תשובות מהר"ח אור זרוע קס״הMaharach Or Zarua Responsa 165
א׳ולענין שאלתך על דברי רבינו מאיר שפסק דאשה שלא נשבעה על כתובתה ולא היתה אמודה והכניסה לאחר דבר שאינו מסוים ומתה דלית דין ולית דיין דלא מפקינן משני אפילו הכניסה לו יתר מכתובתה דאימור מציאה מצאה או נתנו לה דמציאת אלמנה לעצמה אפילו בניזונית מיתמי וכיוצא בדבר ונהי דנעשית אפטרופא וקשה לך דבפ' חזקת הבתים פסקו דאם נושאת ונותנת בבית עליה להביא ראיה, נ"ל העני בדעת דלפי תחלת דבריו שבא לחלק בין דברים הידועים שהם משל בעלה הראשון לדברים דלא מסיימי אך צ"ל דבאינה נושאת ונותנת בבית דוקא פסק דלא מפקינן משני, אבל שוב כתב ועוד נ"ל דאפי' בדברים הידועים שהיו לבעל הראשון דבאחד כיוצא בזה מפקינן בעדים וראיה היינו משום שאין לו טענה על המוריש אבל זאת איכא למימר בכתובה עכבתם ולא מפקינן משני כי מתה ואף שבועה אין צריך ליורשי בעל ראשון דאין נשבעין על טענת ספק רק בשותפין ע"כ רוב לשונו לפי טעם זה אף בנושאת ונותנת בבית פסק כן ולא תקשה דנושאת ונותנת דהתם אינה באה בטענת כתובתה אלא אומר שלי הם ובלא כתובה או של פלוני הם ואין נדון זה דומה לנדון זה ולפי דעתי הקטנה כל אשה שידוע על הברור שלא נשבעה על כתובתה כל נכסיה בחזקת יורשי הבעל אפילו זוזי ומתנתה אינה מתנה אפילו אינה נושאת ונותנת בבית ולא תלינן במציאה ובמתנה מספק ולא דמי לאפטרופא כמו שחלקת והכי מרגלא בפומייהו דרבותינו שבצרפת וכן פשט רוב סידורי ספרים, ומה שהקשית על מה שפסק ר"ת דאשה שהושיבה בעלה וכו' דאין הבעל ולא היורשים משביעין אותה, איני מבין מה קשה כי ר"ל שלא ישביעוה שלא הטמינה עד שעת גביית כתובתה אבל אם בא לגבות ישביעוה שתביא גלוי וטמון או אם רוצים לסלקה ולתת לה כתובתה ישביעוה על הכל ונחלקו גדולים בדבר אם תוכל לעכב הכל במזונתיה ונהגו רבותינו שלא תעכב רק לי"ב חדשים, ועל שראיתי בארץ הזאת שמשביעין אותה בב"ד בנקיטת חפץ תמהתי כי היא משנה שלימה (גיטין ל"ד ב') נמנעו מלהשבועה, אך חוץ לב"ד משביעין כשמואל בלא נקיטת חפץ, ורבותינו שבצרפת נהגו להחרים שתאמר האמת, דלא חמיר כל כך אם תעבור אחר כך וכן משמע בתוס' ושלום לרבותי ותורתם כנפש תלמיד תלמיד תלמידכם ומשרתם ונרצעם יצחק העלוב בן הר"ר אליהו זלה"ה.
1