"ה, והנה ענין התפלה היא כדי שיוכל כ"א לעלות בשער שלו. כי התפלה הוא סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג והוא כנגד תיקון הי"ב שהוא ונקה שהוא מקבל מכל הי"ב תקונים וז"ל והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין ליה שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הוא הכולל כולם היה די בזה. התשובה כי בזמן היו ידועים כל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי היה יותר טוב ליכנס בשער שלו והטעם כמוס עמדי ונרמז קצת ע"י נעים זמירות ישראל בתפלה לעני כי יעטוף. אמנם בזמן הזה שאינם ידועים השבטים (והראי' שיש כהנים ולוים בינינו והאיך יהיה לכולנו נוסחא אחת) ע"כ יאחוז כ"א דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש ולכן יהיה לעתיד לבא בירושלים כמפורש ביחזקאל כי יהיה ידוע לכל שבט ושבט יה"ר שנזכה לראות בבנינו בביאת הגואל ב"ב:
3
