תשובות מהר"ח אור זרוע י״דMaharach Or Zarua Responsa 14
א׳הנה בא אלי שארי ידידי נחמן בר' שמריה והראה לי מכתב מה"ר משה בה"ר מאיר זצ"ל שמה"ר שמריה בר' חיים ז"ל הורה ואמר שאין להתאבל על הקדושים, ומטיבותיה דמר קאמינא שלא מצא ידיו ורגליו בבית המדרש, ואומר אני שצריך כפרה וסליחה על הדבר אשר יצא מפיו כך, כי זה לשון רבנא זקיני זצ"ל בפרק נגמר הדין (ד' מ"ו) תנן הרוגי ב"ד לא היו מתאבלין עליהם אלא אוננין שאין אנינה אלא בלב וכתיב נמי באבוד רשעים רנה הילכך נראה בעיני אני יצחק בר' משה המחבר דאדם שעבר עבירה שיש בה חיוב מיתה ומת קודם שעשה תשובה שאין מתאבלין עליו ואמר בגמרא (ד' מ"ז) אמר רב יוסף אף אנן נמי תנינא היו בה קדשים קדשי מזבח ימותו והוינן בה כיון דאיקטל הוו להו כפרה וליסלקו לגבוה לאו משום דאמרי' הואיל ונדחו ידחו אמר ליה אביי מי סברת מת מתוך רשעו הוי ליה כפרה מת מתוך רשעו לא הוי ליה כפרה דתני רב שמעיה יכול אפילו פירשו אבותיו מדרכי צבור יטמא ת"ל בעמיו בעושה מעשה עמיו פי' כגון אביו ואמו שנשתמדו אעפ"י שמתו לא הויא להו כפרה דאסור ליטמא להם ומת מתוך רשעו לא הויא ליה כפרה אמר ליה רבא מי קא מדמית מת מתוך רשעו לנהרג מתוך רשעו נהרג מתוך רשעו משום דלאו כי אורחיה מיית הוי ליה כפרה, מת מתוך רשעו כיון דכי אורחיה קא מיית לא הויא ליה כפרה תדע דכתיב מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ מאי עבדיך ומאי חסידיך לאו חסידיך ממש ועבדיך הנך דמיחייבו דינא מעיקרא כיון דאיקטיל קרי להו עבדיך, פי' וש"מ דנהרג מתוך רשעו הויא ליה כפרה, אמר ליה אביי מי קא מדמית הרוגי מלכות להרוגי ב"ד הרוגי מלכות כיון דלאו בדין קא קטלי הויא להו כפרה, הרוגי ב"ד כיון דבדין קטלי לא הויא להו כפרה תדע דתנן לא היו קוברין אותו בקברות אבותיו הא למדת בין לאביי בין לרבא מת מתוך רשעו לא הוי ליה כפרה נהרג בידי גוים הויא ליה כפרה וכי פליגי בהרוגי ב"ד לאביי לא הוי להו כפרה ולרבא הוי להו כפרה הלכך אדם שעבר עברה שיש בה חיוב מיתה מת מתוך רשעו לכ"ע אין מתאבלין נהרג בידי גוים מתוך רשעו לכ"ע מתאבלין שאין לומר דמת מתוך רשעו לא הויא ליה כפרה היינו לענין דאין ליטמאות לו אבל לענין אבילות ה"נ דמתאבל דהא רב אדא בר אהבה מייתי ראיה ממתניתן דתנן לא היו מתאבלין עליהם, והא דמסיק התם וקבורה ועיכול בשר בעינן היינו דווקא בהרוגי ב"ד דבדין קא מקטלי אבל הרוגי גוים דלאו בדין קא מקטלי מיתה בעלמא מכפרת לו ומתאבלין עליו עכ"ל רבנא זקני זצ"ל באור זרוע וזה לשון אבא מארי זצוק"ל בסימני אור זרוע אדם שעבר עברה שיש בה חיוב מיתה ומת מתוך רשעו דהיינו קודם שעשה תשובה אין מתאבלין עליו נהרג בידי גוים מתוך רשעו הויא ליה כפרה ומתאבלין עליו עכ"ל אבא מארי זצוק"ל. ומעתה כ"ש וכ"ש עד סוף כל העולם שנהרג מתוך צדקו בידי גוים כגון אלו הקדושים שנהרגו בידי גוים על קידוש הב"ה ונתקדשו על יחוד שמו יתברך שמתאבלין, ומי שאמר שאין להתאבל א"כ הוא מוציא לעז עליהם ומדמי להו ח"ו מת מתוך רשעו פשיטא שזה עצמו צריך כפרה וסליחה/
1
ב׳ולא להוכיח באתי כי מי אנכי ומי חיי עפר רמה ותולעה ואני תלמיד ומדוכא ומה"ר שמריה ב"ר חיים הוא הרב אך שכותב לי כל שעה שארי לכן לא נמנעתי מלכתוב את אשר בלבבי ועצתי, כ"א היה שומע לעצתי היה נראה לי על הדבר שיצא מפיו שלכל הפחות היה מקבל עליו תעניות שני וחמישי עד ראש השנה, ועל כל זאת חס לי להרהר אחריו כאשר אמרו רבותינו אם ראית ת"ח וכו' אל תהרהר אחריו והוא יודע בטוב מה לעשות אך כתבתי את אשר עם לבבי ועצתי, והקב"ה ייחד לבבינו לאהבה ולירא את שמו ויחזירנו בתשובה שלימה לפניו ויתן בלבנו לשוב בתשובה שלימה לפניו ובשכר זה ישלח לנו הקב"ה גואל במהרה בימינו ככתוב ובא לציון גואל ולשבי פשע וגומ', ושלם למורי ולתורתו ולישיבתו ולכל קהלא קדישא שברג"נ, והמקום ירחם עליהם ועלינו ועל כל ישראל בעגלא ובזמן קריב ויפיל כל אויבנו וישבר וימגר כל הקמים עלינו לרעה אכי"ר ושלום כחשק תלמיד המדוכה העני והעלוב הנבזה. יצחק בן הרב ר' חיים נב"ה. ושוב מצאתי שכתב רבינו זקני בקובץ שלו בשם ספר המקצועות וזה לשון רבנא זקיני שכתב בספר המקצועות מי שנהרג על ייחוד השם ועל קידוש השם ברוך הוא בין בשעת השמד בין שלא בשעת השמד כגון דאמרי ליה פלח לע"ז ואי לא קטילנא לך ומסר את עצמו למיתה ונהרג או נצלב או נשרף על יחוד השם כיון שקידש את השם בנפשו ובגופו כל ישראל חייבין להתאבל עליו ולקרוע ולהספידו בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ואשתו לא תינשא עולמית משום כבוד שמים ומשום כבודו, וסיים בקובץ עד כאן לשונו.
2