תשובות מהר"ח אור זרוע קע״הMaharach Or Zarua Responsa 175
א׳על התלמוד שהורה שלא להלוות על בגדי כומרים שבהם מזמרים לפני ע"ז ואומרים שהם משמשי ע"ז כשם שתקרובת ע"ז אמרינן כעין פנים כך לענין משמשי' אמרינן כעין פנים להבדיל בין טומאה לטהרה מה בגדי כהונה קדש אף בגדי כהונה משמשים הוו אבל לענין איסורייהו נאמר לקמן. והורה שלא לישא וליתן באידיהן של גוים יום אידם בלבד כדשמואל (ע"ז ז' ב') אמנם כי כן מפורש במס' ע"ז אבל רוב ישראל נהגו לישא וליתן באידיהן של גוים ואין לנו לאסור עליהם מוטב שיהיו שוגגים ואל יהו מזידים לפי שפרנסתם תלויה בסחורתם, ורוב ימות השנה יום אידם הם אותם ששנינו אלו ימי אידיהם או ימי לידה או ימי מיתה ונמצאו אסורים רוב ימות השנה מלישא וליתן עמהם ונמצא שבסתם כולהו עוברים ונושאים ונותנים במזיד. ואם יש שמקשה דא"ר יוחנן נהגו העם בחרובי כר' נחמיה, איתביה רשב"ל ור' יוחנן בנות שוח וכו' עד משום דאמר להו במקום איסור וכו' אלמא כיון דאסור אף ע"ג דנהגו אית לן למיסר ולא דמי הא מילתא למעשר דחרובין דאין להם הפסד בדבר ולא אתי למיעבד דאמרי מה לי לעשר לשעבר מה לי לעשר להבא אבל הכא כיון דפרנסתו כלה, אתא למיעבד, אלא איכא לדמוי להא מילתא להא דאמר ליה רבה בר חנן לאביי (ביצה ל"א) אין מטפחין ואין מספידין ואין מרקדין בי"ט והא קחזינן דקא עבדי הכי ולא אמרינן ולא מידי אמר ליה ולטעמיך הא דאמר רב וכו' אלא הנח להם לישראל מוטב שיהו שוגגין ואל יהו מזידין לא שנא דאורייתא לא שנא דרבנן דהא תוספת יום הכפורים דאורייתא וכו' ועוד אין לנו לאסור עליהם שבשעת הדחק יש לנו לסמוך על ר' יוחנן דתנן (חולין י"ג ב') שחיטת נכרי נבלה ומקשינן וניחוש דילמא מין הוא אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה אין מינין באומות והא קא חזינן דאיכא אימא אין רוב אומות מינין סבר לה כי הא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן גוים שבחוץ לארץ לאו עובדי אע"ז הם אלא מנהג אבותיהם בידיהם ואנן בח"ל אנן וכיון דאין עובדם ע"ז אין לנו לאסור שלא לישא וליתן עמהם ביום אידם וכן משמשי ע"ז אין לנו לאוסרם שמשום ע"ז אין אסורים עד שיעבדו שנאמר אבד תאבדון את כל המקומות אשר עבדו שם הגוים בכלים שנשתמשו לע"ז הכתוב מדבר יכול עשאום ולא גמרום גמרום ולא הביאום, הביאום ולא נשתמשו בהם יכול יהו אסורין ת"ל אשר אבדו שם הגוים, וכיון שגוים שבחוצה לארץ אינם עובדי ע"ז אע"פ שעובדים אינה נחשבת ע"ז וודאי ע"ז עצמה אסורה ע"ז של נכרי אסורה בין נעבדת בין שאינה נעבדת.
1