תשובות מהר"ח אור זרוע קל״חMaharach Or Zarua Responsa 138
א׳אחלה פני מלכי ויוצרי לחנני ברחמיו ולעזרי, בלימודי ובסברא ליישרי וגם לשאול כהלכה למורי נכדי הר"ר שלום שיחי' לעולם בטובה כפולה, ובשמחה ובגילה, אהא כתלמיד המרגיל ואית ליה רבה, אכן אני בא לאיש עשיר כהלך אל שער המלך, לישאל ולימלך.
1
ב׳אחרי שבני נח מוזהרים על הגזל האיך אנו אומרים בחג הסוכות לגוי תביא לנו ערבה ונותנין מעות לערטילאי אחד על ככה והרי הוא גוזלו. ואם לא היינו קונים ממנו לא היה עושה כלל, וכן יש לתמוה על הנהו אוונכרי דאמר להו רב הונא (סוכה ל' א') לא תגזזו אתון מיהו לשם כבר הגוי מוחזק בשדה והיא בידו כבר, ובית שאנס גוי מישראל שכתבו רבותינו פרק הכונס (תו' ב"ק נ"ח א' ד"ה אי, ח"מ סי' רל"ו ס"ח) שאם קנאו ישראל צריך להחזירו לבעליו למה לא יחשב כאבדה ששטפה נהר שאפילו אם בעלים מרדפים אחריהם באין יכולין להציל ואומר בפירוש איני מתיאש נעשה כצווח על ביתו שנשרף כדפר"י זצ"ל באלו מציאות (כ"ב ב' ח"מ סי' רנ"ט ס"ו) וכן כתב בספר המצות ולבי מגמגם אם לא נחלק בין מקרקעי למטלטלי וז"ל התשובה מה מאד יקרו עלי דברי דודי חמודי מה שכתב איך אנו אומרינן לגוי, להביא ערבה והרי הוא גוזל ואם לא היינו קונים ממנו לא היה עושה כלל עכ"ל, מאן לימא לן שלא היה לוקח אם לא היינו קונים הלא יכול למכור לגוים לעשות מגריפות לחביות או לעשות סוכה לצל, ולא שייך כלל לפני עור אלא היכא שאין יכול ליקח כלל כי אם על ידו כמו בתרי עברי דנהרא כדדייק תלמודא (ע"ז ו' ב') מדקתני לא יושיט ולא קתני לא יתן, ומה שכתב מבית שאנסו גוי למה לא יחשב כאבדה ששטפה נהר הפלא ופלא אטו גזילה חשובה אבודה מכל אדם כמו שטפה נהר הא אינה אבודה משום אדם כי אם מן הנגזל וא"כ למ"ד בסתם גזילה לא מייאש ואפי' למ"ד דמייאש לא מהני בה יאוש שלא מדעת כמו באבודה מכל אדם דלאו משום יאוש שריא אלא מגזירת הכתוב אשר תאבד ממנו ויאוש נפקא לן משמלה כדפר"י והא דאתינן עלה בית שאנסו גוי כל כמה דלא שמעינן דייאש, אית לן למימר דלא אייאש דבקרקע אין מתיאש בקל כי יבא יום שימצא בדין או במעות מועטין, והואיל וכן אף בשולחנות ואיצטבלאות ימצא בתוכו והכל יקח, ועל פירוש אינו מכניסו לקיום אשר כתב בשם רבינו מאיר זצ"ל נראה להחמיר וכן כתב בספר המצות בשם רבינו משה שאין להחשיב שאין מכניסו לקיום אלא כוסות ומשפך וכיוצא בהם, משמע מדבריו דלגינים מכניסו לקיום, ומה שהביא ראיה רבינו מדמני לגינים בהדי מכניסן לקיום, מאן לימא לן דלגינים דברייתא הם לגינים שלנו שמוליכין בדרכים ורבות פעמים אין משתהה בתוכו זמן מרובה, הא מה שאנו קוראים קנקנים אין עליהם דין קנקנים של הברייתא כי שלהם היה של חרם ואיני יודע חילוק אם יש להחמיר בלגינים מחמת שלפעמים משתהה בתוכו מעת לעת כאשר כתבתי אם כן גם בקנקנים שלנו פעמים ששהה בתוכו מעת לעת, ומדברי רבינו משה שכתב שאין להחשיב אין מכניסו לקיום אלא כוסות ומשפך וכיוצא בהם, משמע שבשאר כלים ראוי להחמיר שלום בר ברוך זלה"ה.
2